כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ד · פסוק טז
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן. מָצִינוּ שֶׁכָּל הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ גּוֹלֶה לַמִּזְרָח, שֶׁכֵּן אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁגָּרַם מִיתָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָיו כְּתִיב בּוֹ (בראשית ג:כד) ״וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן״. וְכֵן בְּכָל עָרֵי מִקְלָט כְּתִיב (דברים ד:מא) ״בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ״. לְפִי שֶׁכָּל הוֹרֵג נֶפֶשׁ מְקָרֵב הַעֲרֵב שִׁמְשׁוֹ שֶׁל הַנֶּהֱרָג, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב:ב) ״עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ״ וְגוֹ׳, לְפִיכָךְ יִגְלֶה לְקָצֶה אַחֲרוֹן שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בְּהוֹרְדוֹס (בבא בתרא ד.) ״הוּא כִּבָּה נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵלֵךְ וְיַעֲסֹק בְּאוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם״. וְהוּא דֶּרֶךְ כָּל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה לְהַטּוֹת לַקָּצֶה אַחֲרוֹן בַּדָּבָר שֶׁחָטָא בּוֹ, וְלַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה הַפְכִּית אֶל הָעֲבֵרָה שֶׁעָשָׂה. וְזֶה דֶּרֶךְ נָכוֹן לְכָל בַּעַל תְּשׁוּבָה, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ מִגָּלוּת זֶה לְתַקֵּן כָּל עֲבֵרָה בְּאֵיזוֹ מִצְוָה הַפְכִּית לָעֲבֵרָה, כִּי בָּזֶה יְתֻקַּן עִוּוּתוֹ.