לסובל מחלשה
(אוֹ מֵחֹלִי הַנִּקְרָא "מוֹנוֹ")
הַסּוֹבֵל מֵחֻלְשָׁה אוֹ מֵעֲיֵפוּת מַתְמֶדֶת, אוֹ מֵחֹלִי הַנִּקְרָא "מוֹנוֹ", יִתְחַזֵּק מְאֹד בְּנִפְלְאוֹת ה' הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, הִנֵּה הָאָדָם עָמֵל וְיָגֵעַ כָּל הַיּוֹם חוֹזֵר עָיֵף וְיָגֵעַ מֵעֲבוֹדָתוֹ - יָשֵׁן בְּלַיְלָה אַחַת כַּמָּה שָׁעוֹת וְקָם רַעֲנָן עִם כֹּחוֹת חֲדָשִׁים, וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁהַשֵּׁנָה הוּא מִפִּלְאֵי הַבְּרִיאָה שֶׁבְּגוּף הָאָדָם, וְיִתְחַזֵּק וִישַׁנֵּן הַפָּסוּק (ישעיה מ, כט): "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה", וִיכַוֵּן מְאֹד בְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר בְּבִרְכַּת "הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" לְאָמְרָהּ בְּכָל כֹּחוֹ וְכַוָּנָתוֹ. וִיחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ שֶׁהַקָבָּ"ה מְחַזֵּק לַחַלָּשִׁים וּמַעֲצִים כֹּחָם כַּאֲשֶׁר בּוֹטְחִים הֵמָּה וּמְקַוִּים אֵלָיו, וְכַנֶּאֱמָר (ישעיה מ, לא): "וְקוֵֹי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים" וְאִם כֵּן זֶה הַנּוֹפֵל לְחֻלְשַׁת הַגּוּף אַל יִפֹּל בָּרוּחַ, שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר רוּחוֹ הַחֲזָקָה בֶּאֱמוּנָה וְקִוּוּי לַה' תְּבִיאֵהוּ לְהַחְלָפָת כֹּחַ וְעָצְמָה ("מוֹנוֹ" גִּימַטְרִיָּא "אֱמוּנָה" לְרַמֵּז שֶׁזּוֹ תְּרוּפָתָהּ). וּלְחַזֵּק אֱמוּנָה זוֹ בַּה' יִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיַּבְרִיאֵהוּ וְשֶׁתְּהֵא תְּפִלָּתוֹ זוֹ מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁכֹּחוֹ תָּלוּי בִּישׁוּעַת ה', וְכִי הוּא הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּבְחִזּוּק אֱמוּנָה זוֹ יִרְוַח לוֹ.
וַיֹּאמֶר פְּסוּקִים דִּלְהַלָּן מִתּוֹךְ אֱמוּנָה עֲמֻקָּה:
"נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה" (ישעיה מ, כט).
"וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיה מ, לא).
וְעוֹד יִקְרָא פְּסוּקִים דִּלְהַלָּן שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁחָיוּ לְלֹא מָזוֹן וּמַיִם מ' יוֹם וִיחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ שֶׁהַכֹּחַ וְהַיַּצִּיבוּת תְּלוּיִים בַּה' וְלֹא בַּמָּזוֹן וְלֹא בְּשׁוּם סִבָּה אַחֶרֶת טִבְעִית:
"וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח, ג).
"בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי" (דברים ט, ט).
"וְהוּא [אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא] הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה ה' קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי. וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל. וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב. וַיָּשָׁב מַלְאַךְ ה' שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ. וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב" (מלכים א, יט, פסוקים ד-ח).