כלי יקר על במדבר· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לג · פסוק א
אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִי שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לְמַעְלָה אֶל בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן: ״וַיְנִיעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה״, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא שֶׁהָיוּ נָדִים וְנָעִים כְּשׁוֹכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵֵּל, לֹא שָׁקְטוּ וְלֹא נָחוּ כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה, עַל כֵּן אָמַר ״אֵלֶּה מַסְעֵי״, לוֹמַר לְךָ שֶׁבְּאַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא הֱנִיעָם כִּי אִם אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם תְּנוּעוֹת. וּבָזֶה מְיוּשָּׁב מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״אֵלֶּה מַסְעֵי״ וְלֹא אָמַר ״אֵלֶּה הַחֲנִיּוֹת אֲשֶׁר חָנוּ״, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ״, אֶלָּא שֶׁבָּא לְפָרֵשׁ מַאֲמַר ״וַיְנִיעֵם בַּמִּדְבָּר״, כִּי הַתְּנוּעָה הַיְינוּ הַמַּסָּעוֹת. וְטַעַם לְסִפּוּר כָּל הַמַּסָּעוֹת, כָּתַב רַשִׁ״י לְהוֹדִיעַ חַסְדֵי הַמָּקוֹם כוּ׳. וְהָרַב הַמּוֹרֶה נָתַן טַעַם אַחֵר. וְכֵן בְּמַהֲרִי״א נָתַן כַּמָּה טְעָמִים וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם.