ככר לאדן על תלמוד ירושלמי סנהדרין
פרק ג
הלכה א
שמתוך שבררו. נימוקי יוסף פרק זה:
הלכה ב
זה פוסל דיינו של זה הא דייניו לא. נראה שכצ"ל דומיא דלקמן הלכה ג':
הלכה ד
קבל בפני ב'. נימוקי יוסף פרק קמא דבבא מציעא:
קיטה במקטיה. עיין הנוסחא נכונה בתוספתא פ"ד דסנהדרין ע"ש:
הלכה ה
המלכות אונסת. תוספת פרק זה דף כ"ו הר"ש פרק ז' דשביעית:
הוה מחית גבי חד בר נש ברומי. תוספות עבודה זרה פרק ב' דף כ"ז והרא"ש:
אני פי מלך מלכי המלכין וכו'. ויקרא רבה פרשה בהר הנוסחא מתוקנת וקצת בנשא רבה:
הלכה ו
אית תנויי תני יש לו בנים וחתנים. נימוקי יוסף פרק זה ורי"ף:
רב נפק למיתרי. נימוקי יוסף פרק זה ועיין בבבלי:
וקמת אשת חורגו. פי' והיתה המסקנא [שאשת חורגו כחורגו]:
משה מהו שיהא מותר. תוס' פרק זה (דף כ"ח):
הלכה ט
אף הנידונין צריכין לעמוד. הר"ן פרק שבועות העדות:
כתיב לא יומתו וכו'. הר"ן פ"ב דכתובות והרא"ש פרק יש נוחלין:
אמר יקום לעיל. עיין בבלי בפירקין:
רבי יוסי בשם ר' שבתי מקבלים וכו'. עיין בבבלי פרק הגוזל בתרא:
הלכה יב
אשר הדינין הר"ן פ"ב דכתובות: