אור ברסלב
ישראל לסגולתו סגלה לתקן האדם עצמו מכל גלגוליו

ישראל לסגולתו

סגלה לתקן האדם עצמו מכל גלגוליו

עוד סגלה לבטול מחשבות זרות

הַמִּתְעַצֵּם בְּדוֹרֵנוּ זֶה בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, וְהַכֹּל בְּצֶדֶק, וְהַכֹּל לְטוֹבָה, וּמְחַזֵּק יְסוֹד זֶה וּמְשַׁנְּנוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְלוֹקְחוֹ כְּ"מִפְעָל" בְּחַיָּיו לִתֵּן כָּל כֹּחוֹ בִּנְקֻדָּה זוֹ שֶׁל הָאֱמוּנָה, מְתַקֵּן בְּזֶה כָּל מַה שֶּׁפָּגַם בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּלָיו הַקּוֹדְמִים, וְהַדְּבָרִים מְאִירִים וְנִפְלָאִים בְּסֵפֶר שׁוֹמֵר אֱמוּנִים (דרוש האמונה - ה'):

וְהִנֵּה שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁסִּפֵּר כִּי גִּלָּה אֶחָד מִצַּדִּיקֵי עוֹלָם [בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ] בְּדִבְרֵי קָדְשׁוֹ, בִּהְיוֹת לוֹ עֲלִיּוֹת נְשָׁמָה רָאָה שֶׁהָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי נִתְכַּנְּסוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר לֹא נִתַּקְּנוּ עוֹד מִימוֹת בְּרִיאַת עוֹלָם, וְאָמְרוּ לִפְנֵי הַקָבָּ"ה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת, וּמַה יְהֵא הַתַּכְלִית מֵאִתָּנוּ לְהַחְזִירֵנוּ אֶל זֶה הָעוֹלָם פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, וּלְוַאי יְהֵא הַתַּכְלִית מֵאִתָּנוּ לְהַחְזִירֵנוּ אֶל זֶה הָעוֹלָם פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר וּבִלְבַד שֶׁיִּתַּקְּנוּ, וֶהֱשִׁיבָם הָקָּבָּ"ה בָּנַי גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי מִסּוֹדוֹת הַכְּמוּסִים עִמָּדִי, רַק בְּזֹאת תַּרְוִיחוּ כִּי בִּזְמַן לֹא כַּבִּיר יֵרֵד אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא הָיָה עוֹד כָּזֶה מֵעוֹלָם, וּמִי שֶׁיִּתְחַזֵּק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים וְהַיָּמִים, יִהְיֶה לוֹ בְּזֶה שְׁלֵמוּת תִּקּוּן נַפְשׁוֹ.

וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת הַמְכֻוָּן בָּא חֲבַקוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, כִּי חֲבַקוּק מְדַבֵּר בְּסָמוּךְ לִזְמַן הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (חבקוק ב ג) "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם-יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה-לוֹ כִּי-בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר", וּכְתִיב "הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא-יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", כִּי אָז קֹדֶם הַגְּאֻלָּה יֵרָאֶה לְפָנֵינוּ גֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ וְהָאֹפֶל שֶׁיִּצְמַח בָּעוֹלָם, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, וְאָמַר הַכָּתוּב וְאַתָּה לֹא תִּדְאַג כִּי תִּרְאֶה כִּי יִתְמַהְמֵהַּ הַקֵּץ וְיִגְדַּל הַחֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה הַשּׂוֹרֵר בָּעוֹלָם, לֹא תִּתְיָאֵשׁ חַ"ו מֵאֱמוּנָה וְהַגְּאֻלָּה כִּי צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, דְּהַיְנוּ בְּזֶה הָאֱמוּנָה דַּיְקָא, וּבִזְכוּתוֹ יִהְיֶה לָנוּ קִיּוּם וְהַעֲמָדָה, וְיִהְיֶה מֵאוֹתָם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ישעיה ד ג) "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַםִ קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל-הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָםִ". כִּי חֲבַקוּק כְּמִסְפָּר גְּבוּרָה, דְּהַיְנוּ הָרֶמֶז, בַּשָּׁעָה שֶׁשּׂוֹרֵר בָּעוֹלָם בְּחִינוֹת גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת חַ"ו כְּמוֹ קֹדֶם הַגְּאֻלָּה, לְזֶה רָמַז בָּא חֲבַקוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, כָּל הַתַּרְיַ"ג מִצְווֹת אֲשֶׁר צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן, וְהַחִיּוּב בָּהֶם הוּא לְכָל אָדָם וּמְחֻיָּב לְהִתְגַּלְגֵּל בַּעֲבוּרָן, בָּא חֲבַקוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת עַל עַמּוּד אַחַת, שֶׁבִּזְכוּת זֶה הָאֱמוּנָה לְבַד יִזְכּוּ לְתִקּוּן נֶפֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת כָּאָמוּר לְעֵיל.

וְעוֹד מִמַּה שֶׁהִתְחַלְנוּ כִּי בָּא חֲבַקוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, וּבְקֻשְׁיַת הַתּוֹלְדוֹת ז"ל (בפרשת חיי שרה) וְכִי בָּא חֲבַקוּק לְבַטֵּל כָּל הַמִּצְווֹת חַ"ו, רַק כְּמוֹ שֶׁהִקְדַּמְנוּ בִּתְחִלַּת הַדָּרוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עוֹלָם עַמּוּד אֶחָד הַמְתַוֵּך מֵעוֹלָם עַד עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה צַדִּיק אֶחָד שֶׁעָלָיו הָעוֹלָם עוֹמֵד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י כה) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּחֲגִיגָה (יב ע"ב), וְהוּא הַמַּעֲלֶה וְהַמְקַשֵּׁר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְדוֹדָהּ, כָּכָה צָרִיךְ לְכָל מִצְוָה כַּוָּנָה מְיֻחֶדֶת... בִּפְרָט יִרְאָה וְאַהֲבָה כִּי כָּל אוֹרַיְתָא וּפְקוּדָא דְּלָא הֲוֵי בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לָא סָלְקֵי לְעֵלָּא (תקוני זוהר כה ע"ב), וְאִם כֵּן אֵיךְ וּבַמֶּה נִתְרָאֶה לִפְנֵי יוֹצְרֵנוּ בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, לָכֵן בָּא חֲבַקוּק וְהֶעֱמִידָן, הַכַּוָּנָה זֶה הָעַמּוּד הַמְתַוֵּך הַמַּעֲלֶה תְּפִלַּת וְתוֹרַת וּמִצְווֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַל אַחַת שֶׁהוּא אֱמוּנָה, שֶׁבַּעֲבוּר הָאֱמוּנָה לְבַד יִתְעַלּוּ כָּל מִצְווֹתָיו, אִם יַעֲשׂוּ בֶּאֱמוּנָה הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה יִתְעַלֶּה תְּפִלָּתָם וְתוֹרָתָם וּמִצְוָתָם בְּרֹאשׁ חֵי הָעוֹלָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַתּוֹלְדוֹת (שם) בְּעֵת שֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בֶּאֱמוּנָה מִתְאַחֵד עִם כָּל הַתַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וְנִבְרָא מִזֶּה מַלְאָךְ שָׁלֵם עִם רְמָ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסַ"ה גִּידִים רוּחָנִיִּים, וְעוֹד בְּכָל מָקוֹם דִּכְתִּיב לְשׁוֹן עַל, כָּתְבוּ הַסְּפָרִים שֶׁהוּא לְשׁוֹן עֲלִיָּה, וְזֶה עַל אַחַת, בִּשְׁבִיל זֶה הַמִּצְוָה לְבַד יַעֲלוּ כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה לַה'.

הֲרֵי לְפָנֵינוּ סְגֻלָּה לָבֹא לַתִּקּוּן הַשָּׁלֵם בְּחִזּוּק עַצְמֵנוּ בְּדָבָר אֶחָד, וְזֶהוּ חִדּוּשׁוֹ שֶׁל חֲבַקוּק הַנָּבִיא, לִתֵּן לָנוּ מֵעֵין סְגֻלָּה לְתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁלֵמוּתָהּ, ע"י פְּרָט אֶחָד בִּלְבַד - אֱמוּנָה. (וְהֶאֱרַכְתִּי בְּזֶה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בְּסִפְרִי "נֵר לְרַגְלִי" בְּבֵאוּר נְחִיצוּת הָאֱמוּנָה וְהֵיאַךְ הַנְהָגָתָהּ לְמַעֲשֶׂה בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם בַּעֲשָׂרוֹת רַבּוֹת שֶׁל מִקְרֵי הַחַיִּים).

תוכן העניינים

ישראל לסגולתו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה