ככר לאדן על תלמוד ירושלמי כלאים
פרק ד
הלכה א
כשאין הכרתים. נגזר מלשון הנאמר בב"ר בענין עץ חיים לא סוף דבר נופו אלא אפי' כורתו ופה הבליעו הו"ו שהוא מאותיות אהוי ועיין בהלכה ח' ופ"ה סוף הלכה א'.
הלכה ב
שהפאה מצלת. עיין פירש"י עירובין דף י"א ובהרא"ש ובערוך.
א"ל אדהי תנא. פי' זהו התנא או פי' זו היא הבריתא.