אור ברסלב
כלי יקר על במדבר פרק א › פסוק ב

כלי יקר על במדבר· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק א · פסוק ב

פסוק א

שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וְגוֹ׳. אַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן קַבָּלַת חֶשְׁבּוֹן (שמות ל יב), מִכָּל מָקוֹם הִזְכִּירוֹ בִּלְשׁוֹן שְׂאוּ, כִּי תִשָּׂא, נָשֹׂא, כִּי מִצַּד הַמִּסְפָּר יְנַטְּלֵם וִינַשְּׂאֵם בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מִסְפָּר פְּרָטִי, כְּמוֹ הַקַּשׁ הַזֶּה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בַּעַל הַגֹּרֶן לָתֵת לוֹ מִנְיָן, כָּךְ אֵין לָאֻמּוֹת הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית כִּי אִם כְּלָלִית לְקִיּוּם הַמִּין, כִּשְׁאָר בְּהֵמוֹת וְחַיְתוֹ אֶרֶץ. אֲבָל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁגָּח בִּפְרָטוּת, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם חָשׁוּב כְּאֻמָּה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יט כא): ״וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב״, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּפּוֹל דּוֹמֶה כִּי רַב הוּא. עַל כֵּן נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְפָּר כְּמוֹ לַכּוֹכָבִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה מ כו): ״הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא״, כָּךְ נֶאֱמַר כָּאן ״בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת״ וְגוֹ׳ לְהוֹרוֹת שֶׁמַּצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד (דניאל יב ג) וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית. וּמַה שֶּׁמַּקְשֶׁה (ביומא כב:) קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, כְּתִיב (הושע ב א): ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִסְפָּר, וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב: ״כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר״, כְּפִי הַפְּשָׁט אֵין זֶה קוּשְׁיָא, כִּי אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַדַּאי יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, כַּכּוֹכָבִים שֶׁמּוֹצִיאָן וּמַכְנִיסָן בְּמִסְפָּר כָּךְ יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, לְהוֹרוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל אֶחָד בִּפְרָטוּת. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר״, הַיְינוּ אֵצֶל בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לִסְפּוֹר אוֹתָם לְגֹדֶל רִבּוּיָם.

כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל יְדֵי שְׁקָלִים. וְהַרְבֵּה מִן הַמְפָרְשִׁים חָלְקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ שֶׁמִּסְפַּר זֶה הָיָה בְּלֹא שְׁקָלִים, וּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ, שֶׁאָמַר ״לְגֻלְגְּלֹתָם״. וְחָשְׁבוּ לְתָרֵץ לָמָּה דַּוְקָא מִסְפָּר רִאשׁוֹן הָיָה עַל יְדֵי שְׁקָלִים, לְפִי שֶׁהָיוּ צְרִיכִין אָז לַעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן. וְתֵרוּץ זֶה דָּחוּק. וְנִרְאֶה לִי שֶׁוַּדַּאי טַעַם הַשְּׁקָלִים הָיוּ לְהַצִּיל מִן עַיִן הָרַע הַשּׁוֹלֵט בְּדָבָר מָנוּי, וְדַוְקָא בְּמִנְיָן שֶׁהוּא דְּבַר חִדּוּשׁ, דֶּרֶךְ מָשָׁל שֶׁבִּזְמַן שֶׁרוֹאִין מֵאָה זְהוּבִים אֵצֶל אִישׁ עָנִי, שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁאֵין לוֹ, יוֹתֵר הָעַיִן הָרַע שׁוֹלֵט בּוֹ מִמָּה שֶׁרוֹאִין אֵצֶל הֶעָשִׁיר אֶלֶף זְהוּבִים, כִּי כְבָר הוּחְזַק בְּאִישׁ אָמִיד. כָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם הָיוּ מוּחְזָקִים בִּמְתֵי מִסְפָּר, כִּי בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ מִצְרַיְמָה וְנִתְמַעֲטוּ שָׁמָּה מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן וְהַשְׁלָכַת הַבָּנִים לַיְאוֹר, וּפִתְאוֹם נִמְצְאוּ בְּמִסְפָּר רִאשׁוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף לְבַד מִטַּף וְנָשִׁים, וַדַּאי הָיָה בַּפַּעַם הַהוּא מָקוֹם לָחוּשׁ לְעַיִן הָרַע. מַה שְּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מִסְפָּרִים, כִּי כְבָר הוּחְזְקוּ בְּעַם רַב וְעָצוּם. וְעַל כֵּן מְנָאָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּלֹא חֲצָאֵי שְׁקָלִים, כִּי וַדַּאי לֹא עָבַר עַל מִצְוַת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר ״רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי״ (מלכים א טו ה). אֶלָּא שֶׁמִּצְוַת הַשְּׁקָלִים לֹא הָיְתָה כִּי אִם לְמִסְפָּר רִאשׁוֹן, כִּי בוֹ הָיָה יוֹתֵר בֵּית מֵחוּשׁ שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ נֵזֶק מִן עַיִן הָרַע, הֵן בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כָּאָמוּר, הֵן מִצַּד הָעֹנֶשׁ, כִּי הָיָה הַמִּסְפָּר הַהוּא קָרוֹב לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְהָיָה הַדִּין נוֹתֵן שֶׁיִּפְּלוּ רַבִּים מֵהֶם מִצַּד עֹנֶשׁ הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא, וּכְשֶׁנּוֹדַע עַל יְדֵי הַמִּסְפָּר שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף יִהְיֶה הַדָּבָר חִדּוּשׁ וְשָׁלְטָא בְהֶם עֵינָא בִּישָׁא, כִּי הַחֵטְא מְסַיֵּעַ לָזֶה. עַל כֵּן הָיוּ צְרִיכִין אָז לְכַפָּרָה עַל נַפְשׁוֹתָם וּלְהַצִּילָם מֵעַיִן הָרַע, מַה שְּׁאֵין כֵּן בְּכָל הַמִּסְפָּרִים.

תוכן העניינים

כלי יקר על במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה