אור ברסלב
כלי יקר על במדבר פרק כה › פסוק יא

כלי יקר על במדבר· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק כה · פסוק יא

פרק כה

פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְגוֹ׳. הַכֹּל לִרְבוּתָא נָקַט, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה ״בֶּן אֶלְעָזָר״ אֲשֶׁר לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל, מִזֶּרַע יִתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיָה לוֹ לִמְנֹעַ אֶת עַצְמוֹ מִמַּעֲשֶׂה זֶה פֶּן יֹאמְרוּ לוֹ לֵיצָנֵי הַדּוֹר: בַּת יִתְרוֹ מִי הִתִּיר לְאָבִיךָ, וְאֵיךְ אַתָּה מְקַנֵּא עַל הַמִּדְיָנִית, וְכֵן אֲבִי אָבִיךָ פִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵיךְ אַתָּה מְקַנֵּא עַל הָעֲבוֹדָה זָרָה. וְהָיָה ״בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן״ וְיֹאמְרוּ לוֹ: אֲבִי אָבִיךָ זֶה פִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא עָשָׂה הָעֵגֶל. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מַקְפִּיד עַל כְּבוֹדוֹ. וְרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ שֶׁהָיוּ הַשְּׁבָטִים מְבַזִּין אוֹתוֹ כוּ׳, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה כַּוָּנָתוֹ, כִּי עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הַשְּׁבָטִים מְבַזִּין אוֹתוֹ, בָּא הַכָּתוּב וְיִחֲסוֹ לוֹמַר, רְאֵה כִּי אִישׁ חָסִיד הוּא. אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהוּא בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הָיָה לָהֶם מָקוֹם לְבַזּוֹתוֹ, מִכָּל מָקוֹם נִכְנַס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה וְלֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לִכְבוֹדוֹ. וְעוֹד הִגִּיד לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֵשִׁיב חֵמָה בֶּן מֵשִׁיב חֵמָה (סנהדרין פב:), עַל כֵּן אָחַז מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו בְּיָדוֹ.

בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם. ״קִנְאָתִי בָּהֶם״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״בְּתוֹכָם״, לִמֵּד עַל כָּל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כב לב): ״וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וּלְכָךְ נֶאֱמַר (כה ז) ״וַיָּקָם״ פִּינְחָס ״מִתּוֹךְ הָעֵדָה״. וְהוֹדִיעַ לָנוּ שִׁבְחוֹ שֶׁל פִּינְחָס שֶׁהָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה, מָקוֹם מְסֻכָּן מִפְּנֵי קְרוֹבֵי זִמְרִי, מִכָּל מָקוֹם שָׂם נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ.

וְעַל צַד הָרֶמֶז לָקַח רֹמַח בְּיָדוֹ, כִּי בְּמַעֲשֶׂה זֶה שָׂם כָּל רַמַ״ח אֵבָרָיו בְּכַפּוֹ, וְהָיָה מְקַנֵּא שְׁתֵּי קְנָאוֹת, אַחַת עַל עֲבוֹדָה זָרָה וְאַחַת עַל הַזְּנוּת. לְכָךְ נֶאֱמַר ״בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי״. אוֹ אַחַת לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחַת לִכְבוֹד מֹשֶׁה, כִּי כָּל הַמְחַלֵּל הַשֵּׁם אֵינוֹ חוֹלֵק כָּבוֹד לְרַבּוֹ, בְּקַל וָחֹמֶר, שֶׁאִם אֵין הַשְּׁכִינָה חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ, רַבּוֹ לֹא כָל שֶׁכֵּן. וְכֵן הֵעֵז פָּנָיו כְּנֶגְדּוֹ וְאָמַר לוֹ: בַּת יִתְרוֹ מִי הִתִּיר לְךָ. וְעַל זֶה סָמַךְ פִּינְחָס שֶׁהוֹרָה הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבּוֹ, כִּי אָמַר שֶׁרַבּוֹ נוֹגֵעַ בַּדָּבָר, פֶּן יֹאמְרוּ לוֹ: בַּת יִתְרוֹ מִי הִתִּיר לְךָ. וּלְכָךְ נֶאֱמַר: ״לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם״, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״לָכֵן אֱמֹר לוֹ״, אֶלָּא בֵּאוּרוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה: לָכֵן אֱמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל עַל עַצְמְךָ הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין אַתָּה בְּשָׁלוֹם עִם פִּינְחָס עַל שֶׁהוֹרָה הֲלָכָה בְּפָנֶיךָ. לָכֵן תּוֹדִיעַ לָרַבִּים וְתֹאמַר מִצִּדְּךָ ״הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ״ וְגוֹ׳, וְ״הִנְנִי״ קָאֵי עַל מֹשֶׁה. (עיין סנהדרין פב: א״ל הקב״ה למשה הקדם לו שלום) וּכְנֶגֶד מַה שֶּׁקִּנֵּא לֵאלֹהָיו אָמַר: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם, תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו״, וְטַעַם זֶה אֵינוֹ קָאֵי עַל מַה שֶּׁכָּתוּב ״הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ״ וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁזֶּה שְׂכָרוֹ עַל שֶׁקִּנֵּא לְמֹשֶׁה כָּאָמוּר. וְאָמַר ״וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי הֵבִיא אֶת הָרָשָׁע הַזֶּה לְכַפָּרָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנֶחְשָׁב לוֹ כְּהַקְרָבַת פָּרִים וּכְבָשִׂים. עַל כֵּן נִשְׁבַּע ה׳ אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר הִתְחַלְתָּ בְּשִׁמּוּשׁ כְּהֻנָּה.

תוכן העניינים

כלי יקר על במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה