עצה לסלק המחשבות הזרות
מוּבָא בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא (פרק כט) סְגֻלָּה גְּדוֹלָה וְעֵצָה נִפְלָאָה לְסַלֵּק הַמַּחְשָׁבוֹת הַזָּרוֹת, הוּא שֶׁיִּקְצֹף עַל יִצְרוֹ וְיֵצֵא נֶגְדּוֹ בְּכֹחַ וּבִגְבוּרוֹת וְכֹה יֹאמַר: "אַתָּה הָרָשָׁע, הֵיאַךְ תַּסְתִּיר מִמֶּנִּי אוֹר פְּנֵי ה' אֲשֶׁר מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּבָרָא וְיָצַר הַכֹּל, וַאֲנִי הֲלֹא נֶחְצָב מִכִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ - יוֹתֵר פְּנִימִי מִמַּחְצָב הַמַּלְאָכִים, וְהֵיאַךְ תִּרְצֶה לְהַחְטִיאֵנִי", וְכָךְ יְשַׁקְּצוֹ וְיַרְחִיקוֹ מֵעָלָיו בְּכָל כֹחַ וּבְתַקִּיפוּת וּבְעֹז, וְיִרְעַם וְיִרְגַּז עַל יִצְרוֹ. וְהֶאֱרִיךְ בְּזֶה בְּסֵפֶר "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" (בנרמ"ח עמ' לח) וְסִפֵּר שָׁם שֶׁאַחַד הַצַּדִּיקִים הָיוּ לוֹ הַרְבֵּה הִתְגָּרֻיּוֹת מִמַּחְשָׁבוֹת זָרוֹת, וְלֹא יָדַע לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ, וְהַבַּעַשֵׁ"ט פְּגָשׁוֹ וְנָתַן לוֹ עֵצָה זוֹ, וְהָיְתָה לוֹ לְאוֹתוֹ צַדִּיק יְשׁוּעָה וּפֻרְקָן מֵאוֹתָן מַחְשָׁבוֹת.
וְעוֹד מוּבָא בְּמִדְרַשׁ פִּנְחָס (דף ג' אות ח') לוֹמַר הַפָּסוּק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" עִם "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" בְּכַוָּנָה וְיוֹעִיל לְסַלֵּק הַמַּחְשָׁבוֹת הַזָּרוֹת.
וְעוֹד סְגֻלָּה מִבַּעַל הַ"בְּנֵי יִשָׂשְׂכָר" (אגרא דפרקא אות קטו) כְּשֶׁתּוֹקְפִים לְאָדָם מַחְשְׁבוֹת מִינוּת וּכְפִירָה לוֹמַר פָּרָשַׁת "הַאֲזִינוּ" וְהוּא סְגֻלָּה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה לְבִטּוּל וְסִלּוּק הַמַּחְשָׁבוֹת הַזָּרוֹת.
בְּסֵפֶר "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" מְסֻפָּר עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁהֵאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּצִדְקוּתוֹ וּבִקְדֻשָּׁתוֹ, וּבִתְחִלַּת עֲבוֹדָתוֹ נֶאֶחְזוּ בּוֹ בִּלְבּוּלֵי אֱמוּנָה, רַחֲמָנָּא לִצְלָן, וְהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זִי"עַ צָפָה זֹאת בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ, וּבְיָדְעוֹ אֶת כֹּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה נַעֲלָה הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ, נָסַע בִּמְיֻחָד לִמְקוֹמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: "גַּם עַל זֶה עָלֶיךָ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ..." הַיְנוּ, שֶׁגַּם עַל עֶצֶם הָאֱמוּנָה צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה טְהוֹרָה, לְבִטָּחוֹן חָזָק וְאֵיתָן בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאוֹתוֹ צַדִּיק אָמַר שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב הִצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ עַל יְדֵי זֶה. עַד כָּאן. כִּי יֵשׁ הַטּוֹעִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁמִּי שֶׁחָזָק בֶּאֱמוּנָה - מִתְפַּלֵּל, אוּלָם אֵין מְבִינִים שֶׁגַּם מִי שֶׁחַלָּשׁ בֶּאֱמוּנָה חַיָּב לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה עַצְמוֹ שֶׁתִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ.