כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק א · פסוק ה
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר יוֹם רִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יא:) מַזְכִּירִין מִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה וּמִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם, לְהוֹצִיא מִלֵּב הַמִּינִים הָאוֹמְרִים שֶׁמֵהַתְחָלָה אַחַת לֹא יֵצְאוּ שְׁנֵי הֲפָכִים, וְעַל כֵּן גָּזְרוּ אוֹמֶר מִי שֶׁבָּרָא אוֹר לֹא בָּרָא חֹשֶׁךְ. עַל כֵּן אָמַר ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר״, דְּהַיְנוּ לַיְלָה וְיוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאִין הֲפָכִין, מִכָּל מָקוֹם שְׁנֵיהֶם יוֹם אֶחָד, יוֹמוֹ שֶׁל אֶחָד, כִּי אֵל אֶחָד בָּרָא לִשְׁנֵיהֶם. וּפֵרוּשׁ זֶה מְחֻוָּר יוֹתֵר מִן פֵּרוּשׁ רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁבָּא לְהוֹרוֹת שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶחָד, שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים עַד יוֹם שֵׁנִי, כִּי מַלְאָכִים לֹא נִזְכְּרוּ כָּאן, וּמַה עִנְיָן זֶה לְמַאֲמַר ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר״.