כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ג · פסוק יט
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם. יֵשׁ סֶמֶךְ מִכָּאן לְדִבְרֵי הָרוֹפְאִים הָאוֹמְרִים שֶׁקֹּדֶם כָּל אֲכִילָה צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲסֹק בְּאֵיזוֹ מְלָאכָה הַמְחַמֶּמֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, כִּי זֶה עוֹזֵר אֶל הָעִכּוּל, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח:ב) ״יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ״. זֶה שֶׁאָמַר ״בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״, כִּי עִצָּבוֹן הוּא לְשׁוֹן מְלָאכָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּאִיּוֹב (י:ח) ״יָדֶיךָ עִצְּבוּנִי וַיַּעֲשׂוּנִי״. וּבְאָמְרוֹ ״כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״ הוֹרָה שֶׁיֹּאכַל כְּדֵי חַיָּיו לְבַד וְלֹא יִדְרֹשׁ אַחַר הַמּוֹתָרוֹת, כִּי מַה יִּתְרוֹן לוֹ שֶׁיַּעֲמֹל לָרוּחַ.