סגלה למי שגובר עליו יצרו להחטיאו
מוּבָא בְּסֵפֶר "עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל" (אבות, פרק ב' משנה ב): סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לְמִי שֶׁגוֹבֵר עָלָיו יִצְרוֹ לְהַחֲטִיאוֹ, שֶׁיֹּאמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא כָּל הַיֵּצֶר רַק בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וּכְדֵי שֶׁיִּנָּתֵן לִי שָׂכָר עַל גְּבוּרָתִי, אֵינֶנִּי חָפֵץ לֹא לְהַשָּׂכָר וְלֹא לְהַבְּחִירָה. וְיֹאמַר זֹאת בֶּאֱמֶת מִכָּל לִבּוֹ מִפַּחְדוֹ פֶּן יִכָּשֵׁל בְּחֵטְא חָלִילָה, וְשֶׁעַל כִּשָּׁלוֹן חַ"ו מוּכָן הוּא לְוַתֵּר אַף עַל שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יֶחֱטָא לַה'.
וְעוֹד עיקר הנצחון הוּא בְּכָךְ שיברח מִיָּד ממקום הנסיון וילך לעסוק בַּתּוֹרָה או בְּעֵסֶק אחר לְהַסִּיח דַּעְתּו, וְלֹא ישהה במקום הַתַּבְעֵרָה לָשֵׂאת ולתת עִם יִצְרוֹ, שֶׁאֵין לְךָ סַכָּנָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן עָשָׂה יוֹסֵף צַדִּיק בְּנִסְיוֹנוֹ: "וינס וַיֵּצֵא החוצה".