פרק ג - כעומד לפני המלך (ממש) – כיצד
א. עִקַּר הַתְּפִלָּה - הוּא לְהַרְגִּישׁ שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה בַּמְּצִיאוּת וְלָחוּשׁ אֶת קִרְבָתוֹ, לֹא פָּחוֹת מִכָּל מְצִיאוּת פְּשׁוּטָה הַמֻּכֶּרֶת לָנוּ. צָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל בִּדְבָרִים אֵלּוּ, עַד שֶׁחוּשָׁיו יַרְגִּישׁוּ שֶׁבְּרֶגַע שֶׁהוּא נִגָּשׁ לִתְפִלָּה הֲרֵי הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ מַמָּשׁ (שְׁעָרִים בִּתְפִלָּה -פְּתִיחָה ג).
ב. הָרַמְחַ"ל כּוֹתֵב בְּסֵפֶר מְסִלַּת יְשָׁרִים (פֶּרֶק יט): הִנֵּה עִקַּר הַיִּרְאָה הִיא יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַחֲשֹׁב בְּעוֹדוֹ מִתְפַּלֵּל אוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה, כִּי לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הוּא מִתְפַּלֵּל אוֹ עוֹשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא, וְהוּא מַה שֶּׁהִזְהִיר הַתַּנָּא (בְּרָכוֹת כח ע"ב): וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל - דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה מִתְפַּלֵּל. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ שֶׁיִּסְתַּכֵּל הָאָדָם וְיִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אֶל זֹאת הַיִּרְאָה. הָאֶחָד – שֶׁהוּא עוֹמֵד מַמָּשׁ לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֵינוֹ שֶׁל אָדָם רוֹאֵהוּ. וְתִרְאֶה כִּי זֶה הוּא הַיּוֹתֵר קָשֶׁה שֶׁיִּצְטַיֵּר בְּלֵב הָאָדָם צִיּוּר אֲמִתִּי (בִּבְהִירוּת מְשַׁכְנַעַת וְלֹא בִּידִיעָה בִּלְבַד – שִׂמְחַת מָרְדְּכַי), יַעַן אֵין הַחוּשׁ עוֹזֵר לְזֶה כְּלָל. אָמְנָם מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל נָכוֹן, בִּמְעַט הִתְבּוֹנְנוּת וְשִׂימַת לֵב (יִתָּכֵן שֶׁכַּוָּנָתוֹ: הִתְבּוֹנְנוּת – לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְשִׂימַת לֵב – בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה עַצְמָהּ. וּמְדֻיָּק כָּךְ בַּהֶמְשֵׁךְ: א) אֵיךְ הוּא בָּא וְכוּ' ב) וּלְפָנָיו הוּא מִתְחַנֵּן -שִׂמְחַת מָרְדְּכַי) יוּכַל לִקְבֹּעַ בְּלִבּוֹ אֲמִתַּת הַדָּבָר אֵיךְ הוּא בָּא וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן מַמָּשׁ עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְפָנָיו הוּא מִתְחַנֵּן, וּמֵאִתּוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מַאֲזִין לוֹ מַקְשִׁיב לִדְבָרָיו, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְרֵעֵהוּ מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ לוֹ.
הָרַמְחַ"ל מֵעִיד עַל זֶה "כִּי זֶה הוּא הַיּוֹתֵר קָשֶׁה שֶׁיִּצְטַיֵּר בְּלֵב הָאָדָם צִיּוּר אֲמִתִּי יַעַן אֵין הַחוּשׁ עוֹזֵר לְזֶה כְּלָל", וְכוֹתֵב שֶׁהָעֵצָה לְזֶה הִיא: "מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל נָכוֹן, בִּמְעַט הִתְבּוֹנְנוּת וְשִׂימַת לֵב יוּכַל לִקְבֹּעַ בְּלִבּוֹ אֲמִיתַת הַדָּבָר אֵיךְ הוּא בָּא וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן מַמָּשׁ עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ" וְכוּ'. וְזֶהוּ חֶלְקָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַהֲכָנָה לַתְּפִלָּה.
מְסֻפָּר שֶׁפַּעַם הִגִּיעַ לְפֶתַח הֵיכַל הַיְשִׁיבָה בִּכְפַר חֲסִידִים אָדָם שֶׁהָיָה רָחוֹק מִתּוֹרָה. הוּא הִגִּיעַ לְשָׁם בִּזְמַן שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בַּיְּשִׁיבָה תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. לְאַחַר הַתְּפִלָּה שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מָה רָאִיתָ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ? עָנָה וְאָמַר: רָאִיתִי אֶת כֻּלָּם "מִתְפַּלְּלִים", חוּץ מֵהַזָּקֵן הַהוּא [רַבִּי אֵלִיָּהוּ לוּפְּיָאן זצ"ל] שֶׁ"דִּבֵּר עִם מִישֶׁהוּ" - ודו"ק בָּזֶה הֵיטֵב.
הֱיוֹת וְהַחוּשִׁים לֹא עוֹזְרִים לְזֶה שֶׁיִּצְטַיֵּר לָאָדָם הַצִּיּוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד מַמָּשׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְרַק בְּכֹחַ הַשֵּׂכֶל יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְזֶה, חָשׁוּב מְאֹד לִזְכֹּר שֶׁאִם יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ, וְלוּ לְרֶגַע, תֵּכֶף יְאַבֵּד אֶת הַתְּחוּשָׁה הַזֹּאת שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוּא עָלוּל לְהִשָּׁבֵר וּלְהִתְיָאֵשׁ, שֶׁהִנֵּה כִּמְעַט כָּל הַתְּפִלָּה הָיְתָה בְּכָזוֹ חַיּוּת, וְעַתָּה בְּרֶגַע אֶחָד הַכֹּל נָמוֹג...
אַךְ הַיּוֹדֵעַ שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּכֹחַ שִׂכְלוֹ, מֵבִין שֶׁבְּנָקֵל יָכוֹל הוּא לַחֲזֹר שׁוּב לַמַּצָּב הַקֹּדֶם, אִם אַךְ יַעֲצֹר לְרֶגַע אֶת תְּפִלָּתוֹ וְיִתְבּוֹנֵן שׁוּב שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מַמָּשׁ, וְכַמְּדֻיָּק בְּדִבְרֵי הָרַמְחַ"ל הַנַּ"ל "בִּמְעַט הִתְבּוֹנְנוּת וְשִׂימַת לֵב", הִתְבּוֹנְנוּת - לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, שִׂימַת לֵב - בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה עַצְמָהּ.
ג. שָׁמַעְתִּי עֵצָה נִפְלָאָה כֵּיצַד לְהִתְבּוֹנֵן כְּדֵי לִקְבֹּעַ בַּלֵּב אֶת הַצִּיּוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד מַמָּשׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: אֶפְשָׁר לְהַקִּישׁ מִדָּבָר לְדָבָר וּבְכָךְ לְסַיֵּעַ לַמַּחְשָׁבָה לְצַיֵּר וּלְהַמְחִישׁ אַף דָּבָר שֶׁאֵין כָּל חוּשׁ חָשׁ. וְכָךְ יַעֲשֶׂה, יִתְבּוֹנֵן בְּגוּפוֹ וְיִשְׁאַל עַצְמוֹ, אִם בְּתוֹךְ גּוּפוֹ שׁוֹכֶנֶת נְשָׁמָה, הֵיכָן הִיא נִמְצֵאת, מַדּוּעַ אִם חָלִילָה יְנַקְּבוּ אֶת גּוּפוֹ לֹא יִרְאוּהָ וְלֹא יַרְגִּישׁוּ בָּהּ. הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה, הַנְּשָׁמָה הִנָּהּ רוּחָנִית שֶׁאֵינָהּ תּוֹפֶסֶת מָקוֹם, בָּרוּר שֶׁהִיא נִמְצֵאת, שֶׁהֲלֹא רוֹאִים אָנוּ אָדָם חַי, שֶׁנְּשָׁמָה בְּקִרְבּוֹ, מֵזִיז אֶת אֵבָרָיו, וְאִלּוּ אָדָם מֵת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, לֹא זָז וְלֹא חָשׁ.
בָּרוּר לָנוּ מֵעֵבֶר לְכָל סָפֵק שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמָה בְּגוּפֵנוּ, אֲפִלּוּ שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים אוֹתָהּ וְשׁוֹמְעִים אוֹתָהּ. כָּךְ, לְפָחוֹת בְּאוֹתָהּ מִדָּה, וּבְהַרְבֵּה יוֹתֵר, אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַקָּבָּ"ה מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם, כְּמַאֲמַר הַזֹּהַר "לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ כְּלָל", וּמִמֶּנּוּ הַבְּרִיאָה מִתְקַיֶּמֶת כָּל רֶגַע וְרֶגַע, וְצוֹפֶה בָּנוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם (וְזֶהוּ כְּדִמְיוֹן הַנְּשָׁמָה הַמְמַלֵּאת אֶת הַגּוּף וּמְחַיָּה אוֹתוֹ), וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וּמַפְעִיל אֶת עוֹלָמֵנוּ וְגוּפֵנוּ וְכוּ'. אַף שֶׁאֵין עֵינֵינוּ רוֹאוֹת אוֹתוֹ וְאֵינֶנּוּ חָשִׁים בּוֹ, בָּרוּר לָנוּ מֵעַל לְכָל סָפֵק שֶׁהַשֵּׁם נִמְצָא פֹּה מַמָּשׁ וּבְכָל מָקוֹם – "שִׁוִּיתִי הַשֵּׁם לְנֶגְדִּי תָּמִיד". הַהֶקֵּשׁ הַשִּׂכְלִי בֵּין הַוַּדָּאוּת הַקְּרוֹבָה יוֹתֵר לְשִׂכְלֵנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה מְמַלֵּאת אֶת הַגּוּף, וּבֵין הַוַּדָּאוּת שֶׁהַשֵּׁם מְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם, עוֹזֶרֶת לַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הָאָדָם שֶׁהוּא עוֹמֵד מַמָּשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם וּמְדַבֵּר עִמּוֹ כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.
ד. בְּסֵפֶר קְדֻשַּׁת לֵוִי (לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּארְדִיטְשׁוֹב זצללה"ה) בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים כָּתוּב: "וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחוֹק" - יֵשׁ לוֹמַר דְּהִנֵּה הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא אֶצְלוֹ יֵשׁ כִּבְיָכוֹל שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, רָחוֹק וְקָרוֹב.
בְּחִינַת רָחוֹק הוּא: שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהָאוֹר אֵין סוֹף ב"ה, הוּא קַדְמוֹן לְכָל הַקְּדוּמִים, וְאֵין שׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם יָכוֹל לְהַשִּׂיגוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַמַּחְשָׁבָה לְהַשִּׂיגוֹ, מֵחֲמַת דְּהַמַּחְשָׁבָה הוּא מְחֻדָּשׁ וְהַקָּבָּ"ה קַדְמוֹן לַכֹּל, וְאֵין שׁוּם אוֹפַן וְשָׂרָף אֲשֶׁר יַשִּׂיג אוֹתוֹ, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִן הַשָּׂגָה.
וּבְחִינַת קָרוֹב הוּא: שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, וּבְגוֹ כָּל עָלְמִין, וּמַקִּיף כָּל עָלְמִין, "לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ", כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְזוֹ בְּחִינַת קָרוֹב. וְאָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לְהַאֲמִין בִּשְׁנֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, הָאֶחָד הוּא רָחוֹק וְהַשֵּׁנִי הוּא קָרוֹב.
וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה'", לְאוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁיַּאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רָחוֹק וְקָרוֹב וְכוּ'. וְהִנֵּה יֵשׁ בְּחִינוֹת אַהֲבָה וְיִרְאָה, וְהִנֵּה יִרְאָה לֹא שַׁיָּךְ רַק שֶׁאָנוּ מִתְיָרְאִים מִפְּנֵי הַדָּבָר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְזֶהוּ בְּחִינַת רָחוֹק שֶׁשָּׁם נוֹפֵל הַיִּרְאָה, אֲבָל מִבְּחִינַת קָרוֹב מַגִּיעַ הָאַהֲבָה וְכוּ', עכ"ל.
וְנִרְאֶה דְּזוֹהִי הַכַּוָּנָה שֶׁצָּרִיךְ לַחֲשֹׁב וּלְהַרְגִּישׁ בְּמַחֲשֶׁבֶת 'עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ' בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. שֶׁמִּצַּד אֶחָד ה' קָרוֹב אֵלָיו כָּל כָּךְ, וְהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְרֵעֵהוּ מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ כַּנַּ"ל, וְזוֹהִי בְּחִינַת אַהֲבָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ מֵאִידָךְ צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי 'הַמֶּלֶךְ' שֶׁאֵין שׁוּם אוֹפַן וְשָׂרָף יָכוֹל לְהַשִּׂיגוֹ, וְכָל הָעוֹלָמוֹת כְּאַיִן לְנֶגְדּוֹ וְכוּ' וְעָלֵינוּ לִירָא מִפָּנָיו, וְלָזֶה מֻכְרַחַת הֲכָנָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה!