כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קצד
ב"ה יום ב' כ' דספירה תרמ"ט הרימלוב.
שוכט"ס לכבוד ידי"נ הרב הה"ג החריף ובקי חו"ס חוטר מגזע תרשישים כש"ת מו"ה ליבוש הורוויטץ נ"י ראבד"ק קראקא יע"א [הוא הרב הגאון אבד"ק קראקא ז"ל]:
יקרת מכתבו הגיעני היום בבואי לביתי מן הדרך ולמען כבודו הנני עט ממהר להשיבו. אודות שאלתו בדבר הגט אשר שלח לנויארק שהשליח שני ימסור הגט להאשה אולם האשה בראותה כי בושש השליח שבה לביתה והב"ד דשם לא עשה עוד שליח שלישי במקום האשה כעת שימסור הגט ליד האשה אך השליח בעצמו גילה דעתו בשולי מכתבו שברצונו שפלוני בן פלוני יהי' שליח בחריקאו ופלפל כ"ת אם יוכל שליח הראשון למסור הגט ליד האשה מחמת ספיקו של המל"מ אם יכול שליח הראשון לבטל השליח השני והאריך בזה:
תשובה. לדעתי הדבר ברור דהשליח הראשון יכול לתת הגט להאשה כמו"ש הט"ז דאפי' אם נימא דאין בכח של השליח הראשון לבטל השליח השני היינו דוקא אם נתן השליח השני הגט ליד האשה היא מגורשת אפי' אם ביטל אותו השליח הראשון קודם שיתן השליח השני הגט לידה דהבעל לא עשאו שליח רק לעשות שליח שני לתת לה הגט ולא לבטלו כדאיתא בש"ס נדרים (ד' ע"א) לשמותי' שוי' שליח למישרי לי' לא שוי' שליח אבל השליח הראשון יכול ליטול הגט מיד השליח השני ולתת להאשה דאפי' אם נימא דמשעה שמסר הגט להשליח השני כבר פסק שליחותו א"כ שוב אין לו כח לתת הגט להאשה מאחר דכבר עביד לשליחותי' וכמ"ש התוס' בסוף בכורות דהיינו טעמא דרב פפי דאחד עשר אינו קדוש ע"י שליח דמשעה שיצא העשירי עבדה לשליחותי' דעשירי מאליו קדוש מכ"מ לא גרע נ"ד מהא דכתב הרא"ש מובא בש"ע אהע"ז סי' ל"ה דאם גילה דעתו לשדכן שחפץ באשה פלונית והלך השדכן וקידשה לו בלא מינוי שליחות הרי זו מקודשת א"כ ה"נ בנ"ד כיון דהבעל עשה אותו לשליח א"כ אין לך גילוי דעת גדול מזה שברצון הבעל ששליח הראשון ימסור הגט להאשה א"כ אפי' אם נימא דבשעה שמסר הגט לשליח השני פסק שליחותי' מכ"מ יכול לתת הגט להאשה אפי' בלא שליחות כלל מאחר דגילה דעתו שברצונו שהשליח הראשון יתן הגט להאשה ועדיף עוד מדין הרא"ש גבי שדכן ודוק:
ובזה יש לדון בדברי הט"ז בסי' קמ"א ס"ק מ"ד דכתב דאם השליח בעצמו ביטל שליחותי' לא יוכל לחזור וליתן לה דאתי דיבור ומבטל דיבור ולדעתי נראה דאפי' אם ביטל השליח שליחותי' אעפ"כ יכול לחזור וליתן לה נהי דהשליחות נתבטל מכ"מ לא גרע מגילה דעתו לשדכן כיון דהבעל מינה אותו לשליח והבעל לא ביטל אותו רק השליח בעצמו ביטל השליחות אבל מצד הבעל לא נתבטל השליחות א"כ שוב יכול לתת לה מטעם זכות א"כ ה"נ בנ"ד דהשליח בעצמו ביטל שליחותי' בשעה שמסר הגט לשליח השני א"כ שוב יוכל לתת לה הגט משום זכין לאדם שלא בפניו ובזה י"ל קושי' הפי' והמגי' של המל"מ שהקשו דהאיך מהני השליח הגט בנשתטית הא כ"מ דאיהו ל"מ עביד וכו' אולם לפי מש"כ שפיר יכול לתת לה הגט אע"ג דלא הי' מועיל השליחות משום כ"מ מ"מ יכול לתת לה הגט כשתתפקחת משום זכי' וכמדומה לי כי כבר הערה בזה הט"ג וכד הוינא טליא ראיתי זאת בספרו וכעת איננו ת"י:
אולם אחר העיון יש למישדי בזה נרגא דל"ד לשדכן דשאני התם דקידושין בעצמם הם זכי' לאדם משא"כ גירושין דגירושין בעצם ל"ה זכי' רק דהוי זכי' משום שגילה דעתו שברצונו לגרשה א"כ בזה שוב יש לחוש שמא חזר בו וכדאיתא בירושלמי הגע עצמך שצווחת להתגרש אני אומר חזרה בה ועיין באהע"ז סי' ק"מ דאפי' באומר לא מועיל גילוי דעתה שרצונה להתגרש ועיין בתוס' רי"ד דתמה על רש"י דפי' הא דמקשה בקידושין דילמא ארצויי ארצי קמי' היינו שגילה בדעתו שברצונו לקדשה דהא קידושין לאו זכי' הוא שהרי נאסר בקרובותי' וא"כ שוב דמי לגט דל"מ הגילוי דעת שלה דשמא חזרה בה ועיין בר"ן ר"פ האומר בד"ה לפיכך דבאומר התקבל גט זה לאשתי אם רצה לחזור יחזור אפי' היכי דגליא דעתה דשמא חזרה, ועוד יש למישדי נרגא בהך היתירא לפ"מ שחידש הקצוה"ח בסי' רמ"ג דזכי' ל"ש אלא במה שזוכין לו מעלמא בדבר חדש כמו בשדכן דזוכה בהאשה או במזכה גט לאשתו דזוכה האשה בהגט אבל דבר שהוא של הבעלים ל"ש בי' זכי' אלא שליחות א"כ הכא דאין הבעל זוכה בשום דבר ע"י הגט ל"ש בי' זכי' רק שליחות א"כ אם נימא דהשליחות נתבטל שוב לא יוכל לתת לה הגט דבזה ל"ש זכי' רק שליחות:
אולם לדעתי נראה דהשליח שלישי שנעשה ע"י השליח השני שפיר הוי שליח אע"ג דלא עשאו שליח בב"ד דמידי הוא טעמא דהשליח האחרון ג"כ צריך לומר שליח ב"ד אני מבואר ברשב"א דאם אין השליח השלישי אומר שליח ב"ד אני איכא למיחש שמא השליח הראשון טעה ולא נתקיים הגט ולא אמר בפני נכתב ובפני נחתם ומה"ט כתב הרמב"ם דאם נתקיים הגט בחותמיו עושה שליח שלא בב"ד כמו בא"י א"כ הכא דהב"ד דק' קראקא יודעים שהשליח הראשון אמר בפני נכתב ובפני נחתם א"כ מילתא דפשיטא היא דבכה"ג עושה שליח שלא בב"ד כמו בא"י כמבואר באהע"ז בסי' קמ"א סעי' מ' דאם א"צ לומר בפני נכתב ובפני נחתם א"צ למנותו בפני ב"ד ועיין בבאר הגולה דכתב דהיינו בא"י או שנתקיים בחותמיו א"כ בזה מה שלא עשאו שליח בב"ד אין כאן שום חשש כלל כיון דהגט יוכל להתקיים בחותמיו אולם איכא למיחש לשיטת הרא"ש והירושלמי דשליח להולכה צריך לעשותו בפני עדים והכא לא מינה אותו בפני עדים אולם כיון דדעת הרמב"ם דשליח להולכה א"צ לעשותו בפני העדים ודעת המחבר ג"כ נראה כדעת הרמב"ם מדהביא דעת הרא"ש בלשון הי"א כמבואר בב"ש בסי' קנ"ד ס"ק י"ז אך אפי' לדעת הרא"ש דצריך לעשותו בעדים איכא למימר דהכא מהני כאלו הי' בפני עדים, דהנה הנמוק"י ביבמות סי' פ' ד' אחין הביא פלוגתת הפוסקים אי מהני בקידושין כתב בכת"י אם נימא דדוקא בגט מהני משום דכתיב וכתב לה אבל בקידושין אין דבר שבערוה פחות משנים ויש כתבו דבגיטין ג"כ אמרינן אין דבר שבערוה פחות משנים רק דרחמנא הכשיר כת"י משום דחשוב כאלו שנים חתומים עליו א"כ בקידושין ג"כ כשר מובא בב"ש בסי' ל"ב ס"ק י"ט וא"כ למאי דקיי"ל דשליח הולכה מהני ע"י כתב ולדעת הסוברים דכת"י מהני בקידושין ג"כ דהוי כאלו שנים חתומים עליו א"כ הוי כעשאו שליח בשני עדים, מהנכון הוא שהשליח הראשון יעשה לשליח את השליח השלישי ועל אופן זה בודאי כשר בלי חשש כלל:
והנני ידידו דוש"ה באהבה ובלונ"ח: