פרק יג - בין הזמנים
א. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שָׁלֵם עֲמֵלִים בְּנֵי הַתּוֹרָה עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, וּמִתְאַמְּצִים לִשְׁמֹר עַל זְמַנֵּי הַתְּפִלָּה וְהַסְּדָּרִים כְּפִי כֹּחָם. בְּהַגִּיעַ יְמֵי 'בֵּין הַזְּמַנִּים' בָּהֶם צָרִיךְ לְהִנָּפֵשׁ מֵהַמַּאֲמָץ הַמְמֻשָּׁךְ שֶׁל יְמֵי הַזְּמַן עַל מְנַת לִצְבֹּר כֹּחוֹת לַזְּמַן הַבָּא, נָהוּג לְהַפְחִית מְעַט מִיגִיעַת הַלִּמּוּד, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמָר בִּטּוּלָהּ זוֹ הִיא קִיּוּמָהּ, אַךְ בָּרוּר שֶׁאֶת סִדְרֵי הַתְּפִלָּה יֵשׁ לְקַיֵּם בִּמְלוֹאָם וְאֵין שׁוּם סִבָּה וְהֶתֵּר לֹא לְקַיְּמָם אוֹ לְזַלְזֵל בָּהֶם.
מְסַפֵּר רַבִּי שִׁמְשׁוֹן פִּינְקוּס זצ"ל (נֶפֶשׁ שִׁמְשׁוֹן עמ' יג): הָיָה זֶה בְּמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר; בְּיוֹם כִּפּוּר עַצְמוֹ עָבַדְתִּי קָשֶׁה, מֵחֲמַת הָעֻבְדָּה שֶׁאֲנִי מְשַׁמֵּשׁ כִּשְׁלִיחַ-צִבּוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הִתְפַּלַּלְתִּי 'כָּל נִדְרֵי', אַחַר כָּךְ מָסַרְתִּי שִׂיחָה, לְמָחֳרָת הִתְפַּלַּלְתִּי 'מוּסָף' וְאַחַר כָּךְ 'נְעִילָה'.
בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים הִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה עָיֵף וּמֻתָּשׁ כִּמְעַט עַד כְּלוֹת הַכֹּחוֹת. עָשִׂיתִי 'הַבְדָּלָה' כְּפִי כֹּחִי וְאַחַר כָּךְ הִתְיַשַּׁבְתִּי לָנוּחַ. הַתְּחוּשָׁה שֶׁלִּי הָיְתָה: "בְּמֶשֶׁךְ כָּל יוֹם הַכִּפּוּרִים עָבַדְתִּי קָשֶׁה, וְכָעֵת הִסְתַּיְּמָה עֲבוֹדָתִי וּבְאֶפְשָׁרוּתִי לְהִשְׁתַּחְרֵר מְעַט"...
אַךְ אָז עָלְתָה בְּדַעְתִּי מַחְשָׁבָה: הֵן אִם הָיִיתִי מְשָׁרֵת (לֹא עֶבֶד! אֶלָּא מְשָׁרֵת) אֵצֶל אָדוֹן, הֲרֵי גַּם אִם הָיִיתִי מֻתָּשׁ עֵקֶב הָעֻבְדָּה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם הִתְפַּלַּלְתִּי בְּכָל כֹּחִי וְצָעַקְתִּי "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ", בְּהַגִּיעַ מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֶׁכֻּלָּם מַגִּיעִים הַבַּיְתָה, מִתְיַשְּׁבִים לְיַד הַשֻּׁלְחָן וְיֵשׁ צֹרֶךְ לְהַגִּישׁ לִפְנֵיהֶם אֹכֶל וּשְׁתִיָּה, לֹא הָיְתָה לִי כָּל בְּרֵרָה אַחֶרֶת אֶלָּא לַעֲשׂוֹת אֶת הַמֻּטָּל עָלַי! כֵּיצַד? חוֹטְפִים מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל, וּמִיָּד לָעֲבוֹדָה! עֲיֵפוּת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת מֵעֲבוֹדָה, שֶׁהֲרֵי לֹא קִבַּלְנוּ שְׁטַר שִׁחְרוּר!
וְכָךְ, מֵהֵיכִי תֵּיתֵי לְהַרְגִּישׁ בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁגָּמַרְתִּי אֶת הָעֲבוֹדָה, שֶׁ'יָרַד הַלַּחַץ', כָּךְ שֶׁאִם אֶרְצֶה - אַמְשִׁיךְ, וְאִם לֹא - לֹא אַמְשִׁיךְ?! מִי שִׁחְרֵר אוֹתְךָ?! וְאִם אַף עַל פִּי כֵן מַרְגִּישׁ אַתָּה תְּחוּשָׁה שֶׁל "שִׁחְרוּר", אוֹת הוּא כִּי אַף פַּעַם לֹא חַשְׁתָּ שֶׁבְּעֶצֶם הִנְּךָ עֶבֶד ה'. כָּל מַאֲמַצֵּינוּ בִּתְפִלַּת יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא נוֹעֲדוּ אֶלָּא לְהַשִּׂיג שָׁנָה טוֹבָה! סוֹף כָּל סוֹף אָנוּ מַאֲמִינִים וְיוֹדְעִים שֶׁלְּלֹא כַּפָּרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַצֶּ'קִים עֲלוּלִים לַחֲזֹר, וּכְמוֹ כֵן בְּרִיאוּתָם שֶׁל יְלָדֵינוּ מֻטֶּלֶת בְּסַכָּנָה! אִם אֲנִי הוּא זֶה שֶׁרָצִיתִי לְהִתְפַּלֵּל, אֲנִי הוּא זֶה שֶׁרָצִיתִי לִצְעֹק - הַכֹּל "אֲנִי"! לָכֵן כְּשֶׁעָבַר יוֹם כִּפּוּר – תְּחוּשָׁתִי הִיא שֶׁהָעֲבוֹדָה הִסְתַּיְּמָה וְנִתָּן לָנוּחַ!
אַךְ אִם הָיִינוּ חָשִׁים שֶׁאָנוּ עֲבָדִים, הָיִינוּ מְבִינִים שֶׁאֲדוֹנֵנוּ עֲדַיִן לֹא שִׁחְרֵר אוֹתָנוּ! לֹא קִבַּלְנוּ גֵּט שִׁחְרוּר! וְזֶהוּ הֶבְדֵּל עָצוּם! ע"כ.
הוּא הַדִּין לְעִנְיָנֵנוּ, גַּם בְּבֵין הַזְּמַנִּים עַבְדֵי ה' אָנוּ, אֵינֶנּוּ פּוֹרְקִים חַס וְשָׁלוֹם עֻלּוֹ וְחַיָּבִים אָנוּ בְּכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְמַעֲטִים בְּסִדְרֵי הַלִּמּוּד כְּדֵי לְהַחֲלִיף כֹּחַ אֵינוֹ סִבָּה שֶׁנָּקֵל רֹאשׁ בַּתְּפִלָּה, אַדְּרַבָּה, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים פָּחוֹת חֲשׂוּפִים אָנוּ יוֹתֵר לְהַשְׁפָּעוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר וְחַיָּבִים אָנוּ לְהִתְחַזֵּק יוֹתֵר בִּתְפִלָּה שֶׁכֻּלָּהּ יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁתִּהְיֶה חוֹמַת מָגֵן בַּעֲדֵנוּ. וּבִפְרָט בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית עָלֵינוּ לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירָנוּ הַחֶסֶד לַאֲלָפִים (הַמּוּבָא בְּפֶרֶק א): "וּמֵאַחַר שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם תְּקָפוֹ יִצְרוֹ, אַךְ בּוֹ יָשׁוּב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם, מֵרָעָה אֶל רָעָה יֵצֵא וְיִתְגַּבֵּר עָלָיו יִצְרוֹ וְיַעֲשֶׂה בּוֹ אֶת אֲשֶׁר זָמַם, כִּי עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וְאָמְרֵי אֱינָשֵׁי מִן הַשַּׁחַר נִרְאֶה טוּב הַיּוֹם".
ב. אָמְרוּ חֲזַ"ל (חֲגִיגָה ט:) "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, זֶה שֶׁבִּטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית אוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית..." וְהִנֵּה בְּבִטּוּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁקְּרָאוּהוּ מְעֻוָּת, הֲרֵי קָאֵי גַּם אִם בְּאֹנֶס אִחֵר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע. וּמֵעַתָּה כַּמָּה יִגְדַּל הַמְעֻוָּת אִם קוֹבֵעַ עַצְמוֹ מִלְּכַתְּחִלָּה לְבַטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע כַּמָּה יָמִים, וְכָל שֶׁכֵּן אִם קוֹבֵעַ עַצְמוֹ מִלְּכַתְּחִלָּה לְבַטֵּל זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל תְּקוּפַת בֵּין הַזְּמַנִּים (הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר זצ"ל בְּמִשְׁנַת אַהֲרֹן ח"א עמ' עז).
לְסִיּוּם שַׁעַר זֶה:
יֵשׁ מִן הָעִנְיָן לְהִתְיַחֵס כָּאן לַטַּעֲנָה שֶׁכֵּיוָן שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהַתְמִיד לְאֹרֶךְ זְמַן בְּהַנְהָגָה זוֹ שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת כַּאֲרִי בְּקִימָה בַּבֹּקֶר אֵין כְּדַאי כְּלָל לְהַתְחִיל לְהִשְׁתַּדֵּל בְּזֶה.
וְעַל כָּךְ נָבִיא אֶת דִּבְרֵי הֶחָפֵץ חַיִּים בְּסֵפֶר שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן בַּהַקְדָּמָה: לְעִנְיַן טַעֲנַת הַיֵּצֶר [שֶׁאֵין כְּדַאי לְהִתְאַמֵּץ בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן כֵּיוָן] שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ הַדָּבָר יוֹתֵר מִיּוֹם אוֹ יוֹמַיִם, יָשִׁיב לוֹ: לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, וְכִי בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהִתְרַפּוֹת מִזֶּה? הֲלֹא יָדוּעַ הוּא כִּי כַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ עָשִׁיר גָּדוֹל, וְכָל שֶׁכֵּן עָנִי, עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרְאֶה שֶׁפָּלַט הַיָּם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, הַאִם יַתִּיר לְנַפְשׁוֹ מִלְּהִתְרַפּוֹת מִלְּלַקְטָן, מִסִּבַּת דָּבָר שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ זְמַן לְקִיטָתָן רַק עַל אֵיזֶה שָׁעוֹת, וּלְכָל הַיּוֹתֵר יוֹם אֶחָד? דְּזֶה אֵין שַׁיָּךְ רַק בְּדָבָר פָּחוּת וְנִבְזֶה, לֹא כֵן בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, הַיְקָרִים מְאֹד בְּשָׁוְיָן, אֲשֶׁר כָּל רֶגַע וְרֶגַע אֲשֶׁר יְלַקְּטֵם וְיִתְפְּשֵׂם תַּחַת יָדוֹ שָׁוֶה יוֹתֵר מִמֵּאָה יָמִים אֲשֶׁר יְלַקֵּט דְּבָרִים פְּחוּתִים וְכוּ'. עכ"ל.
וְכֵן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיָנֵנוּ, כֵּיוָן שֶׁכָּל הַצְלָחָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת תְּלוּיָה בְּהִתְגַּבְּרוּת עַל יִצְרוֹ לְקִימָה שֶׁל שַׁחֲרִית כַּמּוּבָא לְעֵיל (פֶּרֶק א, ב וּבְפֶרֶק ז, ד) מִדִּבְרֵי הַחֶסֶד לַאֲלָפִים וְהַיַּעֲרוֹת דְּבַשׁ וְעוֹד.
עוֹד אוֹמֵר הֶחָפֵץ חַיִּים שָׁם: וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם גָּאוֹן אֶחָד, שֶׁשָּׁאַל אָדָם אוֹתוֹ, אִם לֹא כִּוֵּן בְּרֹב הַתְּפִלָּה וְהוּא עוֹמֵד בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, בְּאֵיזֶה אֹפֶן יְעוֹרֵר אֶת נַפְשׁוֹ לְהַתְחִיל לְכַוֵּן. וְהֵשִׁיבוֹ, מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתִינֹקֶת אַחַת שֶׁעָמְדָה עַל הַשּׁוּק בְּסַל גָּדוֹל שֶׁל יְרָקוֹת לִמְכֹּר, וּפָגַע בָּהּ אָדָם אֶחָד וְהִתְחִיל לַחֲטֹף מֵהַסַּל, וְנִבְהֲלָה וְלֹא יָדְעָה שׁוּם עֵצָה אֵיךְ לַעֲשׂוֹת. פִּקֵּחַ אֶחָד עָמַד לְמֵרָחוֹק, אָמַר לָהּ מַה תַּעַמְדִי? עַל מַה תַּמְתִּינִי עַד שֶׁיַּחֲטֹף כֻּלּוֹ? הִנֵּה הוּא חוֹטֵף, גַּם אַתְּ חִטְפִי, וְכָל מַה שֶּׁיַּעֲלֶה בְּיָדֵךְ יִהְיֶה שֶׁלָּךְ. כֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה. הִנֵּה הַיֵּצֶר מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וּמַפִּיל עָלָיו עַצְלוּת וּמַחְשָׁבוֹת זָרוֹת, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה לֹא כִּוֵּן בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּרָכוֹת מֵהַתְּפִלָּה, גַּם אַתָּה חֲטֹף וְזָרֵז אֶת עַצְמְךָ בְּכָל כֹּחֲךָ לְכַוֵּן בַּבְּרָכוֹת אֲשֶׁר עֲדַיִן הֵם לְפָנֶיךָ וְכוּ'. עכ"ל.
וְגַם מִדָּבָר זֶה יֵשׁ לִלְמֹד לְעִנְיָנֵנוּ, הַיֵּצֶר נִצְּחֲךָ בְּיוֹם זֶה וּמָנַע מִמְּךָ לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי בְּקִימָה שֶׁל שַׁחֲרִית לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אַתָּה עֲמֹד וְהִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ לְמָחָר לְנַצְּחוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם יִתְרָמִי שֶׁיְּנַצְּחֲךָ עוֹד הַפַּעַם, אַף עַל פִּי כֵן חֲזֹר וְהִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ לְהִלָּחֵם אִתּוֹ, וּבְוַדַּאי יַעֲזָרְךָ הַקָּבָּ"ה, שֶׁתִּהְיֶה גַּם כֵּן מֵהַמְנַצְּחִים, כִּי הַבָּא לְהִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ.
וְכֵן אִם נִצַּח אוֹתְךָ יֵצֶר הָרַע בַּבֹּקֶר וּמָנַע מִמְּךָ לָקוּם כַּאֲרִי וּלְהִתְפַּלֵּל כַּהֹגֶן, אַל תִּפֹּל בְּרוּחֲךָ, תְּפֹס מַה שֶּׁבְּיָדְךָ לִתְפֹּס וְאַל תִּתֵּן זְמָמוֹ בְּיָדוֹ לְקַלְקֵל וּלְהַשְׁבִּית אֶת כָּל הַיּוֹם שֶׁלְּפָנֶיךָ, דְּאֵין דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה. חֲטֹף כְּכָל שֶׁתּוּכַל, וְכָאָמוּר הַבָּא לְהִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, וּלְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא.