אור ברסלב
כלי יקר על במדבר פרק ב › פסוק ב

כלי יקר על במדבר· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק ב · פסוק ב

פרק ב

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם. מָצִינוּ בְּכַמָּה מִדְרָשִׁים (במ״ר ב ב-ו) הַמַּגְדִּילִים מְאֹד עִנְיַן הַדְּגָלִים, וְדָרְשׁוּ עֲלֵיהֶם פָּסוּק ״וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל״ (תהלים כ ו), שֶׁבִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה רָאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּלְאָכִים דְּגָלִים דְּגָלִים וְנִתְאַוּוּ לִהְיוֹת דְּגָלִים כְּמוֹתָם. וּבַפָּסוּק (שיר ו י) ״מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר״, דָּרְשׁוּ (במ״ר ב ד) שֶׁהָיוּ הָאֻמּוֹת מִסְתַּכְּלִין בְּמַעֲלָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ תְּמֵהִים כוּ׳ וְאוֹמְרִים ״שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית״, הִדָּבֵק בָּנוּ וּבֹא אֶצְלֵנוּ וְנַעֲשֶׂה מִמְּךָ דּוּכָסִים וְהֶגְמוֹנִים, וְיִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין: ״מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם״ (שם ז א), רוֹצֶה לוֹמַר מָה גְּדֻלָּה אַתֶּם נוֹתְנִים לָנוּ, שֶׁמָּא גְּדֻלָּה אַתֶּם יְכוֹלִין לָתֵת לָנוּ כְּמוֹ שֶׁנָּתַן אֱלֹהֵינוּ, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה מִזְרָחָה כוּ׳. וְכָל מַשְׂכִּיל יִפָּלֵא בְּעֵינָיו, מָה קוֹל הֲמֻלָּה זוֹ, וּמַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה (מלכים א׳ א מא) עַל זֶה, וּמַה יְּקָר וּגְדֻלָּה נַעֲשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר הִתְאַוּוּ לָהֶם כָּל כָּךְ.

וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה, שֶׁעִקַּר חֶשְׁקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיָה לְהַרְאוֹת לְכָל הָעַמִּים כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עֲלֵיהֶם וְיִירְאוּ מֵהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יִשְׂאוּ דֶּגֶל הָרוֹמְמוּת וְהַנִּצָּחוֹן בְּכָל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כִּי עַל יְדֵי שֶׁהֵם מְסֻבָּבִים בְּכָל אַרְבַּע רוּחוֹת וְהַשְּׁכִינָה וְהָאָרוֹן בָּאֶמְצַע, תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין אֵלָיו, יִרְאוּ כָּל הָעַמִּים כִּי יֵלְכוּ בְּשֵׁם ה׳, וְזֶה הָאוֹת אֲשֶׁר אֵלָיו יְיַשְּׁרוּ עֵינֵי כָּל הַשּׁוֹכְנִים בָּעִגּוּל סָבִיב, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית לא עיי״ש): לֶעָתִיד יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַּדִּיקִים מָחוֹל בְּגַן עֵדֶן וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּאֶמְצַע, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו יב): ״וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם״, כִּי כָּל הַפְּנִיּוֹת שֶׁהַצַּדִּיקִים פּוֹנִין הַכֹּל הוּא מוּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וְכֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶה אוֹת הַדֶּגֶל כִּי הוּא סִימָן הַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה, וְדֶגֶל זֶה הוּא בְּשֵׁם ה׳, כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ כִּי בְשֵׁם ה׳. וְכֵן הַמַּלְאָכִים עַל יְדֵי שֶׁהֵם סוֹבְבִים כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מוֹרָאָם עַל כָּל הַנִּמְצָאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת״ (שיר ו י). כִּי עַל יְדֵי סִבּוּב זֶה תִּהְיֶה מוֹרָאָם עַל כָּל הָאֻמּוֹת כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים שֶׁהַכֹּל יְרֵאִים מֵהֶם. וְעַל דְּגָלִים אֵלּוּ הֻבְטַח יַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר בוֹ (בראשית כח יד): ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה״ גוֹמֵר. לְכָךְ נֶאֱמַר ״אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת״, הַיְינוּ בְּאוֹתוֹת שֶׁמָּסַר לָהֶם אֲבִיהֶם יַעֲקֹב כוּ׳, כִּי בְּמַרְאָה נִרְאָה אֵלָיו עִנְיַן הַדְּגָלִים בַּפָּסוּק ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה״ וְגוֹמֵר. לְכָךְ מַתְחִיל הַמִּזְמוֹר (בתהלים כ ב-ו): ״יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״ וְגוֹמֵר, וְעַל זֶה אָמַר ״וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל״, לָשֵׂאת דֶּגֶל הָרוֹמְמוּת וְהַנִּצָּחוֹן בְּכָל אַרְבַּע רוּחוֹת בְּשֵׁם אֱלֹהֵינוּ. לְכָךְ אָמְרוּ ״מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית״ וְגוֹמֵר, כִּי נִצָּחוֹן שֶׁלָּכֶם הוּא נִצָּחוֹן אֱנוֹשִׁי, וְכָל זֶה אֵינוֹ שֹׁוֶה לִמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם, הַמּוֹרֶה עַל נִצָּחוֹן אֱלֹהִי, כִּי ״הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ״, כִּי הַדָּבָר בְּסָפֵק אִם מְנַצְּחִים, ״וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד״, כִּי בְּוַדַּאי נוֹצְחִים כָּל הַלּוֹחֲמִים בְּשֵׁם ה׳. וְעוֹד שֶׁהָעִקָּר חָסֵר אֶצְלְכֶם, דְּהַיְינוּ מַרְאֵה כְּבוֹד ה׳, הוּא הָאוֹת אֲשֶׁר אֵלָיו יְיַשְּׁרוּ כָּל הַשּׁוֹכְנִים סְבִיב הַמֶּרְכָּז, לְכָךְ נֶאֱמַר ״בְּאֹתֹת״, כְּדֵי לִהְיוֹת לָהֶם הַשְּׁכִינָה אוֹת אֲשֶׁר נֶגְדּוֹ יְיַשְּׁרוּ עַפְעַפֵּיהֶם.

תוכן העניינים

כלי יקר על במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה