סגלה לפריחה בעור
יִתְבּוֹנֵן בְּסִפּוּרוֹ שֶׁל נַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם שֶׁפָּרְחָה בּוֹ צָרַעַת כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר "מְלָכִים" (מלכים ב' פרק ה') וְהוּא בִּשְׁבִיל שֶׁנִּתְגָּאָה וְזָחָה עָלָיו דַּעְתּוֹ, שֶׁכֵּן הוּא זֶה אֲשֶׁר בְּמִלְחֶמֶת יִשְׂרָאֵל וַאֲרָם יָרָה לְתֻמּוֹ בַּקֶּשֶׁת בַּמֶּלֶךְ אַחְאַב וֶהֱמִיתוֹ, וּבְשֶׁל כָּךְ הֶעֱלָהוּ מֶלֶךְ אֲרָם לִגְדֻלָּה, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְגָּאָה נִצְטָרֵעַ, וּבְבֵיתוֹ הָיְתָה נַעֲרָה קְטַנָּה שֶׁנִּשְׁבְּתָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיְתָה לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן, וְאָמְרָה לִגְבִרְתָּהּ, יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְאָסְפוֹ וּלְרַפְּאֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ וּכְשֶׁנִּכְנַע וְשָׁמַע לַעֲצַת הַנָּבִיא נִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ, וּמִכֵּיוָן שֶׁעֶצֶם הָאֱמוּנָה שֶׁהַקָבָּ"ה הוּא הַמַּכֶּה וְהוּא הַחוֹבֵשׁ זֶה שֶׁמֵּבִיא רְפוּאָה לְכָךְ יֹאמַר הַפְּסוּקִים דִּלְהַלָּן הַמּוֹרִים שֶׁרְפוּאַת הָאָדָם - מֵה'. וְיִרְאֶה יְשׁוּעוֹת בְּנִגְעֵי עוֹר וְאַף שֶׁהָרְפוּאָה הַיּוֹם קָשָׁה בָּהֶם, שֶׁכֵּן הַבּוֹטֵחַ בַּה' וּבִישׁוּעָתוֹ יִרְאֶה פְּלָאִים.
וְאֵלּוּ הֵם הַפְּסוּקִים שֶׁיִּקְרְאֵם בְּכַוָּנָה וּבֶאֱמוּנָה (מלכים ב', פרק ה', פסוקים א-טו):
וְנַעֲמָן שַׂר-צְבָא מֶלֶךְ-אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי-בּוֹ נָתַן-ה' תְּשׁוּעָה לַאֲרָם וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע. וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתְּהִי לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן. וַתֹּאמֶר אֶל-גְּבִרְתָּהּ אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן אָז יֶאֱסֹף אֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ. וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו לֵאמֹר כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-אֲרָם לֶךְ- בֹּא וְאֶשְׁלְחָה סֵפֶר אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ עֶשֶׂר כִּכְּרֵי-כֶסֶף וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב וְעֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים. וַיָּבֵא הַסֵּפֶר אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר וְעַתָּה כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵלֶיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת-נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ. וַיְהִי כִּקְרֹא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַסֵּפֶר וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר הַאֱלֹקִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ כִּי אַךְ- דְּעוּ- נָא וּרְאוּ כִּי-מִתְאַנֶּה הוּא לִי. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישָׁע אִישׁ- הָאֱלֹקִים כִּי-קָרַע מֶלֶךְ- יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּגָדָיו וַיִּשְׁלַח אֶל-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר לָמָּה קָרַעְתָּ בְּגָדֶיךָ יָבֹא-נָא אֵלַי וְיֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא נַעֲמָן בְּסוּסָיו וּבְרִכְבּוֹ וַיַּעֲמֹד פֶּתַח-הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע. וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע-פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר. וַיִּקְצֹף נַעֲמָן וַיֵּלַךְ וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָמַרְתִּי אֵלַי יֵצֵא יָצוֹא וְעָמַד וְקָרָא בְּשֵׁם-ה' אֱלֹהָיו וְהֵנִיף יָדוֹ אֶל-הַמָּקוֹם וְאָסַף הַמְּצֹרָע. הֲלֹא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא-אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה. וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה וְאַף כִּי-אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר. וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר. וַיָּשָׁב אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא וְכָל-מַחֲנֵהוּ וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל-הָאָרֶץ כִּי אִם-בְּיִשְׂרָאֵל וְעַתָּה קַח-נָא בְרָכָה מֵאֵת עַבְדֶּךָ (מלכים ב, פרק ה', פסוקים א-טו).