אור ברסלב
כלי יקר על במדבר פרק כב › פסוק מא

כלי יקר על במדבר· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק כב · פסוק מא

פסוק כח

וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם. לְפִי שֶׁהַקְּצָווֹת עֲלוּלִים בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל נֵזֶק, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּתְאוֹנְנִים (במדבר יא א) וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הָעָם, אוֹ בְּקָצֶה רִאשׁוֹן – קְצִינֵי עָם, אוֹ בְּקָצֶה אַחֲרוֹן – הַמּוּקְצִים שֶׁבָּעָם, כִּי מִצַּד הַמּוּקְצִים יִהְיוּ רְאוּיִין לִקְלָלָה מַמָּשׁ, וְאִם מִצַּד הַקְּצִינִים הַחֲשׁוּבִים – בְּנָקֵל לְהַכְנִיס בָּהֶם עַיִן הָרַע מִצַּד מַעֲלָתָם, כִּי זֶהוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ בִּלְעָם, שֶׁאִם לֹא יִמְצָא מָקוֹם לְקַלְּלָם יַכְנִיס בָּהֶם עַיִן הָרַע.

וְאַתָּה הַמְּעַיֵּן שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה הַשִּׁנּוּיִים שֶׁמָּצִינוּ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, כִּי מִתְּחִלָּה נֶאֱמַר: ״וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם״, וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר: ״אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה״, מִכְּלָל כִּי בְּקָצֶה רִאשׁוֹן רָאָה כֻּלּוֹ עַל יְדֵי רְאִיַּת הַקָּצֶה, וּבַשְּׁלִישִׁית נֶאֱמַר: ״וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו״, מַשְׁמַע שֶׁרָאָה כֻּלָּם מַמָּשׁ. וּבֵאוּר עִנְיַן זֶה הוּא כִּי מִתְּחִלָּה הֵצִיץ בִּלְעָם בְּשָׁרְשָׁם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ מְקוֹרָם וְצוּר חָצְבָם, אִם יִמְצָא בּוֹ עָוֹן אֲשֶׁר עַל יָדוֹ תָּחוּל הַקְּלָלָה גַּם לָעֲנָפִים, כִּי בְּבִטּוּל הַשֹּׁרֶשׁ יִפְּלוּ גַּם הָעֲנָפִים, וְהוּא רְאִיַּת הַקָּצֶה הַכּוֹלֵל אֶת כֻּלָּם, כִּי הָאָבוֹת כּוֹלְלִים הַבָּנִים. וְאַחַר שֶׁבִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא, חָזַר לְהָצִיץ בָּעֲנָפִים, אִם יִמְצָא עָוֹן בַּתּוֹלָדוֹת. וְזֶהוּ הַקָּצֶה שֶׁכֻּלּוֹ לֹא יִרְאֶה, כִּי אֵין הָאָבוֹת בִּכְלַל הַבָּנִים. וְאַחַר שֶׁלֹּא הִבִּיט אָוֶן לֹא בָּאָבוֹת וְלֹא בַּתּוֹלָדוֹת, אָמַר, מֵעַתָּה כֻּלָּם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, אִם כֵּן אַכְנִיס בָּהֶם עַיִן הָרַע הַשּׁוֹלֵט בְּיוֹתֵר בַּדָּבָר הַשָּׁלֵם מִכָּל צַד שֶׁאֵין בּוֹ פְּסֹלֶת כְּלָל, וְכִדְמַסִּיק בַּתַּנְחוּמָא (בלק טו) וּמְבִיאוֹ הַיַּלְקוּט עַל פָּסוּק ״מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קְלָלָה תֵּחָשֶׁב״ (משלי כז יד), עַל בִּלְעָם שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַכְנִיס עַיִן הָרַע בְּיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי בִּרְכוֹתָיו. וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ רָאִיתִי לְבָאֵר כָּל הַשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת וְזֶה סִדְרָם.

וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם. זֶהוּ חִפּוּשׂ רִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֵצִיץ בְּשֹׁרֶשׁ שֶׁל אֻמָּה, וַיְחַפֵּשׂ וַיִּמְצָא כִּי מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע כד ב): ״בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים״, דְּהַיְנוּ בָּמוֹת בָּעַל, כִּי אַחַר הַבְּעָלִים הָלְכוּ, כִּי בְּעָלוּם אֲדוֹנִים זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִשָּׁם רָאָה קְצֵה הָעָם, הַשֹּׁרֶשׁ הוּא הַקָּצֶה רִאשׁוֹן, וְהוּא כְּכֻלּוֹ דָּמֵי, כִּי כָּל הַבָּנִים מִסְתָּעֲפִים מִן הַשֹּׁרֶשׁ, וּכְשֶׁהַשֹּׁרֶשׁ רָאוּי לִקְלָלָה וַדַּאי תָּחוּל גַּם עַל רֹאשׁ הָעֲנָפִים, כִּי בַּעֲבוֹדָה זָרָה פּוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים.

וּבָאָה הַנְּבוּאָה לְבִלְעָם כִּי בָּלָק וּבִלְעָם נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם בְּטָעוּת גָּדוֹל, כִּי רֹאשׁ יִחוּס אֻמָּה אֵינָהּ מִן אֲרָם, כִּי תֶּרַח הָיָה חָשׁוּב כְּמֵת בְּחַיָּיו עַד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם פָּטוּר מִן כִּבּוּד אָב וָאֵם, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁאֵינוֹ מִכְּלַל רֹאשׁ יִחוּס אֻמָּה זוֹ, אֶלָּא תְּחִלַּת אֻמָּה זוֹ מֵרֹאשׁ צוּרִים, זֶה אַבְרָהָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק״, שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ לְאֻמָּה זוֹ אֶת תֶּרַח שֶׁהָיָה דָּר בַּאֲרַם נַהֲרַיִם, מֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם, דְּהַיְנוּ מִן תֶּרַח שֶׁהָיָה קוֹדֶם לְאַבְרָהָם וְרָאָהוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁקָּם לֵיהּ בְּ״אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל״ וְגוֹ׳ (דברים כז טו). לְפִיכָךְ בִּקֵּשׁ ״לְכָה אָרָה לִי יַעֲקֹב״, כִּי וַדַּאי תָּחוּל הַקְּלָלָה עַל הַפְּחוּתִים, כְּהוֹרָאַת שֵׁם יַעֲקֹב. ״וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל״, כִּי עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה זַעַם וָכַעַס אֲפִלּוּ אֶל הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם, שֶׁנִּרְמְזוּ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי שֶׁיִּרְאוּ בְּאָבְדַן מוֹלַדְתָּם.

תוכן העניינים

כלי יקר על במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה