פרק י - עצם שכרו ומעלתו של המקדים לתפלה
א. בְּרֵישׁ פֶּרֶק ט' נִתְבָּאֵר שֶׁהַמַּקְדִּים לַתְּפִלָּה זוֹכֶה לְכַמָּה דְּבָרִים, זוֹכֶה לִתְפִלָּה שְׁלֵמָה לְלֹא דִּלּוּגִים, וְלַהֲכָנָה לַתְּפִלָּה (דָּבָר שֶׁחַיָּבִים בּוֹ מֵעִקַּר דִּינָא) הַמּוֹעִילָה לְכַוָּנָה בַּתְּפִלָּה, וְלִמְנִיעַת חִלּוּל הַשֵּׁם. וּלְבַד כָּל זֶה זוֹכֶה לְעוֹד דְּבָרִים נִפְלָאִים כְּדִלְהַלָּן.
אִיתָא בִּבְרָכוֹת (מז ע"ב): וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה וְיִמָּנֶה עִם עֲשָׂרָה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאֲפִלּוּ מֵאָה בָּאִים אַחֲרָיו וְכוּ' נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
כּוֹתֵב עַל כָּךְ בַּסֵּפֶר "בֶּן יְהוֹיָדָע": צָרִיךְ לְהָבִין מִי מוֹנֶה אוֹתָם וְהֵיכָן נִמְנִין. וְנִרְאֶה לִי, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, עַל פִּי הַיָּדוּעַ, שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם לְמַטָּה, הַמַּלְאָךְ מַכְרִיז לְמַעְלָה: 'הָבוּ יְקַר לִפְלוֹנִי דַּעֲבִיד עֻבְדָּא דָּא, כְּדֵי שֶׁהַצַּדִּיקִים יִשְׁמְעוּ וִיבָרְכוּ אוֹתוֹ. וּלְהֵפֶךְ, בַּעֲבֵרוֹת מַכְרִיזִין עַל רְשָׁעִים, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ וִיקַלְּלוּ אוֹתָם. וְלָכֵן בְּמִצְוָה רַבָּה כָּזֹאת וַדַּאי עוֹשִׂין הַכְרָזָה, כִּי אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים – עַל יָדָם תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה, וְאִם כֵּן בָּרִאשׁוֹן יַכְרִיזוּ: 'הָבוּ יְקַר לִפְלוֹנִי שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים', וְעַל הַשֵּׁנִי יַכְרִיזוּ שֶׁהָיָה שֵׁנִי, וְכֵן עַל הַשְּׁלִישִׁי... עַד סוֹף הָעֲשָׂרָה כֻּלָּם.
וְכֵיוָן שֶׁמַּכְרִיזִין עַל הַשֵּׁנִי, שֶׁהָיָה שֵׁנִי, גַּם הָרִאשׁוֹן מִתְבָּרֵךְ עִמּוֹ, יַעַן, שֶׁאִם לֹא הִקְדִּים זֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, אֵיךְ הָיָה זֶה נַעֲשֶׂה שֵׁנִי, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. נִמְצָא הוּא נִמְנֶה עִם כֻּלָּם, דְּהָוֵי כְּאִלּוּ מַזְכִּירִים אוֹתוֹ וּמוֹנִים אוֹתוֹ עִמָּהֶם (וּלְאֵיזֶה מֶרְחַקִּים נוֹסְעִים בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל בִּרְכַת צַדִּיק?! כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד... הַמְלַקֵּט)
עוֹד כָּתַב שָׁם: וּמַה שֶּׁאוֹמֵר יִזְכֶּה וְיִמָּנֶה, לִכְאוֹרָה נִרְאֶה אָמְרוֹ "יִזְכֶּה" לְשׁוֹן יֶתֶר. וְנִרְאֶה לִי, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, הַכַּוָּנָה לוֹמַר: אַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים מִזְדַּמֵּן שֶׁבָּאוּ חֶבְרַת אֲנָשִׁים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בַּלַּיְלָה מִן הָעֶרֶב וְעָשׂוּ שָׁם מִשְׁמֶרֶת לְתִקּוּן כָּרֵת, שֶׁאָז זֶה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַשְׁכִּים לֹא הָיָה יָכוֹל אוֹתוֹ הַיּוֹם לִהְיוֹת מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים, שֶׁכְּבָר קָדְמוּהוּ אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמֶרֶת מִן הָעֶרֶב. עִם כָּל זֶה זוֹכֶה חוּץ מִשּׁוּרַת הַדִּין וְנִמְנֶה עִמָּהֶם, יַעַן, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא טוֹרֵחַ כָּל יוֹם לְהַשְׁכִּים מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִזְדַּמֵּן סִבָּה אַחֶרֶת שֶׁקָּדְמוּ לוֹ, לְכָךְ יְחַשֵּׁב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ גַּם אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה מִן יוּ"ד רִאשׁוֹנִים.
וְעוֹד כָּתַב: "שֶׁאֲפִלּוּ מֵאָה בָּאִים אַחֲרָיו" נִרְאֶה לִי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא טַעַם לְהָא דְּנָקֵיט מֵאָה וְכוּ' [ע"פ הַ]כָּתוּב בְּבִרְכָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל (וַיִּקְרָא כו, ח): "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ. נִמְצָא הַקְּטַנִּים הֵם כָּל אֶחָד שָׁקוּל כְּעֶשְׂרִים, בְּעֵרֶךְ חֲמִשָּׁה לְמֵאָה, אַךְ הַגְּדוֹלִים שָׁקוּל כְּמֵאָה, דִּכְתִיב: "וּמֵאָה... רְבָבָה יִרְדֹּפוּ", לָכֵן, זֶה הַמַּשְׁכִּים הוּא חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיִּשְׁקֹל אוֹתוֹ כְּנֶגֶד מֵאָה בְּנֵי אָדָם.
ב. עוֹד כָּתַב: נִרְאֶה לִי, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, תֵּבַת "לְעוֹלָם", בָּא לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, דְּאֵין דֶּרֶךְ לְהַשְׁכִּים מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. אִי נָמֵי, נִרְאֶה לִי, אֲפִלּוּ אִם עַל יְדֵי כֵּן בָּטֵל מִמִּצְוָה אַחֶרֶת, שֶׁהִיא לְבִישַׁת צִיצִית וּתְפִלִּין בַּבַּיִת, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּצִיצִית וּתְפִלִּין וְיֹאמַר פָּסוּק (תְּהִלִּים ה, ח): "וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ", כַּנִּזְכָּר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְאִם יַשְׁכִּים לֹא יוּכַל לְקַיְּמָהּ, כִּי הַצִּבּוּר בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר.
וּמַה שֶּׁהָיָה רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל מְבַטֵּל זֶה מִפְּנֵי זֶה, שָׁאנִי רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהָיָה לוֹ כַּוָּנוֹת גְּדוֹלוֹת בִּלְבִישַׁת צִיצִית וּתְפִלִּין בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אִי נָמֵי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלּוֹ בָּאִים כַּמָּה וְכַמָּה מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְנִשְׁאָרִים שָׁם. עכ"ל.
ג. מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן, אוֹ לְפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, הַמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
וְכָתַב בַּסֵּפֶר פֶּלֶא יוֹעֵץ (עֵרֶךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת): וְיֵשׁ רַבִּים, שֶׁבָּאִים בְּהַשְׁכָּמָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהָיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים, אֶלָּא שֶׁבּוֹחֲרִים לֵישֵׁב בַּחוּץ בַּעֲזָרַת בֵּית הַכְּנֶסֶת, לְהַרְבּוֹת שִׂיחָה, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם, וְאֵין שָׂם עַל לֵב, וְאֵינוֹ מַקְפִּיד שֶׁיַּקְדִּימֶנּוּ אַחֵר לְפִי שֶׁאֵין יוֹדְעִים מַה הַמִּצְוָה הַזֹּאת.
ד. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִיָּמַי לֹא קְדָמַנִּי אָדָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְכוּ', פַּעַם אַחַת הִשְׁכַּמְתִּי וּמָצָאתִי הַזַּבָּלִים וְהַתַּבָּנִים, אָמַרְתִּי "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין יִרְאַת ה'" (מִשְׁלֵי ב, ד - ה) אֲנַחְנוּ לֹא כַּזַּבָּלִים וְלֹא כַּתַּבָּנִים (מִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה א, ט).
הִנֵּה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ מַה זֶּה הָעִנְיָן לִהְיוֹת מַקְדִּים לְאֵיזֶה דְּבַר מִצְוָה, מַהוּ זֶה לְהַקְדִּים מְעַט לְהַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַתְּפִלָּה, אוֹ בְּאֵיזֶה רְגָעִים קֹדֶם סִדְרֵי הַלִּמּוּד, יִתָּכֵן וְכָל הָאֹשֶׁר וְהַזְּכוּת יַגִּיעַ לְהָאָדָם יוֹתֵר מֵהַהַקְדָּמָה, מֵאֲשֶׁר מֵעֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה (דַּעַת תּוֹרָה פָּרָשַׁת וַיֵּרָא לַגָּאוֹן רַבִּי יְרוּחָם לֵיוָואוִיץ' זצ"ל מִמִּיר).
ה. פַּעַם קָרָא הַמַּשְׁגִּיחַ (רַבִּי נָתָן ווֹכְטְפוֹיגֶל זצ"ל) לִקְבוּצַת בַּחוּרִים וְאָמַר לָהֶם, יֵשׁ לְכָל אֶחָד אֶפְשָׁרוּת נִפְלָאָה לִזְכּוֹת וּלְהַצִּיל אֶת כָּל הַצִּבּוּר, וְאֵיךְ, עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מַגִּיעַ מֻקְדָּם לַתְּפִלָּה, לִפְנֵי הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה, וְיוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה.
וּבֵאֵר אֶת דְּבָרָיו, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב בַּחֲזַ"ל מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמַּגִּיעַ לְעִיר, אִם בְּנֵי הָעִיר לֹא יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו, הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרוֹת רָעוֹת עֲלֵיהֶם, אֲבָל אִם יֵשׁ כַּמָּה מִבְּנֵי הָעִיר שֶׁבָּאִים מֻקְדָּם וּמְקַבְּלִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ מִתְפַּיֵּס בָּזֶה, וַאֲפִלּוּ שֶׁבְּנֵי הָעִיר מְאַחֲרִים לָבֹא, הַמֶּלֶךְ נִשְׁאָר מְפֻיָּס וְלֹא גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת (עַיֵּן זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ב קלא*) ע"כ. אָמַר הַמַּשְׁגִּיחַ, לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, זֶהוּ הַקְבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וּמְבֹאָר בָּזֶה, שֶׁאִם אָדָם יוֹשֵׁב לִפְנֵי שֶׁכֻּלָּם מַגִּיעִים לַתְּפִלָּה וְלוֹמֵד תּוֹרָה, הוּא יָכוֹל לְהַצִּיל צִבּוּר שָׁלֵם.
עוֹד אָמַר אָז, יֵשׁ ב' דְּרָכִים לִזְכּוֹת לִקְדֻשָּׁה, הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנָה הִיא, עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְנַצֵּחַ אֶת הַיֵּצֶר הָרַע. וְהַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה הִיא, כְּשֶׁאָדָם מַצִּיל אֶת הַצִּבּוּר, עַל יְדֵי זֶה הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ הַכְּלָל! וְזוֹ דֶּרֶךְ נִפְלָאָה לִזְכּוֹת לִקְדֻשָּׁה, וְכָל אֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת לְזֶה עַל יְדֵי שֶׁמַּגִּיעַ מֻקְדָּם לַתְּפִלָּה (לֶקֶט רְשִׁימוֹת בְּעִנְיְנֵי תְּפִלָּה).
ו. וּמָצָאנוּ עוֹד בְּגֹדֶל מַעֲלַת עֵסֶק הַתּוֹרָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה: יְדוּעִים דִּבְרֵי הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל מִקּוֹצְק זי"ע, עַל הַפָּסוּק "בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" (בְּרֵאשִׁית מח, כב) תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס "בִּצְלוֹתִי וּבְבָעוּתִי", וּבֵאֵר כְּשֵׁם שֶׁבִּירִיַּת חֵץ יֵשׁ לְהַקְדִּישׁ אֶת עִקַּר הַכֹּחַ וְהַמַּאֲמָץ לִמְתִיחַת הַמֵּיתָר וּכְכָל שֶׁהַמֵּיתָר נִמְתָּח יוֹתֵר הַחֵץ יָעוּף יוֹתֵר רָחוֹק, כָּךְ כֹּחַ הַהֲכָנָה לַתְּפִלָּה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה יַשְׁפִּיעַ לְאֵין עֲרֹךְ עַל עֵרֶךְ תְּפִלָּתֵנוּ.
וּמוּבָא בְּשֵׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ ר' שְׁלֹמֹה מִקַּרְלִין זי"ע, כִּי "הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר" וְאַחַר כָּךְ נִתְעַקֵּם, וְעִקַּר יַשְׁרוּת הַשֵּׂכֶל הוּא בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. נִמְצָא כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד בְּעִיּוּן קֹדֶם הַתְּפִלָּה נִתְיַשֵּׁב הַשֵּׂכֶל אֶצְלוֹ וְאָז תְּפִלָּתוֹ כָּרָאוּי (חִזּוּק ח"ג פ"ה מֵהַגָּאוֹן הַגָּדוֹל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר גְּרוֹסְמָן שְׁלִיטָ"א).
ז. רַבֵּנוּ (מָרָן הָרַב שַׁךְ זצוק"ל) לֹא הָיָה מִסְתַּפֵּק בְּנוֹכְחוּתָם שֶׁל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה בַּזְּמַן הַמְיֹעָד לַתְּפִלָּה, אֶלָּא הָיָה תּוֹבֵעַ וּמְעוֹרֵר עַל גֹּדֶל הַזְּכוּת וְהַמַּעֲלָה בְּהַשְׁכָּמָה וְהַקְדָּמָה לַתְּפִלָּה, וּבְיוֹתֵר עַל הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה לִהְיוֹת מֵעֲשָׂרָה הָרִאשׁוֹנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
"יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד מִבְּנוֹת לוֹט!" – הָיָה הוּא טוֹעֵן. "אָנוּ מוֹצְאִים כִּי בְּשָׂכָר שֶׁהִקְדִּימָה הַבְּכִירָה לַצְּעִירָה לַיְלָה אֶחָד – קָדְמָה אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וּכְדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ב"ק לח:) אָמַר ר' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁבִּשְׁבִיל לַיְלָה אַחַת שֶׁקִּדְּמָתָהּ בְּכִירָה לַצְּעִירָה – קִדְּמָתָהּ אַרְבַּע דּוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן מִי שֶׁמַּקְדִּים לְתוֹרָה אוֹ לִתְפִלָּה וּשְׁאַר מִצְווֹת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁזְּכוּתוֹ גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר וְיִזְכֶּה עַל יָדָהּ בָּזֶה וּבַבָּא! כִּי בְּוַדַּאי לֹא רַק עַל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה יֵשׁ זְכוּת שֶׁל הַקְדָּמָה – אֶלָּא עַל כָּל מַעֲשֶׂה, וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא בִּמְפֹרָשׁ!*
"וְהִנֵּה, הָבָה נִתְבּוֹנֵן: – הָיָה רַבֵּנוּ מְעוֹרֵר – "הַאִם אָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּזֶה? הַאִם אָנוּ עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹן כָּזֶה? לְהַקְדִּים בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת, לְהַקְדִּים לָבֹא לַתְּפִלָּה, לִהְיוֹת מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים, וּלְהַקְדִּים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִלְמֹד? הֲרֵי עַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִים שָׂכָר שֶׁאֵין לְשַׁעֵר – לוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנֵי בָּנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת!! רָאוּי הָיָה שֶׁבַּבֹּקֶר יִהְיֶה תּוֹר בִּכְדֵי לְהַקְדִּים וּלְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ!!"
וְאָכֵן, רַבֵּנוּ עַצְמוֹ הָיָה מַקְפִּיד עַד מְאֹד לְהוֹפִיעַ לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית בַּיְּשִׁיבָה כְּרֶבַע שָׁעָה לִפְנֵי תְּחִלַּת הַתְּפִלָּה – לְאַחַר שֶׁכְּבָר הָיָה אוֹמֵר אֶת כָּל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר וְאֶת סֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת בְּהַשְׁכָּמָה בְּבֵיתוֹ, וְזֹאת עַל מְנַת שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בִּמְתִינוּת וּלְכַוֵּן בְּכָל מִלָּה. הַתְּפִלָּה בַּיְּשִׁיבָה - לֹא הָיְתָה בִּמְרוּצָה כַּיָּדוּעַ, אוּלָם אַף עַל פִּי כֵן נִצְרַךְ רַבֵּנוּ לִזְמַן נוֹסָף עַל מְנַת לְכַוֵּן בְּנַחַת כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל כֵּן הִקְפִּיד הוּא לְהַקְדִּים וּלְהַגִּיעַ עוֹד לִפְנֵי זְמַן תְּחִלַּת הַתְּפִלָּה הָרִשְׁמִי...
עַל נוֹשֵׂא זֶה הָיָה רַבֵּנוּ מַמְלִיץ אֶת דְּבָרָיו שֶׁל רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק (שְׁמוֹת יט, ג): "וּמֹשֶׁה עָלָה" - "כָּל עֲלִיּוֹתָיו בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ", כַּאֲשֶׁר הוּא אוֹמֵר בְּדֶרֶךְ צַחוּת: הִנֵּה מְפֹרָשׁ! לְכָל הַהִתְעַלּוּת וְהַהַצְלָחָה – מַגִּיעִים דַּוְקָא עַל יְדֵי הַשְׁכָּמָה בַּבֹּקֶר לִפְנֵי הַתְּפִלָּה!!" (אָרְחוֹת הַבַּיִת עמ' שפז).
* וְזֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: מַלְכָּא דְּשָׁדַר לְכָל בְּנֵי מָתָא, דְּיִשְׁתַּכְּחוּן עִמֵּיהּ בְּיוֹם פְּלָן בְּדוֹךְ פְּלָן. עַד דַּהֲווֹ מְזַמְּנֵי גַּרְמַיְיהוּ אִנּוּן בְּנֵי מָתָא, אַקְדִּים חַד וְאָתָא לְהַהוּא אֲתָר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָתָא מַלְכָּא, אַשְׁכַּח לְהַהוּא בַּר-נָשׁ דְּאַקְדִּים תַּמָּן. אָמַר לֵיהּ: פְּלָן, בְּנֵי מָתָא אָן אִנּוּן? אָמַר לֵיהּ: מָארִי, אֲנָא אַקְדִּימְנָא מִנַּיְהוּ, וְהָא אִנּוּן אָתָאן אֲבַתְרָאי לְפִקּוּדָא דְּמַלְכָּא. כְּדֵין טָב בְּעֵינֵי מַלְכָּא, וְיָתִיב תַּמָּן בַּהֲדֵיהּ, וְאִשְׁתָּעֵי עִמֵּיהּ, וְאִתְעָבֵד רְחִימָא דְּמַלְכָּא. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ אָתוּ כָּל עַמָּא, וְאִתְפָּיַיס מַלְכָּא עִמְּהוֹן, וְשָׁדַר לוֹן לִשְׁלָם. אֲבָל אִי אִנּוּן בְּנֵי מָתָא לָא אַתְיָן, וְחַד לָא אַקְדִּים לְאִשְׁתָּעֵי קָמֵי מַלְכָּא לְאִתְחֲזָאָה בְּגִינַיְיהוּ דְּהָא כֻּלְּהוּ אַתְיָין, מִיָּד כָּעִיס וְרָגִיז מַלְכָּא.
אוֹף הָכָא, כֵּיוָן דְּחָד אַקְדִּים וְאִשְׁתְּכַח בְּבֵי-כְּנִישְׁתָּא, וּשְׁכִינְתָּא אַתְיָא וְאַשְׁכַּח לֵיהּ, כְּדֵין אִתְחֲשִׁיב כְּאִלּוּ כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּכָחוּ תַּמָּן, דְּהָא דָּא אוֹרִיךְ לוֹן תַּמָּן. מִיָּד אִתְחַבָּרַת עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, וְיַתְבֵי בְּזִוּוּגָא חַד, וְאִשְׁתְּמוֹדַע בַּהֲדֵיהּ, וְאוֹתִיב לֵיהּ בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק.
וְאִי חַד לָא אַקְדִּים וְלָא אִשְׁתְּכַח תַּמָּן, מַה כְּתִיב? "מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ" (יְשַׁעְיָה נ, ב). "וְאֵין עֲשָׂרָה" לָא כְּתִיב, אֶלָּא "וְאֵין אִישׁ" – לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדָאי, לְמֶהֱוֵי גַּבָּאי, כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר (שׁוֹפְטִים יג, ו): "אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי" - לְמֶהֱוֵי בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק.
* כַּד הֲוֵינָא טַלְיָא שָׁמַעְתִּי שֶׁתֶּרַח זָכָה בְּבֵן שֶׁנִּקְרָא אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּגְלַל מַעֲלָתוֹ עַל שְׁאַר בְּנֵי דּוֹרוֹ שֶׁהָיָה מַשְׁכִּים קוּם יוֹם יוֹם (הַיּוֹדֵעַ מָקוֹר לְכָךְ מִתְבַּקֵּשׁ לְהוֹדִיעֵנִי).
ח. בְּנוֹסָף לְכָל זֹאת, כָּל דַּקָּה שֶׁל הַשְׁכָּמָה מֻקְדָּם מֵהָרָגִיל הִיא גִּלּוּי אַהֲבָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב הָאָרְחוֹת צַדִּיקִים (שַׁעַר טו) עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ "וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ קָשֶׁה לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ עָשָׂה רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה בִּזְרִיזוּת, לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר. וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו בִּזְרִיזוּת, בְּזֶה הוֹכָחָה גְּדוֹלָה שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת בּוֹרְאוֹ וְכוּ'. עכ"ל. שֶׁמֵּרֹב אַהֲבָתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְחֶשְׁקוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהִזְדָּרֵז בַּעֲשִׂיַּת רְצוֹן קוֹנוֹ, וַאֲפִלּוּ לֹא נָתַן לְעַבְדּוֹ לַחֲבֹשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ אֶלָּא חֲבָשׁוֹ בְּעַצְמוֹ.
הַמַּהֲרַ"ל בִּנְתִיבוֹת עוֹלָם כּוֹתֵב עַל כָּךְ: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר", הַזְּרִיזוּת שֶׁל הָאָדָם בְּמִצְוַת בּוֹרְאוֹ הִיא שְׁלֵמוּת הַמִּצְוָה.
וּבְסֵפֶר הַכְּתָב וְהַקַּבָּלָה כָּתוּב דָּבָר נוֹרָא: זְרִיזוּתוֹ הִיא עִקַּר גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בְּזֶה הָעִנְיָן, וְאֵין עִקַּר הָעִנְיָן בְּהַעֲלוֹתוֹ אֶת יִצְחָק, כִּי דָּבָר זֶה אֵין רָאוּי לְהַפְלִיגוֹ.
וְכֵן כָּתַב הַ"שֵׁם מִשְּׁמוּאֵל": עִנְיַן נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁהָעִקָּר הָיָה הָאַהֲבָה וְהָרָצוֹן שֶׁהָיוּ לוֹ לְאַבְרָהָם עַל זֶה.. וְהָאוֹת עַל הָאַהֲבָה וְהָרָצוֹן הָיְתָה הַזְּרִיזוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיַּשְׁכֵּם וְגוֹ'... וְעַל יְדֵי שֶׁקִּבֵּל צִוּוּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה, עַל יְדֵי זֶה לֹא נִשְׁחַט יִצְחָק, דְּאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה רָאוּי לְקַבֵּל מַאֲמָרוֹ וּנְבִיאוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֵׁנִית אַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, דְּאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה (וַיֵּרָא תרע"א).
וְכָתוּב בַּשְּׁלָ"ה עַל הַתּוֹרָה בְּסוֹף פָּרָשַׁת וַיֵּרָא: הָעֲקֵדָה, יִלְמַד אָדָם מוּסָר וְיִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּמְסֹר אֵיבָר מֵאֵיבָרָיו אוֹ שְׁבִירַת אֵיזֶה תַּאֲוָה, כְּגוֹן לַעֲמֹד בְּהַשְׁכָּמָה לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה, אוֹ לִשְׁבֹּר שְׁאַר תַּעֲנוּגִים, וְכֵן שִׂיחָה בְּטֵלָה וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה, יְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן הַמָּקוֹם.
עוֹד יַחֲשֹׁב הָאָדָם בְּאִם בָּאָה לְיָדוֹ אֵיזֶה עֲבֵרָה אוֹ אֵיזֶה מִצְוָה, יַחֲשֹׁב אוּלַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְנַסֶּה אוֹתוֹ עַתָּה אִם אֶעֱבֹר אוֹ אֲקַיֵּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּסָּה אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּבְוַדַּאי אִלּוּ יָדַע הָאָדָם שֶׁהַקָּבָּ"ה מְנַסֶּה אוֹתוֹ הָיָה נִזְהָר מְאֹד. עַל כֵּן יַחֲשֹׁב הָאָדָם תָּמִיד בְּבֹא עִנְיָן לְיָדוֹ כִּי כֵן הוּא מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, שׁוֹלֵחַ אֵיזֶה עִנְיָן לָאָדָם כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ. וְאַשְׁרֵי אָדָם שֶׁה' אֱלֹקָיו תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ.
ט. יֶשְׁנָם הַרְבֵּה סִבּוֹת וְתֵרוּצִים "מֻצְדָּקִים" לָמָּה לֹא לָקוּם מֻקְדָּם (כַּמּוּבָא לְעֵיל), וְהֵם מִתְעַצְּמִים וּמִתְחַזְּקִים בְּלֵב הָאָדָם בְּעִקָּר עִם הִתְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, שֶׁאָז עֹנֶג הַמְּנוּחָה עִם עַרְפְּלֵי הַתְּנוּמָה מְשַׁחֲדִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ בְּאֶלֶף תֵּרוּצִים, שֶׁאֲפִלּוּ מִבְּחִינַת הַהֲלָכָה וְהַמּוּסָר אֵין הוּא צָרִיךְ לָקוּם. וְעַל כָּךְ אוֹמֵר רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֲלֵבִיץ בְּשִׂיחוֹתָיו (מַאֲמָר נ, תְּרוּמָה תשל"ב):
אַךְ זֹאת צָרִיךְ לְהָבִין, וּמֶה הָיָה חֶטְאָם שֶׁל הַנְּשִׂיאִים, וַהֲרֵי טַעַם גָּדוֹל הָיָה לָהֶם, שֶׁכֵּן אָמְרוּ, יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל שֶׁבְּיָדָם, וּמַה שֶּׁיֶּחְסַר לַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן אָנוּ מַשְׁלִימִים. וְכָךְ הֲוָה, שֶׁהַדְּבָרִים הַיְּקָרִים בְּיוֹתֵר לֹא הָיָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְהֵבִיאוּ הַנְּשִׂיאִים, הֵם אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאַבְנֵי הַמִּלּוּאִים, וּמַדּוּעַ נִתְבָּעִים הֵם עַל שֶׁאִחֲרוּ?
אֶלָּא בֵּאוּר הַדָּבָר כָּךְ הוּא: הִנֵּה מִצְוַת מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, רְמוּזָה בַּפָּסוּק "וְאָהַבְתָּ אֵת ד' אֱלֹקֶיךָ", וְכִדְּיַלְפִינָן בְּסַנְהֶדְרִין (עד ע"א). וְנִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה בְּזֶה, כִּי אִם יַרְבֶּה לַחֲשֹׁב וְלַחֲשֹׁב הַרְבֵּה, יִמְצָא טְעָמִים רַבִּים שֶׁלֹּא לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ לַמָּוֶת. וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁמִּצְוָה הִיא, מִכָּל מָקוֹם תָּמִיד יִהְיוּ לוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁיֵּרָאוּ לוֹ צוֹדְקִים לְהִפָּטֵר מִכָּךְ. עַל כֵּן אָמְרָה תּוֹרָה מִצְוָה זוֹ בִּלְשׁוֹן "וְאָהַבְתָּ", כִּי הָאוֹהֵב אֵינוֹ חוֹשֵׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת, אֶלָּא קוֹפֵץ וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּטֶרֶם יַסְפִּיקוּ הִרְהוּרִים לְהַטְרִידוֹ, וּמִי שֶׁהִגִּיעַ לְאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִיָּד הוּא מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ.
וְזוֹ הָיְתָה הַתְּבִיעָה מֵאֶת הַנְּשִׂיאִים. אָמְנָם יֶשְׁנָם חֶשְׁבּוֹנוֹת לְאַחֵר אֶת נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, אַךְ לָמָּה הִגִּיעוּ לִידֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת וְלֹא קָפְצוּ בְּאַהֲבָתָם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָתֵת אֶת תְּרוּמָתָם בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּצְטַווּ עַל כָּךְ, ע"כ. מְבֹאָר אִם כֵּן שֶׁעַל עֶצֶם הַתֵּרוּצִים - נִתְבָּעִים חַס וְשָׁלוֹם.
י. וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן בְּאוֹתוֹ עִנְיָן:
אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל אָמַר דָּבָר נִפְלָא מְאֹד. הוּא שָׁאַל, אָנוּ רוֹאִים בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁיֵּשׁ רִפְיוֹן גָּדוֹל מְאֹד וּכְבֵדוּת בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת. הַמְּצִיאוּת בַּ'שְׁטִיבְּלָאךְ' שֶׁבְּשָׁעָה תֵּשַׁע וְעֶשֶׂר בַּבֹּקֶר הֵם מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים בְּמִתְפַּלְּלִים צְעִירִים וּמְבֻגָּרִים שֶׁבָּאִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ "יִרָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ"... וְכֵן נִלְמֶדֶת מִ"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר"... אוֹמֶרֶת דָּרְשֵׁנִי!
וְכֵן בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, כְּכָל שֶׁנּוֹתְרוּ דַּקּוֹת מוּעָטוֹת יוֹתֵר לַשְּׁקִיעָה, הַמִּנְיָן גָּדוֹל יוֹתֵר, וּבַשְּׁקִיעָה עַצְמָהּ – "בְּרָב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ".
וְאַף שֶׁהֲלָכָה מְפֹרֶשֶׁת בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁצָּרִיךְ לָרוּץ לַתְּפִלָּה וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, לֹא רַבִּים הֵם הָרָצִים לִדְבַר מִצְוָה. וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּא עַל כָּךְ, וְהִסְבִּיר: אִם אֶת הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמֻּטֶּלֶת עַל הַהוֹרִים לְקַיֵּם בִּבְנָם וּלְהַטְבִּיעַ בְּגוּפוֹ חוֹתָם שֶׁל עֲשִׂיַּת רְצוֹן הַמֶּלֶךְ הֵם דּוֹחִים בְּמִסְפַּר שָׁעוֹת, וּלְעִתִּים אַף עַד זְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת לִשְׁקֹעַ, בּוֹ בִּזְמַן שֶׁמִּצְוַת הַמִּילָה לְכַתְּחִלָּה הִיא עִם הָנֵץ הַחַמָּה, וְנִפְסָק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יו"ד רֵישׁ סי' רסב) "זְרִיזִים מַקְדִּימִין לְמִצְווֹת " (ראה הערה), מַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן וְלֹא יֶחֱטָא?
הערה: *10 ויש ללמוד ג"כ גודל הענין להקדים המילה ולא להתעכב, ממה דאיתא בנדרים (ל"א): תניא ר' יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה, שכל זכויות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה וכו', אמר רבי ח"ו שמשה רבינו נתרשל מן המילה אלא כך אמר אמול ואצא סכנה וכו', אלא מפני מה נענש משה, מפני שנתעסק במלון תחלה" ומסביר הר"ן: דמיד שבא מן הדרך נתעסק במלון והיה לו למול מתחלה וכו' עיי"ש.
וְיֵשׁ לַמְאַחֲרִים סִבּוֹת וְהֶסְבֵּרִים שֶׁנִּרְאִים צוֹדְקִים וּמֻכְרָחִים. מִשְׁפָּחָה, קְרוֹבִים, עֲבוֹדָה, אוּלָם וְכוּ' וְכוּ', חוּץ מִדָּבָר אֶחָד, רְצוֹן הַשֵּׁם, שֶׁכִּבְיָכוֹל מְבַקֵּשׁ "תָּמוּל עַכְשָׁו בְּהָנֵץ הַחַמָּה", וְזֶה מֻטְבָּע בַּיֶּלֶד – רִפְיוֹן, תֵּרוּצִים, אִחוּר וְכוּ' בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת הַשֵּׁם, עכת"ד.
וּרְאֵה מַה שֶּׁכּוֹתֵב הָרַמָּ"א (יו"ד סי' רסד ס"א): "וְיֵשׁ לְאָדָם לְחַזֵּר וּלְהַדֵּר אַחַר מוֹהֵל וּבַעַל בְּרִית הַיּוֹתֵר טוֹב וְצַדִּיק". וְכָתַב עַל דְּבָרָיו הַלְּבוּשׁ: "שֶׁיְּכַוְּנוּ בְּמִילָתוֹ כַּוָּנָה מֻבְחֶרֶת וּמְעֻלָּה וְיִגְרֹם שֶׁגַּם הַוָּלָד יִהְיֶה כְּמוֹתָם". וּבְסֵפֶר בְּרִית אַבְרָהָם הַכֹּהֵן הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר שַׁרְבִיט הַזָּהָב סי' א שֶׁכָּתַב: ".. כִּי נֶאֱמָר תָּמִים בַּבְּרִית וְנֶאֱמָר תָּמִים בְּקָרְבָּן, לוֹמַר לְךָ מַה קָּרְבָּן מַחְשָׁבָה זָרָה פּוֹסֶלֶת, כָּךְ מַחְשָׁבָה זָרָה בִּבְרִית פּוֹסֶלֶת. עכ"ל. וּמִכָּל הַנַּ"ל מוּכָח, עַד כַּמָּה מִצְוָה זוֹ מַשְׁפִּיעָה מְאֹד עַל הַיֶּלֶד.
הָאוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹנוֹת, אֵינוֹ מְחַפֵּשׂ תֵּרוּצִים, אֶלָּא קוֹפֵץ וְעוֹשֶׂה בְּשִׂמְחָה אֶת רְצוֹן ה'. וּכְדִבְרֵי רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֲלֵבִיץ הַמּוּבָאִים לְעֵיל עַל חֶטְאָם שֶׁל הַנְּשִׂיאִים. וּבִפְרָט בִּבְרִית מִילָה שֶׁהוּא כְּמַקְרִיב קָרְבָּן לַה'!
[עַיֵּן עוֹד בְּסֵפֶר "אוֹצַר הַבְּרִית" שֶׁהֵבִיא כַּמָּה נֵזֶק רוּחָנִי מַגִּיעַ לְתִינוֹק בְּהַשְׁהָיַת הָעָרְלָה בִּבְשָׂרוֹ כָּל רֶגַע וְרֶגַע, וְגַם לְטַעֲנַת "בְּרָב עַם" כְּנֶגֶד עִנְיַן זְרִיזִין מַקְדִּימִין, מִתְיַחֵס שָׁם]