סגלה לעשר
לְכַבֵּד כָּל מָקוֹם הַמְקֻדָּשׁ לַה', וּכְמוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ לְבִלְתִּי דַּבֵּר שָׁם שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, וְכֵן כְּשֶׁתְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ, אוֹ בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה וְכֵן כְּשֶׁמְּבָרֵךְ אַף אִם קָשָׁה עָלָיו הַכַּוָּנָה, לְפָחוֹת יְבָרֵךְ מִלָּה בְּמִלָּה בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד וְיִזְכֶּה לְעֹשֶׁר.
וְכַנֶּאֱמָר "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" וְהֶעָשִׁיר הֲרֵי שֶׁהוּא מְכֻבָּד - מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
וְיִקְרָא מַעֲשֶׂה דִּלְהַלָּן שֶׁסִּפְּרוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא ("תנא דבי אליהו רבא" פרק י"ג אות טז) וּמִמֶּנּוּ יָבִין מַהוּ כְּבוֹד ה' הַמַּעֲשִׁיר אֶת מְכַבְּדָיו.
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְחָרֵט בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא קָרָא וְלֹא שָׁנָה. פַּעַם אַחַת הָיִיתִי עוֹמֵד אֲנִי וְהוּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם הִגְבִּיהַּ אוֹתוֹ בֶּן אָדָם אֶת קוֹלוֹ וְעָנָה אַחֲרָיו בְּקוֹל רַם קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי מָה רָאִיתָ שֶׁהִגְבַּהְתָּ אֶת קוֹלְךָ עַד מְאֹד. וְאָמַר לִי לֹא דַּי שֶׁלֹּא קָרִיתִי וְלֹא שָׁנִיתִי אֶלָּא עַכְשָׁו שֶׁנִּתַּן לִי רְשׁוּת אַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלִי וְתָנוּחַ עָלַי נַפְשִׁי. אָמְרוּ לֹא יָצְתָה אוֹתָהּ שָׁנָה וְלֹא שְׁנִיָּה וְלֹא שְׁלִישִׁית עַד שֶׁעָלָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עָמְדוּ וַעֲשָׂאוּהוּ מְמֻנֶּה מִבֵּית קֵיסָר וּמִנּוּהוּ עַל כָּל הַבָּרָנְיוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם וּבָנָה לוֹ בַּיִת וְיָשַׁב בָּהּ כָּל יְמֵי חַיָּיו וְהִנִּיחַ לְבָנָיו וְלִבְנֵי בָּנָיו מָמוֹן הַרְבֵּה עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.