אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן רו

סימן רה

להנ"ל

ע"ד קו' התוס' ב"ק ע"א ד"ה בשלמא שהקשו למ"ד אא"א דש"ש שפיר הוי שחיטה ראוי' נראה לי לתרץ בטו"ט דהנה לכאורה קשה לפי מה דנודע שיטת המשלמ"ל דאם נתערב איסור גבי טביחה אז אמרינן א"ש לדבר עבירה א"כ האיך משכחת דיהי' חייב בדו"ה בטובח ע"י אחר בשבת דהיכי מיירי דאי אמר לי' לשחוט בשבת בזה אמרינן א"ש לדבר עבירה כיון דנתערב איסור שבת וא"כ מיירי דאמר לי' לשחוט בסתם והלך ושחט בשבת בזה בלא"ה בטל דיכול לומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי כיון דמעשה שבת אסור באכילה וכבר העירו בזה האחרונים, ולדעתי נראה לתרץ דהכא מיירי דהשליח הוא מומר לחלל שבתות מכבר וא"כ שפיר מצי מיירי באומר לו לשחוט בשבת ול"ק דנימא בזה א"ש לד"ע כיון דנתערב איסור אחר דהנה דעת הרשב"ץ הובא ברמ"א בחו"מ סי' שפ"ח דאם הוא מוחזק למסור אמרינן דישלד"ע עי"ש והכ"נ כיון דהוא מוחזק למומר שפיר אמרינן דיש שליח לדבר עבירה ולפי"ז ל"ק קו' התוס' שהקשו בד"ה בשלמא כיון דהכא מיירי במומר כמ"ש וא"כ כ"ע מודים דאא"א דש"ש כמובן:

ועפי"ז נוכל לתרץ דברי הרי"ף התמוהים בב"ק דמוקי המשנה דב"ק דגנב וטבח ביוה"כ דחייב בטובח ע"י אחר והקשו כולם דא"כ בשבת נמי חייב ולפמ"ש ניחא כיון דנתערב איסור אחר אמרינן א"ש לד"ע וא"כ ע"כ הך ברייתא דמחייב ר"מ דו"ה בטבח בשבת ע"כ מיירי בישראל מומר ובזה אמרינן יש שלד"ע כיון דהוחזק למומר, ולפ"ז לכאורה קשה דא"כ נימא קלבד"מ כיון דבי"מ אמרינן יש שלד"ע והוי כעושה הוא בעצמו, אולם באמת ניחא דהנה בש"ס שבת (דף קי"ד) אמרינן דעל לאו דמחמר ליכא מיתה כיון דהוקש לע"ז דכתיב בי' אשר תעשה ביד רמה ובעינן עד דעביד מעשה בגופו וא"כ הכ"נ אע"ג דבישראל מומר אמרינן ישלד"ע עכ"ז ליכא מעשה בגופו ובשבת בעינן עד דעביד מעשה בגופו ולהכי אינו חייב המשלח מיתה אע"ג דישלד"ע ומלקות נמי אינו חייב המשלח דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ולאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אינו חייב עליו מלקות כדאמרינן בש"ס שבת לענין לאו דמחמר:

ולפי"ז שפיר מתורצים דברי הרי"ף דשפיר מיירי מתני' דב"ק דגנב וטבח ביוה"כ דחייב דו"ה בטבח ע"י אחר ואפ"ה בשבת הוא פטור דממ"נ הוא פטור דאי מיירי דאמר לי' לשחוט בשבת א"כ אמרינן דאשלד"ע כיון דנתערב איסור אחר ואי דאמר לו לשחוט בסתם א"כ ממילא בטל השליחות דיכול לומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי כיון דמעשה שבת אסור באכילה וביוה"כ שפיר הוא חייב דמיירי דאמר לי' לשחוט בסתם וביוה"כ ל"ש לומר לתקוני שדרתיך וכו' דמעשה יוה"כ מותר באכילה וכמ"ש המהרש"ל ביש"ש וא"ל דהאיך סתם התנא בטבח בשבת פטור דהא בישראל מומר חייב אפי' בטבח בשבת ואמר לו בפירוש לשחוט בשבת דבי"מ אמרינן ישלד"ע והאיך סתם התנא דפטור בשבת דהא יש גוונא דחייב כגון בישראל מומר, דהא ממילא נודע דהמשנה בב"ק לא מיירי בישראל מומר דבי"מ איפכא הי' הדין כמבואר במשנה דביוה"כ הוא חייב ובשבת הוא פטור ובי"מ איפכא הוא דבשבת הוא חייב כיון דבי"מ אמרינן ישלד"ע וקלבד"מ ל"ש לומר דאע"ג דישלד"ע עכ"ז אינו חייב כיון דליכא מעשה בגופו ולענין מיתה הוקש לע"ז עד דעביד מעשה בגופו עכ"ז מלקות ליכא משום דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד וכו' וא"כ בשבת הו"ל למומר לחייב בדו"ה וביוה"כ לפטור כיון דבישראל מומר אמרינן יש שלד"ע א"כ המשלח חייב מלקות ואין לוקה ומשלם דביוה"כ לא הוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד וע"כ לא מיירי בי"מ ומשה"כ שפיר פטור בשבת אע"ג דטבח ע"י אחר, ודוק היטב כי היא כפתור ופרח:

והנני דו"ש באהבה יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה