כוס אליהו על הגדה של פסח· רבי אליהו בן הרוש
מגיד · מה נשתנה
פסקה ב
מה נשתנה הלילה הזה. שאלה ראשונה היא שדברים אלו של מיני טיבולים אין דרכינו בהם כל השנה ואין מיוחדים אלא לאדם עשיר ונכבד ואם הוא לעשות שינוי בלילה הזה להדמות לגדולים מצד חירותנו הרי בכל הלילות אין אנו מטבלין אפי' פעם א' והיה די לעשות שינוי בטיבול א' ואמאי הלילה הזה שתי פעמים. שאלה שנית שבכל הלילות אנו אוכלין מה שיזדמן בין אם יהיה חמץ או אם יהיה מצה ואין מיחדים א' מהם והלילה הזה כלו מצה דוקא ואם הוא לזכר שלא הספיק בצקם וכדברי המגיד לקמן היה ראוי להיות שניהם ואמאי כלו מצה וחמץ בל יראה. שאלה שלישית שבכל הלילות שלא נעשה בהם נס אנו אוכלין שאר ירקות שהם מתוקים ואין דרך לאכול דבר מר כלל כ"א לרפואה וכיוצא והלילה הזה שנעשה בו נס אנו אוכלים דבר מר כלפי לייא. שאלה רביעית שבכל הלילות לא קפדינן אהסיבה שכל אחד כפי רצונו ונמצא שקצתם בהסיבה וקצם בלי הסיבה והלילה הזה חובה כלנו בהסיבה ומה ששנה לשונו דבענין חמץ ומצה נקט לשון או ובענין הסיבה נקט לשון בין בין איפשר דבחמץ ומצה אין דרך אדם א' לאכול רק מין א' שיזדמן לו בעת ההוא אבל בהסיבה אפי' באדם א' בסעודה אחת יכול להיות תחלה הסעודה בהסיבה וסופה בלי הסיבה או איפכא ולכן נקט בין בין ומה דנקט התם כלו מצה וייחס הדבר לנאכל ולא לאוכלין והכא ייחס הדבר למסובין ולא להסיבה. אפשר דנקט הכא לישניה הפך מה שנאמר במצרים בלילה הזאת כי אמרו כלנו מתים אבל אנחנו הלילה הזה כלנו מסובין: