כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק א · פסוק יד
יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. מְאֹרֹת חָסֵר כְּתִיב, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁהוּא לְשׁוֹן מְאֵרָה וְכוּ׳. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר לָשׁוֹן הַמּוֹרָה עַל הָאֲרִירָה אֵצֶל הַמְּאוֹרוֹת דַּוְקָא, לְפִי שֶׁהַמְּאוֹרוֹת הֵם סִבַּת הַזְּמַן וְכָל הַדְּבָרִים הַנּוֹפְלִים תַּחַת הַזְּמַן יֵשׁ בָּהֶם צַעַר, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:) כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי״ אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צַעַר, וּמַסִּיק דַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי בִּימֵי״ הוּא לְשׁוֹן צַעַר. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר לְפִי שֶׁכָּל דָּבָר הַתָּלוּי בְּיָמִים, דְּהַיְנוּ הַזְּמַן, יֵשׁ לוֹ צַעַר, אֲבָל כָּל הַנִּמְצָאִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן וְאֵין הַזְּמַן שׁוֹלֵט בָּהֶם אֵין בָּהֶם שׁוּם צַעַר. לְכָךְ נֶאֱמַר יְהִי מְאֹרֹת חָסֵר, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁתַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ לָהֶם מְאֵרָה וְצַעַר, כִּי הַזְּמַן מְבַלֶּה הַכֹּל. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּפָּרָשָׁה חָמֵשׁ פְּעָמִים לְשׁוֹן מָאוֹר, וְכֵן בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה חָמֵשׁ פְּעָמִים לְשׁוֹן אוֹר, מַסְכִּים לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בראשית רבה ב:ה) הָאוֹמֵר ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר״ – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים וְכוּ׳, וְרָצָה לְפָרֵשׁ טַעַם לְחָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר שֶׁהֵם כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים.