כלי יקר על במדבר· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק י · פסוק לה
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן. יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (שבת קטז) שֶׁשְּׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ הֵם סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל כֵּן מָנָה שִׁבְעָה סְפָרִים בַּתּוֹרָה. וְכִי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָּבָר לֵאמֹר, הֲרֵי עִקַּר הַתּוֹרָה לְמִצְוֹתֶיהָ נִתְּנָה, וּבְסֵפֶר זֶה אֵין רֶמֶז לְשׁוּם מִצְוָה, אֶעֱנֶה אֲנִי חֶלְקִי וְאוֹמַר שֶׁלְמִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה עָשָׂה סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כִּי בְּמִצְוָה זוֹ תָּלוּי קִיּוּם הָעוֹלָם וְגוֹרֵם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סד.): כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה גוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּפָחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף פָּחוֹת אֶחָד, וְזֶה שֶׁלֹּא עָסַק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה, נִמְצָא שֶׁגּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. וְזוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן עָלֶיהָ, כִּי מִיָּד אַחַר שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א כז): ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם״ וְגוֹ׳, כְּתִיב (שם א כח): ״וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ״. כָּךְ עָשָׂה סֵפֶר מְיֻחָד מִמִּצְוָה זוֹ, לוֹמַר שֶׁהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף. וּמִמֵּילָא יֵדַע כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִהְיוֹת זָהִיר בְּמִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לְמַלֹּאות הַמִּסְפָּר. וּרְאָיָה גְדוֹלָה לִדְבָרֵינוּ מִן פָּרָשַׁת מִתְאוֹנְנִים שֶׁסְּמוּכָה לָהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ.