פרק ה - לישן באפן שאינו מכביד על הגוף
א. בִּמְסִלַּת יְשָׁרִים פ"ט כָּתוּב: הִנֵּה מַפְסִידֵי הַזְּרִיזוּת הֵם מַגְדִּילֵי הָעַצְלָה. וְהַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם, הוּא בַּקָּשַׁת הַמְּנוּחָה הַגּוּפָנִית, וְשִׂנְאַת הַטֹּרַח וְאַהֲבַת הָעִדּוּנִים בְּתַשְׁלוּם כָּל תְּנָאֵיהֶם. כִּי הִנֵּה אָדָם כָּזֶה, וַדַּאי שֶׁתִּכְבַּד עָלָיו הָעֲבוֹדָה לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ כֹּבֶד גָּדוֹל. כִּי מִי שֶׁיִּרְצֶה לֶאֱכֹל אֲכִילוֹתָיו בְּכָל הַיִּשּׁוּב וְהַמְּנוּחָה וְלִישַׁן שְׁנָתוֹ בְּלֹא טֹרֶד, וִימָאֵן לָלֶכֶת אִם לֹא לְאִטּוֹ, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלֶּה, הִנֵּה יֻקְשֶׁה עָלָיו לְהַשְׁכִּים לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בַּבֹּקֶר, אוֹ לְקַצֵּר בִּסְעוּדָתוֹ מִפְּנֵי תְּפִלַּת הַמִּנְחָה בֵּין הָעַרְבַּיִם, אוֹ לָצֵאת לִדְבַר מִצְוָה אִם לֹא יִהְיֶה הָעֵת בָּרוּר, כָּל שֶׁכֵּן לְמַהֵר עַצְמוֹ לְדִבְרֵי מִצְוָה אוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה. וּמִי שֶׁמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לַמִּנְהָגוֹת הָאֵלֶּה, אֵינֶנּוּ אָדוֹן בְּעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת הֵפֶךְ זֶה כְּשֶׁיִּרְצֶה, כִּי כְּבָר נֶאֱסָר רְצוֹנוֹ בְּמַאֲסַר הַהֶרְגֵּל הַנַּעֲשֶׂה טֶבַע שֵׁנִי.
ב. הַפְּרִי מְגָדִים (אֹרַח חַיִּים סי' א) כּוֹתֵב: וִיהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר, הוּא עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁאָדָם יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּמַאֲכָלִים קַלִּים וְכַדּוֹמֶה, שֶׁלֹּא יִישַׁן הַרְבֵּה, כִּי בְּשֵׁנָה לֹא שַׁיָּךְ הִתְגַּבְּרוּת.
ג. סִפֵּר נֶכֶד מָרָן הָרַב שַׁךְ זצ"ל רַבִּי אָשֵׁר בֶּרְגְּמַן שְׁלִיטָ"א: מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אֶת זְקֵנִי זצ"ל שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ כְּשֶׁרַגְלָיו מְכֻסּוֹת בִּשְׂמִיכָה, וְטַעֲמוֹ וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ: כִּי בַּבֹּקֶר יִהְיֶה חַם כְּשֶׁהָרַגְלַיִם מְכֻסּוֹת וְיִהְיֶה לוֹ קָשֶׁה לָקוּם.
הערה: ראה פירוש המשניות לרמב"ם (יומא יט:): "וענין 'והפג אחת על הרצפה', ר"ל הפשיר חמימות רגליך וכו' לפי שהרצפה תצנן הרגלים ותדד השינה וכשיתחממו הרגלים תבא השינה וכו' עכ"ל.
וְיוֹתֵר מִזֶּה, בְּאֶחָד מִימוֹת הַחֹרֶף הָיָה קַר עַד לִמְאֹד וְרָאִיתִי שֶׁהוּא רוֹעֵד מִקֹּר, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, מִשֶּׁרְאִיתִיו שֶׁכְּבָר נִרְדַּם כִּסִּיתִי לוֹ אֶת הָרַגְלַיִם תּוֹךְ כְּדֵי שֵׁנָה, אַךְ הוּא מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה הִשְׁלִיךְ מֵעַל רַגְלָיו אֶת הַשְּׂמִיכָה (תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי עַל הַפָּסוּק וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם).
ד. הָיָה יָשֵׁן (הַמַּשְׁגִּיחַ הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר"א לוּפְּיָאן זצ"ל) וְרַגְלָיו לֹא הָיוּ עַל מִטָּה, רַק עַל הַכִּסֵּא הַסָּמוּךְ לְמִטָּתוֹ. וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: מַה הַטַּעַם? וְעָנָה לִי שֶׁהוּא יָשֵׁן בְּצוּרָה כָּזֹאת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא קַל לוֹ לָקוּם בַּבֹּקֶר... (לֵב אֵלִיָּהוּ ח"א, מַעֲשִׂים וְהַנְהָגוֹת בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר מהדו' תשמ"ג).
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּתַב הָאַדְמוֹ"ר מִפִּיַאסֶצְנָה הַשֵּׁם יִקֹּם דָּמוֹ: ...תּוּכַל לְבַקֵּשׁ לְךָ עֵצוֹת מַמָּשִׁיּוֹת בְּכָל דָּבָר. וְכֵן לְמָשָׁל, אִם עוֹבֵד אַתָּה לְתַקֵּן אֶת מִדַּת הָעַצְלוּת בַּשֵּׁנָה, כִּי אוֹהֵב אַתָּה לִישֹׁן הַרְבֵּה, אוֹ שֶׁעָבַדְתָּ בַּיּוֹם הַזֶּה יוֹתֵר וְנִתְיַגַּעְתָּ, וְתִירָא שֶׁתְּאַחֵר לִישֹׁן מָחָר יוֹתֵר מִשְּׁעָתְךָ הַקְּבוּעָה, תּוּכַל לְנַסּוֹת כָּךְ: לֹא תִּשְׁכַּב בְּאֹרֶךְ מִטָּתְךָ רַק בְּרָחְבָּהּ, וְאֶת רַגְלֶיךָ תִּסְמֹך עַל כִּסֵּא, וּבַבֹּקֶר כְּשֶׁרַק תִּתְעוֹרֵר, תִּדְחַף בְּרַגְלְךָ אֶת הַכִּסֵּא וְנִמְצֵאתָ כְּבָר עוֹמֵד עַל הָאָרֶץ. וּבִלְבַד אִם לֹא יַזִּיק לִבְרִיאוּתְךָ, וְלֹא תִּהְיֶה עָיֵף בְּכָל הַיּוֹם עַל שֶׁלֹּא יָשַׁנְתָּ בִּמְנוּחָה בַּלַּיְלָה, וְגַם אָז לֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ יוֹתֵר מִפַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ (חוֹבַת הַתַּלְמִידִים פֶּרֶק י).
ה. עַל מָרָן רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל קַנְיֶבְסְקִי –הַ"סְטַיְיפְּלֶר"– מְסֻפָּר: בַּחֹרֶף, הָיָה מְבַקֵּשׁ שְׂמִיכָה דַּקָּה לְהִתְכַּסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה עָלָיו לָקוּם לַתְּפִלָּה. בְּבַחֲרוּתוֹ הָיָה לוֹמֵד עַד אִישׁוֹן לַיִל, וּמֵחֲשָׁשׁ פֶּן יְאַחֵר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, הוֹצִיא סַפְסָל לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְיָשַׁן עָלָיו, בִּהְיוֹתוֹ בָּטוּחַ שֶׁהָעוֹבְרִים וְשָׁבִים בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר יְעִירוּהוּ... (תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב עמ' קכא).
ו. בַּסֵּפֶר 'בֵּן לְאָשְׁרִי' 'בְּרָכָה מְשֻׁלֶּשֶׁת' (לְרַבִּי יִצְחָק הַכֹּהֵן הוּבֶּרְמַן זצ"ל) בִּדְרוּשׁ עַל פָּרָשַׁת בָּלָק (כג, כד) כָּתוּב: הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכוּ' [בְּמִדְרַשׁ רַבָּה] הֲרֵי הֵן יְשֵׁנִים מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְווֹת. וְצָרִיךְ לְהָבִין, דְּהַפָּסוּק מְדַבֵּר מִקִּימָה, וְרז"ל מֵהַשֵּׁנָה. וְיֵש לוֹמַר דְּהַכַּוָּנָה כֵּן, הָרוֹצֶה לָקוּם כְּלָבִיא, בְּאִם יִשְׁכַּב וְיִישַׁן כְּסוּס אָז לֹא יְקַוֶּה לָזֶה, אַךְ אִם יִשְׁכַּב וְיִישַׁן כְּאָדָם הַשָּׁלֵם, שָׂבֵעַ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, אָז כְּשֶׁיָּקוּמוּ מִשְּׁנָתָם יִהְיוּ כַּאֲרָיוֹת וְיַחְטְפוּ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהַמְלִיךְ לְהַקָּבָּ"ה.
ז. וְהֶרְאַנִי הָרַב הַגָּאוֹן בנש"ק ר' יַעֲקֹב דָּוִד הַלְבֶּרְשְׁטָאם שְׁלִיטָ"א מַה שֶּׁהֵבִיא בַּסֵּפֶר דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל [שִׁינָאוֶוא] (תְּהִלִּים סג, ד-ז) כְּעֵין זֶה בְּשֵׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ ר' מֵאִיר מִפֶּרְמִישְׁלָאן זלה"ה עַל דִּבְרֵי הָרַמָּ"א בִּתְחִלַּת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וּמַה שֶּׁבֵּאֵר הַדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל שָׁם עַל פִּי דְּבָרָיו.
אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי וְגוֹ', כְּמוֹ שֶׁהָיָה מַרְגְּלָא בְּפוּמָא דְּהַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מוה"ר מֵאִיר זלה"ה מִפֶּרְמִישְׁלָאן, דְּהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים (סי' א) הִתְחִיל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, וְכָתַב הָרַמָּ"א זַ"ל: וּבְשָׁכְבוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ יֵדַע לִפְנֵי מִי הוּא שׁוֹכֵב. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה דְּהַמְחַבֵּר מְדַבֵּר מֵעִנְיַן עֲמִידָה, וְלָמָּה יְדַבֵּר הָרַמָּ"א עַתָּה מֵעִנְיַן שְׁכִיבָה שֶׁהוּא דָּבָר אַחֵר, מַה יִּרְצֶה הָרַמָּ"א בְּזֶה. אֶלָּא שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְהָרַמָּ"א, דְּהַמְחַבֵּר כָּתַב בִּסְתָם יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, דְּמִי רָאָה אִישׁ שֶׁשּׁוֹכֵב אֶת עַצְמוֹ לִישֹׁן כְּסוּס שֶׁיִּתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד וְכוּ'. הֲלֹא אִם יֵלֵךְ לִשְׁכַּב כְּסוּס, יַעֲמֹד גַּם כֵּן כְּסוּס. אֶלָּא אִם יִשְׁכַּב אֶת עַצְמוֹ כַּאֲרִי, יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד. לָכֵן כָּתַב הָרַמָּ"א פֵּרוּשׁוֹ: וּבְשָׁכְבוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ יֵדַע לִפְנֵי מִי הוּא שׁוֹכֵב, וְאָז יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד וְכוּ'. וְזֶהוּ אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ.
שָׁלָב ב'
-בְּעֵת הֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ-