כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן קפט
להחריף ומופלג כ' חיים נ"י אבערדאם.
ע"ד קו' המפורסמת בשם הגרע"א ז"ל בפסחים (כ"ב) בהא דלא תאכלו א' אי' אכילה וא' אי' הנאה במשמע והרי אמה"ח כו' ומשני שאני אמה"ח דאיתקש לדם, וקשה דאיך ס"ד דאמה"ח אסור בהנאה א"כ למ"ד בהמה בחי' לאברים עומדת תהי' אסורה בעבודה ולמ"ל קרא דלא תחרוש בשור וחמור:
הנ"ל לתרץ דהנה בגמ' שם בפסחים מקשה ג"כ והרי חדש דתנן קוצר לשחת ומאכיל לבהמה ומשני שאני התם דאמר קרא קצירכם שלכם יהא ובתוס' הקשו דקצירכם אינו מיותר דאיצטריך לכדדרשינן במנחות ולא קציר מצוה, אבל הנה בירושלמי מתרץ על הקו' והרי חדש דשאני חדש שקבע הכתוב זמן והיינו כיון דל"ה איסור עולם דהעומר מתירו ובאיסור לזמן לא יתכן שיהי' אסור בהנאה [ואפשר דגם הש"ס דילן דמשני קצירכם שלכם יהא דקרא אינו מיותר כקו' התוס' רק הכוונה דהוא גילוי מלתא דשלכם יהא משום דהוי רק איסור לזמן כסברת הירושלמי] ולכאו' תקשי לפי"ז מאי מקשה הש"ס לעיל והרי אמה"ח כו' הרי אמה"ח ג"כ יש לו היתר בשחיטה והוי כמו חדש דמקרי איסור לזמן ע"י שהעומר מתיר, רק דבאמת ניחא דאמה"ח שכבר תלשו מן הבהמה מחיים הרי אין לו עוד היתר בשחיטה, ולפי"ז מתורץ היטב קו' הגרע"א ז"ל דהא תינח באמה"ח שתלש אבל לגבי בהמה בחי' לחרוש בה פשיטא דליכא איסור הנאה דהא אמה"ח מחיים יש לו היתר בשחיטה והוי כחדש שיש לו היתר ע"י העומר והוא נחמד:
הבאת קו' הבר"א בחולין (י"א) ור"מ היכי אכיל בשרא דלמא במקום נקב קשחיט הרי לפי"ד המל"מ דבלאו שאין לוקין עליו גם ר"מ ל"ח למיעוטא א"כ מאי מקשה הגמ' דלמא ס"ל לר"מ כריה"ג דלאו דנבלה הוי להנל"ע ואין לוקין עליו וא"כ גם ר"מ ל"ח למיעוטא באי' נבילה:
נ"ל ע"פ שהק' באו"ח לפסחים בהא דזבחים (ע') ואכל לא תאכלהו יבא אי' נבלה ויחול על אי' חלב דלריה"ג דנבלה הוי להנל"ע למאי נפ"מ כתבה תורה דיבא אי' נבלה ויחול אאי' חלב להתוס' ב"מ ס"א דהיכי שאין לוקין לא לעבור עליו בב' לאוין, וי"ל דבש"ס מעילה ט"ו אמרי' כל הנבלות מצטרפות זע"ז אמר רב ל"ש אלא לענין טומאה אבל לאכילה לא ולוי אמר אף לאכילה מצטרפין סבר אחע"א ולפי"ז מיושב דנפ"מ כגון שאכל חצי זית נבלה וחצי זית חלב והו"א דלא לחייב כלל דאאחע"א קמ"ל קרא דחל אי' נבלה, אאי' חלב והוי אי' אחד:
ולפי"ז מיושב קו' הבר"א דהא ר"מ ס"ל בע"ז ס"ו דכל אי' שבתורה מצטרפין א"כ לדידי' אין נפ"מ לענין צירוף דאפי' אם אאחע"א וגבי תרי איסורי מצטרפין וא"כ מדגלי קרא ואכל לא תאכלהו דיבא אי' נבלה ויחול אאי' חלב לדידי' נפ"מ רק למלקות וא"כ ע"כ דלית לי' לר"מ דנבלה יהי' להנל"ע, וזה דרך פלפול:
אבל באמת הקו' מעיקרא ליתא דבחולין (ק"א) בגה"נ של נבלה ר"מ מחייב שתים מפורש דס"ל לר"מ דלוקין אלאו דנבלה:
דו"ש יעקב וויידענפעלד.