אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן קלד

סימן קלג

הרמב"ם ה' מקוואות פ"י ה"ו פסק מקוה שנמדד ונמצא חסר בין שהי' המקוה ברה"ר בין שהי' ברה"י כל טהרות שנעשו על גבה למפרע טמאות ע"כ, ובה' תרומות פ' כ"ה ה' כ"ד פסק הבודק את החביות והניחה להפרישה תרומה על אחרים וכו' ולאחר זמן בדקהו ומצאו חומץ מעת שבדקו תחילה עד ג' ימים וודאי יין כו' מכאן והילך ספק וצריך להפריש ממנו תרומה שני' ע"כ:

והנה כבר נתקשו כל האחרונים דברי הרמב"ם אלו דסתרי אהדדי דהרי הש"ס קידושין פ"ט ובכמה דוכתי מקשו חביות אמקוה ומשני דההוא ברייתא דחביות אתיא כר"ש דגבי מקוה נמי ס"ל דספיקא הוי וא"כ קשה דברי הרמב"ם האיך זיכה שטרא לבי תרי, דגבי חביות פסק דרק משום ספק צריך להפריש תרומה אחרת, ונלפענ"ד ליישב דברי הרמב"ם אלו, דהרמב"ם הי' לו דרך חדש לחלק בין מקוה לחביות, דהנה לכאורה קשה לפימ"ש התוס' רי"ד גבי שליא בבית במס' נדה (ד' כ"ו) דאמרינן כל הבית כולו טמא משום דרוב שליות יש להן ולד והקשה הא הבית יש לה חזקת טהרה וגם מיעוט שליות אין להן ולד א"כ נימא סמוך מיעוטא לחזקה וה"ל פלגא וא"כ האיך שורפין עלי' קדשים הא מבואר בש"ס דנדה (דף י"ח ע"ב) דהיכא דאיכא חזקה נגר הרוב אין שורפין עלי' קדשים, ותירץ התוס' רי"ד הנ"ל דחזקה של הבית לא מועיל בזה לענין חזקה על המקור וסיבת הטומאה שממנו נסובב הטומאה והכא כיון דעל השליא אשר היא הסיבת הטומאה אין לה שום חזקת טהרה ממילא אף הדבר שנוגע בו הוא כמוהו אע"ג דאית לה חזקת טהרה עכת"כ וא"כ קשה גבי מקוה דהיכי אמרינן העמד טמא על חזקתו הא צריכין אנו לדון ולילך אחר המקור וסיבת הטהרה שממנו נסובב הטהרה דהיינו המקוה והמקוה בעצמה אית לה חזקת שלימה, ומה בכך דאדם אית לו חזקת טומאה הלא אנו צריכין לדון על המקוה והמקוה באמת אית לה חזקת שלימה, ע"כ נ"ל ליישב דהנה לכאורה קשה בדברי התוס' רי"ד הנ"ל שכתב דלא מהני חזקת הבית לגבי השליא, דהא דאנו דנין על השליא אם יש לה ולד אם לאו היא רק לצורך דבר הנוגע בו או על המאהיל עליו אם הוא טמא או לאו, וכיון שכל מה שאנו דנין הוא על דבר הנוגע בו דעל השליא בעצמה אין שום נ"מ אם יש בה ולד אם לאו אם לא שיטמא דבר הנוגע בה וא"כ אמאי לא יועיל חזקת טהרה של הנוגע בה:

אך באמת ז"א דהנה התוס' נדה (י"ח) ד"ה למעוטי כתבו דבמפלת שליא האשה טמאה לידה ודאי אע"ג דאיכא חזקה כנגדה משום דלגבי אשה איכא רעותא מגופה ואיתרע החזקה וא"כ קושי' התוס' רי"ד אינו רק אהא דהבית טמא אבל על הא דאשה טמאה לידה לא שייך קושי' התוס' רי"ד דכיון דאיכא רעותא מגופה לא שייך לאוקמא אחזקה, ולפ"ז שפיר מתרץ התוס' רי"ד דכיון דהשליא אין לה חזקת טהרה הבית נידון כשליא כיון דיש נ"מ לדון על השליא בעצמה אם יש בה ולד בלאו טומאת הבית דאנו צריכים לדון אם יש בהשליא ולד לענין אם האשה תהי' טמאה לידה ולענין האשה ליכא חזקה כיון דאיכא רעותא מגופה כמ"ש ולכך ממילא גם הבית טמא כיון דמקור הטומאה באה מסיבת השליא לכך הבית נידון כשליא ודוק בזה, ולפ"ז לא קשה כלל קושיתנו אהא דאמרינן דמקוה איכא תרתי לריעותא משום דהעמד טמא על חזקתו והרי חסר לפניך, והקשינו דמה ענין חזקת אדם למקוה דהא הספק הוא על המקוה והמקוה יש לה חזקת כשרות דהיתה שלימה וממילא הי' לנו לומר דהטובל בה טהור אע"ג דאית לי' חזקת טומאה כיון דהמקוה אין לה חזקת פסול והמקוה לענין טהרה הוי כשליא לענין טומאה, אבל לפימ"ש ניחא דגבי שליא שפיר כתב התוס' רי"ד דנידון הבית כהשליא דלגבי שליא יש נ"מ בלאו הבית דצריכים אנו לדון על השליא אם יש בה ולד לענין האשה ולגבי אשה ליכא חזקה כמ"ש וממילא גם הבית טמא אבל גבי מקוה דאין לנו שום נפקותא במקוה עצמה אם היתה שלימה מעיקרא או חסירה רק לענין אם היא מטהרת דבר הטובל בה וכיון דאין נפקותא רק לענין דבר הנטבל בה וכל מה שצריך טבילה אית לה חזקת טומאה וא"כ הוי כאילו המקוה בעצמה אית לה חזקה לריעותא, ולפ"ז שפיר מתורץ קושי' על הרמב"ם ז"ל דמחלק בין חביות ובין מקוה דלגבי מקוה שפיר אמרינן דאוקמא אחזקת טומאה כיון דאין שום נ"מ על המקוה אם היא שלימה או חסירה רק לענין לטהר את הדבר הנטבל בה כמ"ש משא"כ לגבי יין ונמצא חומץ דנ"מ בזה לדון על החומץ הזה אם הי' חומץ מעיקרא או השתא הוא דהחמיץ לענין מקח וממכר אם מכר לו בחזקת יין ואח"כ נמצא חומץ אם הוא מקח טעות או לאו וכיון דיש נ"מ לנידון זאת לגבי עצמו לבד מה שאנו דנין לענין אם תרם ממנו על יין אם הוי תרומה או לאו ולכך שפיר פסק דאם תרם ממנו על יין דהוי רק ספק דלא הוי תרתי לריעותא משום דלא שייך לומר בזה דאוקמא טבל אחזקה דכיון דהספק הוא על היין הזה שתרם ממנו אם הי' חומץ בשעה שתרם וא"כ מה ענין חזקת טבל של שאר החביות שתרם עליהן לחבית זה שתרם ממנו לומר דהוי חומץ מעיקרא הלא אנו צריכין לדון על החבית הזה שתרם ממנו והחבית עצמו אין לו שום חזקה להיות חומץ דאדרבה הי' לו חזקת יין מעיקרא ודמי ממש להא דשליא בבית דלא אזלינן בתר חזקת הבית רק בתר חזקת השליא ה"נ לא אזלינן בתר שאר החביות שתרם עליהן רק בתר חזקת חבית זו שתרם ממנו א"כ לא הוי תרתי לריעותא ולכך לא הוי רק ספק ודוק היטב כי הוא כפתור ופרח:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה