ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
מלאכי
פרק ג
פסוק ו
ואתם בני יעקב לא כליתם עפ"י מ"ש שאין קורין אבות אלא לשלשה ר"ל דהן אבות לישראל עד סוף הדורות הגם דמנכדו ולמעלה אין רחמי אבות על בנים מ"מ האבות שאני וכל אחד מישראל אם הולך בדרך הישר נחשב כאלו הוא בן יעקב ממש והיינו ואתם בני יעקב לא כליתם שבחינה זו לא יכלה והבן.
פסוק כ
וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא וכו' אמרו חז"ל [תענית ח' ע"ב] שמש בשבת צדקה לעניים ופי' על פי מה שפירשתי [בהפטרה לשה"ג פ' צו] שמש צדקה ומרפא בכנפי' עפ"י שהנעלם מן תיבת שמש [דהיינו מאות שין י"נ ומאות מ"ם מ' ומאות שין שני' י"נ הרי בין הכל עולה ק"ס והוא מקור הרפואה כידוע מכוונת הפדיון וכנף הוא לשון סתר וזה ומרפא בכנפי' הסתר מהשמש הוא שמות הרפואה] הוא מקור הרפואה והנה גם עשיר אם הוא חולה בשבת שא"א ליתן מעות לפדיון או לעניים שאין להם מעות לצדקה [הרפואה, במקום הצדקה] הוא בתיבת שמש שאם מכוון זה מועיל כמו הצדקה והיינו שמש בשבת צדקה [היינו שמועיל כמו הצדקה] וגם הוא צדקה לעניים גם בימות החול והבן כי נכון הוא בס"ד.
פסוק כג
הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא והשיב לב אבות על בנים ול"ב על אבותם ע"פ פשוט נ"ל כי כעת הזקנים אין נוח להם במעשה הצעירים בשנים והצעירים אין נוח להם במעשה הזקנים אבל לעתיד לבא ישפוך רוחו על כל בשר ויהי' להם לב אחד לעבדו שכם אחד והבן.