אור ברסלב
כוס הישועות הקדמת נכד בעל המחבר המביא לבה"ד

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

הקדמת נכד בעל המחבר המביא לבה"ד

הקדמה

הנה מאז ברא אלקים אדם על הארץ וירא ראשית לו להיות האדם בחיר הנבראים והמשילהו במעשי ידיו כל שת תחת רגליו והערה עליו רוח ממרום לגדלו ולנשאו הופיע מהר פארן ואתא מרבבות קודש נגלה בכבודו על הר סיני והזריח לעם ישראל תורתינו הקדושה להורות להם הדרך ילכו בה להיות עולים במסילה העולה בית אל והראה למרע"ה דור דור ודורשיו רבניו ומנהיגיו וחכמיו אשר נתן להם לב חכמה ובינה להטעמנו מנועם המושכלות הפנימיות הגניזות בחדרי משביתה והטמונות בסתר אהלה. זה יצלול במים אדירים גם התלמוד והפוסקים להעלות שמעתא אליבא דהלכתא זה סיני וזה עוקר הרים זה יפרק הויות וזה יתרץ שברים זה ילחום מלהמת התורה וירד לשערים זה ידרוש כתרי אותיות וזה יקדר בהרים, זה ימשוך בשבט סופר זה יחבר חבורים, זה נאה דורש וזה מגלה סודות התורה איש איש לפי אכלו לחם אבירים מפלג אלקים מים האדירים ונטע ה' בלב כל יודעי התורה והחכמה חשק ורצון נמרץ להודיע לזולתו מה שהשינה יד שכלו איש איש כפי השגתו ורוח בינתו הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו כי לולא החשק והרצון הי' נשאר חלקת מחוקק ספון וממונה והתורה היתה חתומה כנתינתה מי מבלעדם העמיק שאלה, ומי זולתם הגביה עוף למעלה ה' אמר שישחרר החשק והרצון על כל אפסי החכמה ומי יורידם? הוא צוה שישאו תורת חסד על אבריהם ומי ישפילם? לא יתנו מרגוע לכל תופשי תורה לא יתנו השקט לכל מושכי קסת הסופר, על כולם יפרשו כנפיהם יחבקם בין זרוע ידיהם והם תוכו לרגליהם לא יסכון לגבר הנאמן בברית התורה שיסתום את מעינותיה מבלי הוצא החוצה, היתן דומי' לרוח החשק הנושב בו? הישכיח את שאון גליו בכל דור ודור יחפרוה שרים ויחברו חבורים מאירים לארץ ולדרים, ראיתי בספר שמן המור כי מזה ניקח מופת נמרץ על השארת הנפש ולהכות הפלסיפים על קדקדם, כי הנה זאת תודת כל יצורי חלד כל ילדי הבריאה כי שקידתם אחר הדברים המשלימים אותם היינו שבר רעבון אישיהם יהי' מוגבל רק בעת יעוררם הכח המתעורר כפי טבע הנמזג בם, לאכול לשבעה להשלים טבע תכונתם ולא ישתוקקו מעולם להזדרז להכין צידה למועד הבא לא ידאגו דאגת העתיד יען כי כל ענין מציאותם והויתם רק להשלים את הדברים מה שיש בהם תיקון העולם וא"כ די להם במה שהם מוטבעים לשקוד על השלמתם בזמנים ידועים מגבלים מה שהם צריכים עתה כפי טבע כח המתעורר והידיעה בזמנים עתידים נעדר מהם ואינם יודעים מאומה וכמו שהנמצאים עצמם מוגבלים כן חלק ה' להם תשובה מוגבלת אולם האנשים אשר נשא לכם אותם בחכמה ומהם בעל העיון מוליד חדשות בחריפות בחלבה או אגדה וכדומה בכל חכמה ומדע מלבד שתהי' תשוקתו חזקה ועזה כמות אהבה להתבונן בעיון נמרץ הנה עוד יערב לו כל עמל וכל יגיעה לכתוב דבריו על ספר ולהקריב אותה על מזבח הדפוס להפיצו על פני תבל למען תעמוד לדור דורים הנה מזה יש לנו מופת נמרץ על מעלת אדם ונפשו כי רבה הוא מנפש כל כשר כי ברית עולם שם אינה נופלת תחת הזמן ולכן גם את זה לעומת זה עשה האלקים כמו שהנפש עצמה אינה מוגבלת אבל היא נצחיות ועולמיות כן תשוקתה להשאיר עד עולמי עולמים. יען כי אין בטבע תכונתה גבול ידוע כי הנפש תשאר השארת נצחיות וזאת מצאתי הכר פנים במשפט החוברת הנוכחי ההולכת לפניכם היום, הספר היקר כוס הישועות על סדר נזיקין המכונה בשם מהרשש"ך ש"ך ממר אבי זקני הרב הגאון מגאוני קדמאי מרן שמואל שאטין זלה"ה אבד"ק דארים וראש מתיבתא בק"ק פראנקפורט דמיין נודע ביהודה ובישראל גדול שמו לגאון הגאונים וצדיק יסוד עולם כאשר תהלתו מלאה פי נכדו הגאון רשכבה"ג מרן משה סופר זצ"ל בעל חתם סופר כאשר תשימו עין בהקדמת הספר הזה כי מאד גדלה תשוקתו וחפץ לבבו כי יפיץ חבורו על פני תבל ושם כתוב בלשונו כלשון הזהב. אם אראה שיבוא אחד ליטול רשות ממני או מבאי כחי ליתן שניות לדברי ספר האלה להחזירו לביה"ד אז תגלנה כליותי וישמח לבבי, לזאת אמרתי כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא כי יעזרנו להפיק זממי אל הפועל להביא עוד הפעם הספר התורה הזאת על מכבש הדפוס למלאות רצון אכי זקני מאור הגולה הנ"ל מלבד אשר הספר הנ"ל נחוץ מאד להלומדים כי מורה דרך נתיבה במים עזים ים התלמוד לירד תהומות ולהעלות פנינים מבאר כל המורים באמרות טהורות מזוקקת שבעתים, להבין דברי רש"י והתוס' ז"ל והספר הנ"ל הוא כעת יקר במציאות אף אחד בעיר ושנים במשפחה. זכרתי ימים מקדם בעוד זרחה שמש ההצלחה עלי אהלי אותה נפשי מאד בתשוקה נמרצה להדפיס הספר הנ"ל. גם בהיותי בהיכל הקודש בית דודי הרב הגאון הקדוש בוצינא דנהורא אספקלריה המאירה רשכבה"ג מו"ה חנוך העניך מאלכסנדרי זלה"ה שהוא ג"כ נכד מאור הגולה הנ"ל וגם הוא הפיח בי רוח התשוקה להביא הספר הנ"ל לבה"ד אולם מאשר הייתי מוטרד גדול לא הי' באפשרי להפיק זממי אל הפועל אכן בהתגלגלות העתים ובחלופי הזמנים הורם מעמדי ונשחת מצבי חצי שדי נחתה בי נגרשתי מביתי מארץ פולין והנה אנכי בקראקא כגר בארץ נכרי' בגודל הלחץ זו הדחק רחק ממני אוהב וריע ורבו שונאי נפשי חנם על לא דבר ות"ל אשר ה' הי' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי ומתו במיתה משונה לא כמות כל האדם ימתו אלה ואני אמרתי להמליץ עליהם מאמר נפלא מה דאיתא במדרש ויקח קרח וכו' מה ראה קרה לחלוק וכו' ע"י אליצפן בן אחי אביו שנעשה נשיא על משפחתי אמר הריני חולק עליו ומבטל כל מה שנעשה על ידו לכך ויקח קרח מה כתיב למעלה ועשו להם ציצית קפץ קרח ואמר למשה טלית שכולה תכלת מה שתהא חייבת או פטורה מן הציצית א"ל חייבת א"ל טלית שכולה תכלת אין פוטרת עצמה ד' חוטי תכלת פוטרת אותה דברים אלו לא נצטוית עליהם ומלבך אתה בדאתן ע"כ,

ולהבין דבריהם הקדושים ולשונם כלשון הזהב ראשונה יקדים ההערות בזה המאמר א) קרח שפקח הי' מה ראה לשטות זה להקשות על הציצית הלא זה הדבר מפורש בתורה ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ומה נ"מ אם הטלית היא כולה תכלת אם לאו והלא בגד של ד' כנפות חייבת בציצית וע"כ מוכרח לומר כי רמזו מילי' על פתיל התכלת הנתונה בציצית כדעת המפרשי רש"י ז"ל הי' לומר אם חייבת בתכלת או לאו. ב) קשה להבין בינה במקרא (קרח פ' ט"ז כ"ט) אם כמות כל האדם ימותון אלה לא ה' שלחני והנה כמו זר לחשוב על אדון הנביאים מרע"ה לומר אם ימותו כמות כל האדם לא ה' שלחהו מי זה אמר ותהי ה' לא צוה. ג) מדוע שם עוז מבטחו על נס שהוא למעלה מהטבע לבלעם חיים שאולה והלא אין סומכין על הנס ומהגם עניו כמשה וכל מי שנעשה לו נס מנכין לו מזכיותיו. אולם נקדים מה דאיתא בספרים הקדושים כי השבעה חוטים של הציצית המה מורים על השבעים שנה לחייו של אדם כמאה"כ ימי שנותינו בהם שבעים שנה ויש השארת הנפש ויקבל שבר ועונש ולכן מוכרח לתת דין וחשבון והחוט של תכלת מורה על מציאת השם כמאמר רש"י ז"ל התכלת דומה לרקיע וכו' ומורה על כסא הכבוד, והנה יש ב' כתות כופרים ר"ל כת אחת אשר המה כופרים בכל ואינם מאמינים במציאת השם. וכת ב' אשר מודים במקצת כי יש ה' בשמים אולם הארץ נתן לבני אדם ואין השגחתו בתחתונים ואין שכר ועונש כאשר טעו דור אנוש והנה קרח דתן ואבירם המה היו מהכת הב' שאין כופרים במציאת השם אך כופרים בהשארת הנפש ושכר ועונש לאחר מותם, ולזאת שאלו רק על ציצית אשר המה מורים על הנפש ואמונת שכר ועונש אולם על התכלת אשר מורה על מציאת השם בזה היו מודים ולא קראו ערעור וכאשר שמע משה כי יצא דבר נבלה כזאת מפיהם לזאת הראה להם העונש כי עוד היו בחיים היותם ויראו בעיניהם העונש המגיע להם ואז יסירו מלבבם הרע הכפירה הנשחתה ויאמינו בה' ובמשה עבדו. לא כן אם כמות כל אדם ימותון אלה יאמרו הרשעים הללו לא ה' שלחנו. ובעזרתו יתברך אנכי מהנעלבים ואינן עולבים ואשים לנגד עיני מאמר החסיד שבמלכים אם ה' הסיתך בי ירח מנחה וכן אמרתי אולי מאת, ה' היתה זאת לי לאשר לא שלמתי גדרי להדפיס הספר הנ"ל. גמרתי בלבבי יעבור עלי מה, אראה בעזר צור ישועתי להשתדל בתעצומות עוז לרוץ כגבור עלי אורח לקחת פרענומעראנטען במעות קדומה על ההדפסה, ת"ל רבו כמו רבו אנשים אוהבי התורה אשר נתנו ידם לי ובאו על החתום ונתנו מ"ק אולם מאשר רבה מאד הוצאות הדפוס כי הספר הוא גדול מאד באיכות וגם בכמות.

ע"כ אחלה פני נדיבי עם משכו וקחו לכם את הספר היקר הזה אשר אנכי נותן לפניכם להביא ברכה אל בתיכם. ולתת מחירו בלב ונפש חפצה ובזכות זה תתברכו ממעון הברכות שפעת הצלחות ושובע שמחות כחפץ ידידכם חנוך משה

טרויבע בהרב וכו' מו"ה חיים יחיאל זלה"ה בהרב וכו' ר' מרדכי שמשון זצ"ל מגיד משרים בק"ק קאלישיק בהרב הגאון בוצינא קדישא מופת הדור מו"ה משה חריף אבד"ק סאכאטשוב רבו של אדמו"ר הגאון הקדוש בוצינא קדישא רשכבה"ג מרן יצחק מאיר זללה"ה בעמ"ה חידושי הרי"ם שמעתי מפיו הקדוש כי הגאון ר"מ הנ"ל הי' רכו, בהרב הגאון הקדוש בוצינא קדישא הנקרא ד"ר יעקב מקאליטש זלל"ה ומצד אמי הצדקת מרת מרים זלה"ה בת הרב הגאון הצדיק מו"ה פנחס בן אהרן הכהן מעיר ליטערמאסק אצל העיר לאדו. ואחותו של הרב הגאון הצדיק בוצינא קדישא וכו' רשכבה"ג מו"ה חנוך העניך רב באלכסנדריע זלה"ה ואמם היתה הצדקת מ' שרה חנה בת הרב הגאון הגדול מאור הגולה מ' חנוך העניך בעמ"ח ס' מנחת בית יהודא אבד"ק ברעסלא בהרב הגאון ר' יוסף יוזפא שאטין זלה"ה בהרב הגאון רשכב"ה מהרשש"ך זלה"ה.

בעת אשר נסעתי עלי אורח לקחת פרענומעראנטען מנדיבי עם והייתי נע ונד בארץ לא דרכו בה אבותי נחבא אבותי בקשו מאתי רבים אנשים להגיד להם איזה חידושים בגפ"ת אף כי דרכי מעולם להיות נחבא אל הכלים מבלי התהלך בגדולות ובנפלאות ממני אולם ההכרח לא יגונה גם שמתי לנגד עיני מאמרם ז"ל באתרא דלא ידעי' שרי לי למימר צורבא מרבנן אני, יצאתי חוץ מגדרי להשתעשע עמם בפולפולא דאורייתא ובדברי אגדה המושכים את הלב, ות"ל רבים המה החידושים אשר כמעט יכיל ספר שלם אונס כבד עלי משא הוצאות הדפוס לעת הלחץ זו הדחק אמרתי להעלות איזה דברים מספר בראשית להביא מנחת עני מפרי עשתנותי בהקדמתי זה להיות סניף לאריות ארי' דכי עלאי מר זקני הגאון מאור הגולה זלה"ה.

א) ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' והכל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומהלכיהן וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו (בראשית ד' ג'). והנה רבו כמו דבו פליאות נשגבות במאמר הכתובים הללו. א) למה נשתנו מנחותיהם זה מפרי האדמה וזה מהצאן ואם כל אחד ממלאכתו הביא למה נאשם קין. ב) למה נאמר בכפלים ויחר לקין מאד גם ויפול פניו גם מאמרו יתברך בכפלים למה חרה לך ולמה נפלו פניך. ג) למה הי' חטא של קין גדול בעיני ה' כי לפי הנראה הי' קין במדרגה על התחדשו ענין הקרבנות כי הוא הי' ראש וראשון בהבאת מנחה לה' וכל הזוכה במצוה קודם זכות גדולה נחשב לו ולמה הי' גדול עונו מנשוא, גם נשים לב להבין מאמה"כ הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, הנה לא מצאנו על חטא הידוע שעשה איש מקודם יאמר לו הקב"ה אח"כ עשה תשובה לבד מקין ולא מצאנו זאת באבות הקדושים אברהם שאמר במה אדע, יעקב לא כיבד אביו ואמו כ"ב שנים ומרע"ה בהכאת הסלע ולא אהני להו שום תשובה גם להבין למה הביא קין מגירעון האדמה וכי עשה להכעיס ח"ו גם לפי דברי המדרש שקין והכל חלקו בהעולם קין לקח לעצמו כל האדמה והבל הבהמות ולמה הי' מקמץ להביא מגירעון וגם אין רבותא מהבל שהביא מבכורות צאנו ומחלביהן. אך להבין הדבר לפי קט שכלי נקדים דברי רש"י ז"ל במאמה"כ עין פרי עושה פרי שיחי' טעם העין כטעם הפרי והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ וכו' ועין עושה פרי ולא העין פרי לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה ולפי ראשית השקפה בהבנת דברי רש"י ז"ל מה ענין החטא הארץ אצל חטא אדם הראשון אך הנה החטא של הארץ הי' מסובב החטא של אדם הראשון כי הסתת הנחש להאשה כך היתה. כי יודע אלקים ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים יודעי טוב ורע ונתנה סימן לדבר כי העין ההוא משונה מכל עין הגן כי עצה ופריה שוים ומפני זה ותרא האשה כי טוב העין בעצמו למאכל ולכן ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאשה ויאכל היוצא לנו מדברינו כי אכילת עין הדעת נצמח ממה שהי' עין הדעת טו"ר משונה מכל עין הגן שהי' עצה ופריה שוים אולם אם לא הי' שינתה הארץ מאמרו יתברך להוציא עין פרי שיהי' טעם העץ כטעם הפרי ואז לא הי' משונה עין הדעת טו"ר מכל עין הגן באין הבדל ביניהם לא הי' גרמה חטא אדם וחוה לפיכך כשנפקד אדם על עונו נפקדה גם הארץ על עונה וכעת נשוב למאמר הפונה קדימה כי הנה קץ והכל חלקו עצמם בהעולם קין לקח לו את האדמה והכל הבהמות וכאשר ראה קין כי ארורה האדמה בעבור אדם לא תוסיף תת כחה כמאז ומקדם קודם החטא. אך הוציא אילני סרק כמאמר קוץ ודרדר תצמיח לך. וזאת מודעת כי האדמה בעצמה היא גשם ואינו חוטא רק השר אשר נפקד ממרום עלי האדמה כמאמרם ז"ל במדרש אין לך עשב שאין לו מלאך ברקיע ומכה אותה ואומר גדל (ב"ר פ"י) ולכן רצה לתקן החטא משר האדמה במנחה לה' וזהו ויבא קין מפרי האדמה ופי' רש"י ז"ל מגירעון האדמה ר"ל מאשר נגרע האדמה בלי תת כחה מנחה לה' אולם נודע מפי סופרים וספרים כי תשובה לא מהני אך להאנשים אשר מכונים המה בשם מהלכים ולא המלאכים אשר מכונים המה בשם עומדים כמאה"כ ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ולכן לא שעה ה' לקין ואל מנחתו ולזאת ויחר לקין מאד על שר האדמה ששינה מאמרו יתברך גם ויפלו פניו כי עלה מורא על ראשו פן ח"ו יחטא גם הוא ולא יועיל לו תשובה ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ולזה אמר לו הקב"ה למה חרה על שר האדמה לאשר מובא בספרי הקדמונים כי מאת ה' היתה זאת אשר תוציא הארץ אילני סרק כי אם הי' כל האילנות אילני מאכל לא הי' באפשרות לבנות מהם בתים מפני שהי' עוברים על לאו לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל וזה אמרו למה חרה לך על שר האדמה וגם למה נפלה פניך פן לא יועיל לך תשובה כשתחטא ח"ו הלא אם תיטיב שאת כי לך לא ננעלו שערי התשובה אך לפני המלאכים ובזה יובן מאמה"כ תהלים אז ירננו כל עצי יער לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ כי לעתיד לבא יבוער החטא מן האדמה. ויהי' עולם התקון ויהי' מאילני סרק אילני מאכל ולכן ירננו עצי היער אילני סרק כי יתהפכו לאילני מאכל כי יבוא ה' לשפוט את היינו לנקות החטא של הארץ וד"ל,

ב) ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו (וישב ל"ז י"ח). ופי' רש"י ז"ל נתמלאו נכלים וערמימיות אותו כמו אתו עמו כלומר אליו והנה כל מבארי רש"י ז"ל יבקשו דרך סלולה לביא אל נכון להבין דברי רש"י ז"ל ואנכי לפי קט שכלי אמרתי בזה כי הנה מודעת מפי רבותינו הקדמונים זלה"ה כי האבות למדו כל התורה כלו והנה איתא בזוהר הקדוש פ' חקת על מאמה"כ ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו, תרין אותו אינן שלימון באורייתא בתרי ווין חד דא וחד עד דרוש אחיך אותו מ"ט בנין דאינון אות ממש עד דרוש אחיך אחיך ממש אותו דבעי לפרשה ההוא אות דההוא אבידה אף הכא דין אותו דא עוג דאתנזר עמיה וקביל האי את קדישא כיון דחמא עוג דישראל מקרבין גבי' אמר הא ודאי אנא אקדימנא זכותא וכו' דחיל משה היך יכול לאעקרא רשימה דרשים אברהם וכו' מיד אמר ליה הקב"ה אל תירא אותו לא תדחל לההוא אות דיליה וכו' ע"כ הנצרך לעניני וכעת נשימה ראש ונשובה לדברי רש"י ז"ל הנ"ל ויתנכלו אותו נתמלאו נכלים וערמימיות. והפליאה נשגבה מה מהצורך נכלים וערמימיות להרוג את זולתו ומהגם כי המה היו רבים כנגד איש יחיד ע"כ מוכרחים אנחנו לומר בקשו למצוא להרוג אותו עפ"י דת תורתינו הקדושה כמאמר רש"י ז"ל על מאמה"כ נלכה דותינה לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם והנה השבטים מצאו בתוה"ק ויקח אדוני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסוהר והנה הוא"ו של אותו אך למותר כי מה הי' נחסר אם הי' נכתב ויקח את יוסף ויתנהו אל בית הסוהר אולם הסיבה שנצמח ליוסף באשת פוטיפר הי' על שדיבר באחיו וחשדם בעריות כמובא ברש"י על מאמה"כ את דבתם רעה אל אביהם כל רעה שהי' רואה באחיו בני לאה וכו' ועל העריות שדיבר עליהם ותשא אשת אדוניו וכו' ומפני שכני לאה הי' ששה כמספרם לכך נאמר ויקח אדוני יוסף אותו ולא הלך כדרך הקצור לכתוב ויקח את יוסף לרמז בהא"ו הנ"ל על שחטא נגד הששה אחים בני לאה ומאין בא ליוסף הצדיק לבוא לידו לידי עלילה כזאת מתיבת אתו שנאמר ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה וכיון שראה עצמו התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך אני מגרה בך את הדוב וגרם עי"ז כי תאמר לו אשת אדוניו לשכב עמו כמו שנאמר ותאמר שכבה עמי (ובלשון נסתר עמו) והנה גם מתיבת אליו נראה כי הי' הסיבה הזאת ליוסף רק בעבור שדיבר לה"ר על הששה אחים בני לאה שנאמר ויהי כשמוע אדוניו את דברי אשתו אשר דברה אליו וכו' והנה תיבת אליו אך למותר הוא כי נאמר למעלה בפסוק הקודם ותדבר אליו כדברים האלה לאמור וכו' ולמה נכפל פה תיבת אליו אך לרמז הוא"ו שחטא נגד הששה אחים וזה מעומז ברש"י ז"ל אתו עמו כלומר אליו ר"ל בכל השלשה תיבות נמצאו להם דת להרגו עבור שדיבר עליהם לה"ר וד"ל.

ג) ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וכו'. פליאה נשגבה הן בפ' הקודמת כתיב וישגם וידבר אליהם את הדברים האלה ויאמרו וכו' חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה וכו' אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהי' לאדוני לעבדים ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהי' לי עבד ואתם תהי' נקיים ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף וכו' ויאמר יהודה הננו עבדים לאדוני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע כידו ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהי' לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם והנה פלא גדול מה חטאו של יוסף שאמר לו יהודה כי כמוך כפרעה מה פרעה גוזר וכו' אם תקניטנו אהרוג אותך ואת אדוניך הלא יוסף הוקל מעליו יותר ממה שאמר יהודה בעצמו אך הנה פירשו המפורשים מאמר חז"ל בברכות אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו מפני שהקב"ה מעניש את האדם כפי העונש מדה כנגד מדה ופירשו בזה מאמר דהמע"ה ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כי כאשר הקב"ה ישלם לאיש מכ"מ בנקל לבוא אל האדם לידע העבירה שעשה ויעשה תשובה. וכאשר ראו אחי יוסף את העלילה אשר בא לידם דאו והשכילו כי מאת ה' היתה זאת אשר מכרו אחיהם וכתיב וגונב איש ומכרו מות יומת, לזאת אמר יהודה אשר ימצא אתו מעבדיך ומת. וכאשר ראה כי לא נמצא הגביע רק ביד בנימן והוא אין לו חלק במכירת יוסף ואין זה מכ"מ וא"ת כל ישראל ערבים זה לזה אך במיתה לא שייך דבר זה ולכן אמר כי יהיו כלם עבדים וכאשר השיב להם יוסף האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהי' לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם ואז הבין יהודה כי אין זה מכ"מ ולכן ויגש אליו יהודה וד"ל

ד) פ' יתרו ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם וכו' וירא חותן משה וכו' ויאמר מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בוקר עד ערב ויאמר משה כי יבא אלי העם לדרוש אלקים כי יהי' להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו וכו' ויאמר חותן משה אליו וכו' נבול תבול וכו' ואתה תחזה מכל העם וכו' ושמת עליהם שרי אלפים שרי חמשים ושרי עשרות והי' כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל דבר הקטן ישפטו הם אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלקים ויכלת עמוד ופי' רש"י המלך בגבורה אם מצוה אותך לעשות כך תוכל עמוד ואם יעכב על ידך לא תוכל לעמוד. ופליאה נשגבה על יתרו איך אחרי אמרו עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים יפול מן האמונה ח"ו אשר השי"ת יוכל לעזור לו לנהג את העם כלי שרי אלפים וכו' ועוד נשים בינה במאמר מרע"ה כי יבא אלי העם לדרוש אלקים מה מהחדשות הגיד לו הלא זאת ראה יתרו בעצמו כמאה"כ וישב משה לשפוט את העם וירא חותן משה גם נבין מאמה"כ כי יבא אלי העם לדרוש אלקים כי יהי' להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין דעהו וכו' למעלה נאמר בלשון יחיד כי יבוא ואח"ז נאמר בלשון רבים כי יהי' להם דבר ואח"ז נאמר בלשון יחיד בא אלי. ולבאר הכל על נכון ע"ד הפשטות כי הנה כאשר ישב משה לשפוט את העם רבו כמו דבו אנשים אשר עמדו אצל משה רבינו ע"ה ועלה על דעת יתרו כי המה האנשים אשר באו בבוקר ועמדו עד הערב ומשה יושב כמלך וכולם עומדים וירא יתרו וירע בעיניו שהי' בעיניו כמזלזל בכבודן של ישראל והוכיחו על כך מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצבים ואין זה מדרך הישר או כלם ישבו או כלם יעמדו לזאת מרע"ה השכיל אמרי פיהו כי יבא אלי העם לדרוש אלקים והאי כי משמש בלשון דלמא ר"ל אל תעלה בדעתך כי העם הזה אשר תראה המה יבוא לדרוש אלקים להגיד להם דרשות והלכות והעם אשר יבואו בבוקר יתאחרו עד הערב אך כי יהי' להם דבר היינו דין ודברים בא אלי ר"ל המשפט בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי להם עפ"י חוקי אלקים ואת תורותיו כאשר יורה הש"ע וכאשר ילכו הם מבית המשפט לביתם יבואו אנשים אחרים לדין ולמשפט ולכן המה ביכלתם לעמוד על רגליהם כי לא ייעפו בעמידת חצי שעה וכדומה לא כן אנכי אם ארצה לעמוד מוכרח אני לעמוד מבוקר עד ערב וזאת אין באפשרות האנושי ולכן אמר לו יתרו כי יבחר לו שרי אלפים וכו'.

ה) תהלים קי"א

מאמר דהע"ה כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו. עפ"י ששמעתי רמז על מאמה"כ ויקחו לי תרומה וכו' זהב וכסף ונחושת. כי יש שלשה מיני צדקה זו למעלה מזו כי יש נדיב לב חומל דלים לעת הלחץ זו הדחק להיות להם לאחיעזר ולאחיסמך במשכן כסף וכדומה. בעת אשר הוא בריא אולם ביתו פתוחה לרוחה בלי שום תקות שכר או להנחיל כבוד מבני אדם זה הצדקה היא מן המובחר למצוא חן בעיני אלקים ואדם וזאת נקראת בשם זה"ב ''זה ''הנותן "בריא אולם יש אנשים אשר לבם כלב אבן לא יחוסו על דל ואביון אך יש לו חמדת הכבוד באם יפזר לצדקה על שמו הככוד ישאוהו אנשי עירו, זה נקראת בשם כס"ף כמאמרם ז"ל כסופי לי' מלתא כי לבושת ולחרפה לו באם לא יתן ידברו עליו אנשים דברי לעג ובוז, ויש עוד אנשים אשר להם מדת קמצנות לא ידעו לרחם על זולתם גם בוש לא יבושו מבני אדם והמה עכברי דשכבי אדינרי אך כאשר ממרום שלח מחלה בעצמותיהם ויגיעו עד שערי מות אז יפזרו לצדקה אשר תציל ממות זאת היא מדרגה התחתונה אשר מכונה בשם נחוש"ת "נדבת "חולה "שאמר "תנו ולכן אמר דהע"ה צדיק ה' צדקות אהב כאשר ישר יחזו פנימו בעודם בריאים ושלמים חידושי

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה