אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קצא

סימן קצ

בעזה"י יום ה' ט' שבט תר"ן הרימלוב.

שוכט"ס לכבוד ידידי הרב הגדול החריף ובקי חו"ש כש"ת מו"ה ארי' ליב בערנפעלד נ"י מו"צ בק' זאלישטשיק יצ"ו:

בזו הרגע הגיעני יקרת מכתבו והנני עט ממהר להשיבו כרצונו היקר. ע"ד אשר דרש לחו"ד במלוה ע"פ דאינה נגבית אלא בא' מג' דרכים מהו הדין אם א' מהיורשים הודה שאביהם נשאר חייב לא' מנה ושאר היורשים אינם יודעים מזה אם מחויב אותו שהודה לשלם למלוה כל חובו מחלק ירושתו או לא ומקור הס' שלו היא דכיון דכל נכסי הלוה משועבדים לבע"ח אפי' על מטלטלין בזה"ז דהוי כמו אנשי דקמחיניא ומה"ט דעת הש"ך בסי' ק"ז דאפי' מכרו היורשים מטלטלין גובה הבע"ח מהדמים משום מזיק שעבודו של חבירו א"כ הוי כשנים שלוי דיכול לגבות כל חובו מאיזה שירצה, א"כ ה"נ בנ"ד כיון דא' מן היורשים הודה שמגיע לו מאביהם מנה יכול לגבות כל חובו מחלק ירושתו כיון דחלק ירושתו עולה יותר משיעור חובו כן תורף דבריו:

לכאורה בחכמה ובהשכל הערה בדבר הזה ובהשקפה ראשונה נראה כדבריו דיכול לגבות כל חובו מאותו שהודה כיון דהנכסים של אביהם הם ערבים לו א"כ יכול ליפרע מאיזה מהן שירצה אפי' היכי דיכול ליפרע משניהם כמבואר בסי' קל"ב דלד' הרמב"ם יכול ליפרע מאיזה מהן שירצה אפי' היכי דיכול ליפרע משניהן וראיית הרמב"ם כ' המ"מ דהיא מהא דאחים שחלקו ובא בע"ח ונטל חלקו של א' מהם דכיון דבאחים יכול לתבוע מאיזה מהם שירצה ונכסי דבר נש הם ערבים, א"כ ה"ה בב' ערבים יכול לתבוע מאיזה מהם שירצה דלא ס"ל להרמב"ם כדעת התוס' דהא דבא בע"ח ונטל חלקו של א' מהם איירי בעשאו אפותיקי א"כ חזינן דאחים דינם כב' ערבים ע"כ אפי' לדעת החולקין על הרמב"ם וס"ל דאם יכול ליפרע משניהן לא נפרע מא' מהן וס"ל כדעת התוס' דמיירי באפותיקי אבל אם אין להשני לשלם לכ"ע גובה מא' הכל א"כ בנ"ד א"י להפרע משאר היורשין כיון דהם אינם יודעים א"כ הדין נותן דיגבה כל חובו מאותו שהודה כמו בב' ערבים אולם מד' התוס' ב"ב (דקכ"ד) ד"ה ואם מוכח דא"י ליפרע מא' מן האחים אפי' היכי דא"י ליפרע מן השני דכ' שם אהא דאמרי' התם אם אמר איני נוטל ואיני נותן רשאי דנ"מ אם היורשים קטנים יכול לומר הבכור איני נוטל פי שנים וישאר הקרקע לפני היורשים א"כ מיירי שם דשאר היורשים הם קטנים והבכור הוא גדול ואפ"ה אמרי' שם יצא עליהם שט"ח בכור נותן פי שנים ואמאי לא יטול כל חובו מהבכור כיון דשאר היורשים הם קטנים וא"י לגבות מהם א"כ מוכח מד' התוס' דאפי' היכי דא"י ליפרע משאר היורשים א"י לגבות מא' הכל ועי' בתומים סי' קל"ב סק"ב שג"כ הערה בזה:

אולם לאחר העיון נ"ל דבאמת לאחר שחלקו א"צ לשלם רק חלקו אע"ג דדמי לב' ערבים וא"י ליפרע משאר היורשים דהנה לכאו' ק' אהא דקיי"ל דמע"פ נגבית מן היורשים אפי' לאחר שחלקו הא קיי"ל אחין שחלקו לקוחות הן ומע"פ אינה נגבית מלקוחות ובבכורות בפ' יש בכור אמרי' להדיא דר"מ ור"י פליגי אי אחים שחלקו כלקוחות הן לכך אין מע"פ נגבית מהן ועי' ט"ז סי' ק"ג לענין שומא הדרא ביורש דמחלק הרמ"א בין יורש א' לב' יורשים משום דאחין שחלקו לקוחות הן, וכ' הט"ז שם דל"א אחין שחלקו לקוחות הן אלא לענין החלוקים שביניהם עצמן אבל לגבי אינש אחרינא לא, אבל תמוהין הן מש"ס בכורות דלעיל דאמרי' דמשום דאחים שחלקו לקוחות הן מש"ה אין מע"פ נגבית מהן א"כ ק' באמת מע"פ האיך היא נגבית מן היורשים לאחר שחלקו, ואחר החיפוש מצאתי קו' זו באו"ת ומזה ה"ר קיי"ל כדעת הפוס' דש"ד א"כ מן הדין מע"פ נגבית מן הלקוחות רק דחסו חכמים על תקנת לקוחות הואיל ולי"ל קלא א"כ התינח בלקוחות דעלמא אבל באחין שחלקו אין לחוש לפסידת יתמי דאכלי לאו דידהו כו' לכך מע"פ נגבית מהן, ולפ"ז י"ל מלתא חדתא דבנ"ד א"י ליפרע מאותו שהודה הכל לאחר שחלקו אפי' לד' הרמב"ם דהך דבא בע"ח ונטל א' מהם מיירי אפי' בלא אפותיקי ויכול לגבות מאיזה שירצה וכדאי' בירו' פ' מי שהי' נשוי מובא בנמק"י ב"ב דבין ב' שטרות יוצאין על שדה א' בין שטר א' יוצא על ב' שדות איזה מהן שירצה ב"ד להחליט מחליטין מ"מ היכי דא"י לגבות מן השני א"י לגבות מא' מהן לאחר שחלקו אע"ג דבב' ערבים לדעת החולקין על הרמב"ם אמרי' להיפך דביכול לגבות מכ"א מהן אינו גובה מא' מהן הכל ובא"י לגבות מן השני גובה מא' הכל הכא בנ"ד גרע בא"י לגבות מן השני כיון דקיי"ל דאחין שחלקו לקוחות הן משום דאין ברירה ויכול להיות דהוחלפו החלקים א"כ י"ל דהחלק של שאר היורשים שלא הודו בא לאותו שהודה א"כ א"י לגבות הכל מאותו שהודה דיכול לומר לו קאתינא מכח גברא דלא מצית אשתעויי דינא בהדי' כדאי' בש"ס בכורות (ד' י"ב) גבי הלוקח טבלים ממורחין מן העכו"ם דמעשרן והן שלו משום דא"ל קאתינא מכח גברא דלא מצית אישתעויא דינא בהדי' וה"נ מצי למימר היורש שהודה אנכי קניתי את חלק היורשים שלא הודו ומהם לא מצית לגבות א"כ גם אני כמוהם דגם קודם שחלקנו ל"ה בידך לגבות רק מחלקי ואם חלקי ל"ה עולה כדי חובך ל"ה בידך לגבות מחלקם א"כ כעת שקניתי את חלקם גם ממני אין בידך לגבות לכך איני מחויב רק לפי חלקי ובפרט במע"פ דאינה נגבית מן הלקוחות והא דנגבית מן היתומים לאחר שחלקו היא משום דליכא פסידא דיתמי דאכלי לאו דידהו כו' כמ"ש התומים א"כ התינח כשאינו משלם רק לפי חלקו אבל אם נימא דצריך לשלם הכל זה בודאי חשיב פסידא דלמה ישלם הוא בעד כל היורשים א"כ דינו כלקוחות דעלמא דאין מע"פ נגבית מהן, אולם אפי' במלוה בשטר הדבר ברור לדעתי דא"י לגבות מא' הכל לאחר שחלקו דיכול לומר אתינא מכח גברא כו', ודוק היטב כי הוא עצה עמוקה ונפלאה:

והנני ידידו דוש"ה באהבה ובלונ"ח:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה