ככר לאדן על תלמוד ירושלמי סנהדרין
פרק ב · הלכה ג
והא ירחמאל הוא קדמו כצ"ל. ועיין כל הלשון מתוקן סוף מדרש רות רבה:
לית בישראל בר טבין סגין מני הה"ד ואיש וכו' כצ"ל:
מהו ויעט בהם אכרחין במילין כצ"ל:
הוקרו כלם ודוד אמר אך וכו' כצ"ל. פי' הוקרו לשון קרי ודריש ותפגוש כמו מקרה:
ודיני נפשות דנין בלילה. תוס' פ' אד"מ (דף ל"ו):
והיה ר' זעירא מפקד לחברייא. עיין באגדת שמואל סוף פ' כ"ג כי משם ומפה יתיישב הענין:
דלא ריבוון. פי' בלא דבר חידוש כמו רבוותא:
עאל ומר לון לא. כמו להא פי' החידוש של פיקפוק והם לא הבינו אותו:
רובה מן הדא מייתי לא תהא דא ודא כצ"ל:
כלומר עון גדול מזה עתיד אתה לעשות לא יהא זה וזה:
מלמד שפקרה. לשון וזכרת דריש שהוא לשון זכרות. ועיין הלשון מתוקן באגדת שמואל (א"ה חיד"א עי' ראש דוד פרשה וישלח):