אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קנ

סימן קמט

דרוש לש"ש

יומא (דף פ"ג ע"א ) מי שאחזו בולמוס הקל אותו הקל הקל טבל ותרומה תנאי היא דתניא מאכילין אותו טבל ולא תרומה בן תימא אומר מאכילין אותו תרומה ולא טבל אמר רבה היכי דאפשר בחולין כ"ע ל"פ דמתקינן לי' וספינן לי' כי פליגי דלא אפשר בחולין מ"ס טבל חמור ומ"ס תרומה חמור לימא תנאי הוא דתניא מי שנשכו נחש גוזזין לו כרישין וא"צ לעשר דברי רבי ר"א ב"ר שמעון אומר לא יאכל עד שיעשר כו' ע"כ לא קאמר רבי אלא לענין מעשר ירק דרבנן אבל במעשר דגן דאורייתא אפילו רבי מודה עיש"ה, והנה הרמב"ם בפ' י"ד מהמ"א פסק טבל ותרומה אם אי אפשר לתקן הטבל מאכילין אותו טבל שאינו קדוש כתרומה, ותמה עליו המג"א דלמה השמיט הרמב"ם הא דבמעשר ירק אפילו אפשר בחולין מאכילין אותו טבל ולא מתקנינן בשבת דהלכה כרבי מחברו:

ולענ"ד נראה לתרץ דברי הרמב"ם בטוטו"ד דהנה הקשיתי קושי' נפלאה אהא דמקשה התם ל"צ בשבת פשיטא טלטול בעלמא הוא ומשני ל"צ בעציץ שאינו נקוב דהנה אפילו קודם מירוח מתקנינן בשבת דהא קאמר ע"כ לא קאמר רבי אלא מעשר ירק דרבנן ושם איירי קודם מירוח דהא הי' מחובר עדיין דקאמר גוזזין את הכרישין אלמא במעשר דאורייתא אפילו קודם גמר מלאכה מתקנינן בשבת וא"כ אמאי צריך לשנויי ל"צ בעציץ שאינו נקוב הא אפילו בעציץ נקוב איצטרך לאשמעינן דמתקנין בשבת אפילו קודם גמר מלאכה דאינו אסור רק מדרבנן וא"ל דע"כ לא איירי קודם גמר מלאכה דהא מותר באכילת עראי ואכילת חולה לא חשיב קבע כמ"ש הנוב"י בתשובה ל"ו באו"ח עיי"ש דדלמא איירי בטבל טבול לתרומת מעשר כדאמרינן בביצה (דף י"ג) דשמו קבעו לתרומת מעשר אפילו קודם מירוח ע"ש ולדעת רש"י ניחא שם דלרש"י קובע מדאורייתא ע"ש וא"כ אכתי תקשי פשיטא טלטול בעלמא הוא אבל לדעת הרמב"ם בפ"ג מה' מעשר דאינו רק מדרבנן אכתי קשה דילמא מיירי קודם גמר מלאכה, והנראה לתרץ דהא דשמו קבעו היינו היכי דאסור באכילת קבע משא"כ היכי דמותר אפילו באכילת קבע מה בכך דשמו קבעו הא אפילו באכילת קבע מותר ולפ"ז ע"כ לא איירי קודם מירוח דא"כ נכנסו במוץ שלו ובתוס' מנחות ס"ז בשם ר' אפרים דהיכי דהכניסה במוץ שלו מותר אפילו באכילת קבע דלא יבוא לעולם לידי חיוב ע"ש וא"ל דא"כ במעשר ירק ג"כ קשה דהא נכנסו קודם גמר מלאכה וא"כ אפילו באכילת קבע מותר דז"א דהא התוס' בב"מ בפ' השוכר ובע"ז פר"י כתבו דדוקא בחטים ושעורים פטור ממעשר היכי דהכניסה במוץ שלה אף דנגמרה מלאכתו אח"כ משא"כ בשאר דברים אף דנגמרה מלאכתו אחר שהכניסה לבית חייב במעשר ע"ש ולפ"ז ע"כ בירק שפיר אסור לאכול קבע אף שהכניסו קודם גמר מלאכתו דמידי הוא טעמא דמותר אפילו באכילת קבע כיון דלא יבוא לידי חיוב משא"כ בירק דשפיר יבא לידי חיוב אם יגמור מלאכתו אח"כ כמו שכתבו התוס' ושפיר אסור באכילת קבע, ובזה מתורץ קושית המהרש"א שהקשו דאמאי לא מוקי פלוגתת רבי ור"א ב"ר שמעון היכי דלא אפשר בחולין דהיכא דלא אפשר בחולין כ"ע מודו דא"צ להפריש תרומה דהא איירי קודם מירוח וא"כ הטבל אינו אסור רק מדרבנן ותרומה הוא מדאורייתא אף קודם מירוח, אולם לדעת התוס' במנחות שם דהיכא דהכניסה במוץ שלה אסור באכילת קבע הדרא קושי' לדוכתא דדלמא איירי בטבול לתרומת מעשר:

ואמרתי לתרץ דהנה לכאורה קשה קושי' נפלאה דאמאי מותר לכ"ע היכא דאפשר בחולין להפריש בשבת דהא במנחות (דף מ"ח) אמרינן חט בחטאת כדי שתזכה בעולה ל"א וכתבו התוס' דקומץ ושירים יש להם שני שמות ע"ש והנה הרמב"ם כתב שני טעמים דהא דאין מפרישין בשבת משום מתקן ומשום דדמי למקח וממכר ולפ"ז אמאי אמרינן אפשר בחולין כ"ע ל"פ דמפרישין לי' אדרבא היכי דאפשר בחולין מסתבר טפי דאסור להפריש הא הוי חטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה משום דהחולה לא יאכל רק השיריים והמקח וממכר נעשה בהתרומה:

אך באמת ניחא דהנה ידוע דעת הר"א ממיץ מובא במל"מ דאף דמדאורייתא חיטה אחת פוטרת את הכרי היינו דוקא להפקיע איסור טבל אבל מצות נתינה לא יצא דבעינן שיהי' בו שיעור נתינה ע"ש ולפ"ז הכי קאמר כ"ע ל"פ דמפרישין היינו חיטה אחת וא"כ ל"ד למקח דמצות נתינה לא קיים ואין כאן רק משום מתקן והוי חטא בעולה בשביל שתזכה בעולה ולפ"ז מתורץ קושי' הנ"ל דע"כ לא איירי בטבל לתרומת מעשר דהא בתרומת מעשר בעי שיעור והוי חטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה וז"ב ולפ"ז שפיר השמיט הרמב"ם הא דבמעשר ירק אין צריך להפריש דהיינו טעמא. דבמעשר ירק אין מפרישין כיון דעיקרו רק מדרבנן וא"כ ע"כ צריך להפריש שיעור נתינה דמדאורייתא הוא פטור לגמרי ומדרבנן אינו מתקן עד שיפריש כשיעור וא"כ הוי חטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה, והנה רבים תמהו על הרמב"ם שכתב אם אי אפשר לתקן הטבל ולמה לא פירש כפירוש רש"י שאין די בשירים, ואמרתי לתרץ ע"פ קו' הפר"ד דאפשר להפריש ולבטלה אבל הנה התוס' בכורות כ"ב כתבו דהא דצריך להרים מפני גזל השבט קדושת תרומה יש בה ואסורה לזרים ואינו יכול לפטור בדמים עי"ש וא"כ מאי יועיל הביטול הא אכתי צריך להרים מפני גזל השבט וקדושת תרומה יש בה ולפ"ז הרמב"ם לא יכול לפרש כפירוש רש"י שאין די בשיריים דהרמב"ם מיירי בזה"ז דהתרומה היא טמאה ובתרומה טמאה קיי"ל בבכורות דיתרום וירקבו וא"כ ליכא בה משום גזל השבט כלל רק דצריך להרים משום לא פלוג כמו שכתבו התוס' שם בבכורות וא"כ ליכא בה קדושת תרומה כלל וכיון דמן הדין לא צריך להרים כלל ולכך כתב שאי אפשר לתקן הטבל אבל אם אין די בשיריים תהדר קושיית הפ"ד לדוכתי' שיערב אותה ויבטלה ולפ"ז שפיר השמיט הרמב"ם הא דבמעשר ירק אין מפרישין דהא הרמב"ם מיירי בזה"ז ובזה"ז פסק הרמב"ם דסגי בכ"ש ולפ"ז במעשר ירק נמי מפרישין בשבת דכיון דאין צריך להפריש רק חיטה הוי חטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת דאין כאן רק משום מתקן ודוק כי זה כפתור ופרח:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה