ככר לאדן על תלמוד ירושלמי סנהדרין
פרק א · הלכה ד
נאמר כאן עדה. ברכות דף י"א.
ושני בתי דינים של שלשה. כן הוא בתוספתא דחגיגה פ"ב אבל גירסת הבבלי של כ"ג:
טמאו ומשם תורה יוצאה וכו' כצ"ל:
שלא שימשו רביהן כל צורכן כצ"ל:
וחזן וסופר ושמש כצ"ל:
ורע"ג כתב עליהן חמשה שקלים כצ"ל:
רבי יהודה ור' נחמיה מתיב תניא לחבריה כצ"ל. פי' רבי יהודה ור' נחמיה היו חולקין בענין זה וכך הוא מפורש בתנחומא ובמ"ר פרשה במדבר סיני [פ"ד] אלא דבירושלמי לאו כיונו מי אמר כך ומי אמר כך ולכן אמר מתיב תניא לחבריה פי' השיב תנא לחבירו קושיא ולא סיימו מי הקשה לחבירו. או גרסינן כגי' הספר מתיב תניא לחבריה ופי' דר' יהודה ורבי נחמיה שניהם אמרו זה ואחד מן התנאים הקשה לשניהם:
אלו כתבתני לוי סלקת כצ"ל:
א"ל כולהון מעשה נסים היו ומסורגלין עלו כצ"ל.
אנגטוס הגמון כצ"ל.