אור ברסלב
כלי יקר על במדבר פרק טז › פסוק כט

כלי יקר על במדבר· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק טז · פסוק כט

פסוק כג

אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמוּתוּן אֵלֶּה וְגוֹ׳. בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים (לט:) אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: רֶמֶז לְבִקּוּר חוֹלִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם״ וְגוֹ׳ שֶׁהֵם חוֹלִים וּמוּטָלִים עַל עֲרִיסוֹתֵיהֶם וּבְנֵי אָדָם מְבַקְּרִים אוֹתָם, ״לֹא ה׳ שְׁלָחָנִי״. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁסָּמַךְ עַל סוֹף הַמִּקְרָא, שֶׁאָמַר: ״וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם״, פְּקִידָה זוֹ הַיְינוּ בִּקּוּר. וְהִנֵּה מָקוֹם אִתִּי לְפָרֵשׁ פְּקִידָה זוֹ בְּדֶרֶךְ אַחֵר. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי תּוֹעֶלֶת בְּבִקּוּר זֶה, הָאֶחָד הוּא שֶׁמְּבַקְּרִין אַחֲרֵי צְרָכָיו שֶׁל הַחוֹלֶה; הַשֵּׁנִי הוּא לְצֹרֶךְ הַהוֹלְכִים שָׁמָּה, כִּי כְּמוֹ שֶׁטּוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל כְּדֵי שֶׁהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, כָּךְ טוֹב לָלֶכֶת אֶל הַחוֹלֶה כִּי עַל יְדֵי זֶה יְבַקֵּשׁ וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, כִּי יֵלְכוּ שָׁמָּה אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה אֲשֶׁר אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, וְלִבָּם הֶעָרֵל טָח מֵהָבִין לְאַחֲרִיתָם כִּי תֹהוּ הוּא וְסוֹפוֹ לִמְקוֹם רִמָּה. וְזֶהוּ ״פְּקֻדַּת כָּל הָאָדָם״, כִּי הַסּוֹף, הוּא פְּקֻדַּת כָּל אָדָם, יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם, ״יִפָּקֵד״ לְשׁוֹן זְכִירָה, וְרוֹצֶה לוֹמַר אִם יִפָּקֵד וְיִזָּכֵר עֲלֵיהֶם פְּקֻדַּת כָּל אָדָם, הַיְינוּ הַמִּיתָה, וְזֶה וַדַּאי עַל יְדֵי שֶׁיְּבַקְּרוּ אוֹתָם, וְיִתְגַּלְגֵּל זְכוּת זֶה לָרַבִּים עַל יְדֵיהֶם, וְאֵינָן מְקַבְּלִים עֹנֶשׁ כְּמִדָּתָם, אָז כְּדִבְרֵיהֶם כֵּן הוּא שֶׁלֹּא ה׳ שְׁלָחָנִי. אֲבָל אִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא יָמוּתוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָעוֹלָם, וְאָז לֹא יִזָּכֵר עַל יָדָם פְּקֻדַּת כָּל הָאָדָם, כִּי מֵחִדּוּשׁ לֹא יַלְפִינָן, כִּי לֹא יַעֲלֶה עַל לֵב אָדָם לָמוּת בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה כָּזוֹ, בְּזֹאת יֵדְעוּן כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֶת ה׳, וְאֵינָן רְאוּיִן שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל עַל יָדָם שׁוּם זְכוּת לְזוּלָתָם.

וְטַעַם לְמִיתָה כָּזוֹ, לְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁכָּפְרוּ בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִבְרִיאָתוֹ, אָמַר מֹשֶׁה, ״אִם בְּרִיאָה״, אִם בֶּאֱמֶת הָיְתָה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, אָז יְאַמֵּת ה׳ דְּבָרַי וְיִבְרָא גַּם עַתָּה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ, וְעַל יָדָהּ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי ה׳ עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת. וּמַה שֶּׁנִּבְרָא בְּרִיאָה זוֹ דַּוְקָא לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג ב): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ. וְהֵמָּה לֹא רָצוּ בְּשׁוּם מַנְהִיג, כִּי אָמְרוּ ״כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה׳ וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה׳״. וּלְפִי סְבָרָתָם הַנִּבְעֶרֶת יִבְלַע אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים, עַל כֵּן יֵעָנְשׁוּ כְּמִדָּתָם שֶׁיֵּרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל אָדָם כָּשֵׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קה:) שֶׁרָאוּי לְקָבְרוֹ בְּחַיָּיו, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּהֶעְדֵּר הַשָּׁלֵם שֶׁהָיָה מַטִּיל מוֹרָאוֹ עַל הַבְּרִיּוֹת, כָּל שֶׁכֵּן עֲדַת קֹרַח שֶׁבְּפֶה מָלֵא אָמְרוּ שֶׁאֵינָן רוֹצִין בְּשׁוּם מִתְנַשֵּׂא לְכָל רֹאשׁ. עַל כֵּן אָמַר מֹשֶׁה שֶׁאִם יָמוּתוּ עַל מִטָּתָם וְלֹא יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים אָז לֹא ה׳ שְׁלָחָנִי לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּנּוּיִים שֶׁל הַשְּׂרָרוֹת וְהַנְהָגַת הָעָם. אָמְנָם אִם יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים, בְּזֹאת יֵדְעוּן כִּי נִמְדַּד לָהֶם כְּמִדָּתָם, כִּי ה׳ שְׁלָחָנִי לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּנּוּיִים כְּדֵי שֶׁכָּל הָעָם הַזֶּה אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם. לָכֵן נֶאֱמַר ״וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל״, מִתּוֹךְ שֶׁרָצָה ה׳ שֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּקְהִלָּה אַחַת וּבַאֲגֻדָּה אַחַת, וְכָל קְהִלָּה וַאֲסִיפָה צְרִיכָה לְמַנְהִיג כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְלַע אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וְהֵמָּה לֹא רָצוּ בָּזֶה, עַל כֵּן נֶאֶבְדוּ, כִּי הוּא יָצָא לַחֲלֹק וּבֵין אַחִים יַפְרִיד עַל יְדֵי מַחֲלֻקְתּוֹ.

תוכן העניינים

כלי יקר על במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה