ככר לאדן על תלמוד ירושלמי בבא קמא
פרק ו
הלכה ד
אפילו רוח שהעולם מתנהג בו. מצאתי בשיטה אחת דלאו רוח מצויה הוא אלא לפעמים הוא בא ומתנהג העולם בו:
הלכה ה
ליחכה נירו ספספה אבניו צ"ל ליחכה נירו סיכסכה אבניו:
הלכה ו
שהיה מסכסך והולך כצ"ל [הרשב"א בחידושיו לב"ק גרס מטפטף]:
הלכה ז
כהדא חד בר נש. הרי"ף ונ"י ומרדכי והגהותיו פ' זה והרי"ף סוף פ' המפקיד והר"י פ' שבועת הדיינים:
דאריסיה דבר זיזא. הרי"ף ונ"י פ' זה והגהות מרדכי פ"ג דבתרא:
אתא עובדא קומי רבי חייא אמר אין מן הדא לית ש"מ כלום אית ב"נ דלא בעי מפרסמא נפשיה יתיהבון כצ"ל: