לבנית בית שיהא בהצלחה
מוּבָא בזוה"ק (פ' תזריע דף נ' סע"א) שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם בָּא לִבְנוֹת בַּיִת, יַעֲמֹד וְיֹאמַר שֶׁבּוֹנֶה הוּא בַּיִת זֶה לְשֵׁם ה', דְּהַיְנוּ שֶׁבְּבַיִת זֶה יִשְׁמֹר מִצְווֹת ה' כָּרָאוּי לְבַיִת יְהוּדִי, וִיהֵא בֵּיתוֹ זֶה בַּיִת לַעֲבוֹדַת ה' לְחַנֵּך בּוֹ בָּנִים וּבָנוֹת לְתוֹרָה וּמִצְווֹת לִצְנִיעוּת וְיִרְאַת ה', וּבְזֶה מְסַלֵּק הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִן הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא תַּזִּיק לוֹ לְעוֹלָם. וּבְסֵפֶר "פֶּלֶא יוֹעֵץ" כָּתַב שֶׁלָּכֵן כְּדַאי שֶׁיִּבְנֶה אָדָם בַּיִת בְּעַצְמוֹ עַל יְדֵי פּוֹעֲלִים וְלֹא יִקְנֶה בַּיִת מוּכָן, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל קֹדֶם הַבְּנִיָּה לוֹמַר שֶׁבּוֹנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם ה', וְאִם אֵין לוֹ אֶפְשָׁרוּת רַק לִקְנוֹת בַּיִת מוּכָן, בְּרֵאשִׁית יְשִׁיבָתוֹ בּוֹ יָבִיא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם יִרְאֵי ה', וְיִלְמְדוּ שָׁם סֵדֶר הַלִּמּוּד לַחֲנֻכַּת הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁרֵאשִׁית חִנּוּךְ הַבַּיִת יְהֵא לַתּוֹרָה וְהוּא מוֹעִיל מְאֹד כְּדֵי לְסַלֵּק כָּל מִינֵי מַזִּיקִים וּמַרְעִין בִּישִׁין מֵהַבַּיִת הֶחָדָשׁ.
והגר"ח פָלָאגִ'י מֵבִיא בְּסִפְרוֹ "מוֹעֵד לְכָל חַי" (סי' י' אות צה) בְּשֵׁם אָבִיו "אַבִּיר יַעֲקֹב" שֶׁאָמַר, בָּדוּק וּמְנֻסֶּה, שֶׁכָּל בַּיִת שֶׁמְּנִיחִים בּוֹ "אַמָּה עַל אַמָּה" (חֲצִי מֶטֶר עַל חֲצִי מֶטֶר בְּעֵרֶךְ) מוּל הַפֶּתַח שֶׁבִּכְנִיסָתוֹ לְבֵיתוֹ מִבְּלִי סִיּוּד, וּמַרְאֶה לְבֵנִים כְּמַרְאֶה הַטִּיט (- וְהוּא בְּעֶצֶם הֲלָכָה בשו"ע) אֲזַי אוֹתוֹ הַבַּיִת יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם, וְזֶהוּ זֵכֶר לְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁחָרַב בַּעֲווֹנֵינוּ, וּבְזָכְרֵנוּ אֶת חֻרְבָּנוֹ נִנָּצֵל מֵחֻרְבַּן בָּתֵּינוּ חָלִילָה.
סגלה להנצל מכל צרה, חלי, או ממשפט קשה וכיוצא.
כָּתַב הַחִידָ"א ("מתוק מדבש" אות ו'): וּבְעֵינֵינוּ רָאִינוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהִגִּיעָתָם צָרָה וְלֹא עֲזַבְתָּם עַד לִקְרַאת שַׁבָּת, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַצְמוֹ הִסִּיחוּ דַּעְתָּם מִצָּרָתָם, וְשָׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת הַשַּׁבָּת כָּרָאוּי, וְלֹא הִכְנִיסוּ עֶצֶב וּדְאָגָה בְּלִבָּם עַל צָרָתָם, וְזָכוּ שֶׁאֶבְלָם נֶהֱפַךְ לָהֶם לְשָׂשׂוֹן וְנוֹשְׁעוּ מִצָּרָתָם בְּנֵס וָפֶלֶא, עיי"ש.
הִנֵּה רָאִינוּ סְגֻלָּה בְּדוּקָה וּמְנֻסָּה לְמִי שֶׁפָּגְעָה בּוֹ צָרָה אוֹ גְּזֵרָה רָעָה, וְהוּא בְּאִם יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מִצָּרָתוֹ, וְלֹא יַעֲלֶנָּה בְּלִבּוֹ, וְיִרְחַק מִכָּל עֶצֶב וּדְאָגָה מִמֶּנָּה, וּבְכָךְ יִרְאֶה יְשׁוּעָה בְּנֵס וָפֶלֶא.
וְהַדָּבָר כְּפִי אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, דִּכְשֵׁם שֶׁאָדָם זֶה מְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ בַּה' וּבְיוֹתֵר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁמַּטְרָתוֹ לְהָעִיד עַל אַדְנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכִי כָּל הַכֹּחוֹת בְּיָדוֹ וְאֵין עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל הַבּוֹרֵא בִּלְבַד, כֵּן יְבַטֵּל הָקָּבָּ"ה כָּל הַכֹּחוֹת לְבַל יִשְׁלְטוּ בּוֹ.
וְיָדוּעַ שֶׁהֶחָפֵץ חַיִּים זצוק"ל הָיָה מְבַטֵּל הַרְבֵּה גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת מִבְּנֵי אָדָם בִּתְנַאי שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ, וּמֵהַשּׁוֹמְרִים שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ הָיָה דּוֹרֵשׁ מֵהֵם לְהַקְדִּים לְקַבֵּל הַשַּׁבָּת אוֹ לְזַכּוֹת אֲחֵרִים בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת, וְרַק בִּתְנַאי זֶה הָיָה מְצָרֵף אֶת בִּרְכָתוֹ וּמְבָרְכָם, וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁמֵּאַחַר וְהַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה, אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְבָרֵךְ אוֹ שֶׁתִּתְקַיֵּם בִּרְכָתוֹ רַק כַּאֲשֶׁר הַמָּקוֹר פָּתוּחַ - וְהוּא הַשַּׁבָּת מְקוֹר הַבְּרָכָה.