אור ברסלב

ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

הקדמה

יודעי התורה וישרי הלב, אלופי דעה נבוני יחודו יספרו תהלתו בגילת רננים כבוד שבחו משבחים ועונים ובפיהם יפארו תפארת עוזו להלל הוד אדר מלכותו נצח. אמנם נעדר כל יקר המכיר קוטן טובת נפשו מלהעריך פה ולשון שפתותיו נעות ומרחשין, הדר תהלת ישורין. דבובי עוז לרין, ועידת דברי חין דלותי וחסרתי להבין. בחסד חנם גמלני נופת טובו הרוני. השלים צורכי חסרוני. ר"ב טוב"ו השביעני, באנשים לאיש גדלני, יעטרוני חסד וחנינה, שכל טוב להבינה, רקח חכמה רויתי, אלפני דעת נתיבותי, ליישר הדורים ומישרים, ימצאוני אוצרות יקרים, עלי תבל מאירים קבצתים אל אחת בדפוס יפרחו פורחת, ייטב"ו פני"ם שושנים. ור"ב טו"ב שונים, קבוצת אבנ"י צד"ק בונים, לתפלה למשה מונים, חננ"י זבדני קרבנו, זקני מורינו ורבינו קדו"ש ישראל מאורינו, ואל בית יינו הביאנו, ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגה"ק ציס"ע רשכבה"ג מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים זצללה"ה האב"ד דק"ק סיגוט בעהמ"ח ספה"ק ייטב לב על התורה וס' ייטב פנים דרושים עלי מועדי השנה וס' רב טוב על התורה וס' שו"ת אבני צדק ע"ד חש"ע זי"ע ועכ"י וכאב את בנו גדלני מני נפתחו עיני עד יום עלותו השמימה למדני הדריכני ולקח טוב זיכני ומסר לי כל בית נבאותו כתבי קדשו הספרים היקרים הנ"ל להופיע אורם ע"פ תבל וכן מה שהי' ספון וטמון חתום באוצרותיו ספוני טמוני ח"ן דברי קדוש ה' זקינו מאוה"ג מאוהל זי"ע כ"ק על תהלים הנדפס כשם תפלה למשה וכן חיבור וקונטרס גדול כתובים שלא כסדרן אחת הנה ואחת הנה אבני יקר דר וסוחרת כלולי"ם יעלו על נ"ך ואגדות הש"ס ודרושים לימי הרצון ודברי כבושין ולקוטים יקרים ואיזה פלפולים בסוגיות הש"ס וכדומה [ודע אשר כפלי כפליים מאשר נדפסו נאבדו בעוה"ר אשר שלטו בהן ידי זרים מסיבות שונות וחבל על דאבדין] מסרם לי כ"ק מוזללה"ה לסדרם כסדר נכון ולהוציאם לאורה לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל וב"ה אשר עזרני עד כה. כי התפלה למשה נדפס על ידי עוד בשנת תר"ם, ומני אז הי' לי כמה עיכובים שונים לסדר הספר היקר הנוכחי, ובפרט מעת הלקח מאתנו עט"ר נזר תפארתנו כ"ק מוזללה"ה מסינוט נסתמו ממנו מעייני החכמה ונוזלים מן לבנון ומי כהחכם יודע פשר דבר, אשר זכר את דבר קדשו בהיותו בביתו בהלו נרו עלי ראשו וידע לפרש ולבאר דברי רמיזותיו של כ"ק המחבר האי סבא קדישא אשר זה דרכו בקודש לכתוב בקיצור אמרים מאוד מאוד, ושם רמז אין מספר, עפ"י מה שפירשתי והוא נעלמה, שמבואר בספר פלוני לא נודע מקומה, ונסתם כל חזון אי' מקום בינה ורחוק מפנינים מקור"ה, אך חסדי ה' כי לא תמנו אשר זרח בחושך אור לישרים, ועזרני להבין אמרי בינה לכלכל דברי קדוש ה', להעתיקם על סדר נכון, לחבר את אהל משה להיות אחד, משולבים אשה אל אחותה, ובמקום אשר נאמרו הדברים ברמז רמיזא, ולציון יאמר עפ"י מה שפרשתי, אם מפי עצמו, או מפי סופרים וספרים יגעתי ומצאתי ב"ה בעזר החונן לאדם דעת להכין אמרי בינה, וביארתי הדברים בארוכה אולי זאת היתה כונתו. למען יקל על המעיין שיובנו הדברים לכל הבא לשתות מים חיים נובעים מבארו של משה ולמען לא יתערבו דברי עם דברי קדשו של מוזללה"ה, סגרתי הוספת דכרי בשני חצי אריח כזה [ ] יכירו וידעו כל רואי השמש בצהרים דברי פי קדוש ה' מוזללה"ה ודברי יתוש כמוני הצעיר באלפי ישרא"ל אני אני המדב"ר ייטב"ו הדברים, בעיני המכינים ואם שניתי אתי תלין משוגתי, והיה זה שכרי כי יגעתי להוציא לאור תעלומה חמדה גנוזה, לא יערכנה זהב ואדרכמונים, ומה שימצא מוסגר בשני חצאי עגולים כזה ( ) הוא מה שלפע"ד טעות או כי כן מצאתי מוסגר בהכתב יד וד"ל.

וקראתי שם הספה"ק בכלל בשם ישמח משה עפ"י עצת הורי ומורי כי כן נתפרסם שמו הקדוש בעולם בחיבורו היקר ישמח משה עה"ת וכפרטו אתה מוצא עשרה ספרים נפתחים בציצים ופרחים אשר לכלם בשמות יקרא [א'] על נ"כ ישמח משה [ב'] שיר השירים ישיר משה [ג'] רות כליל תפארת [כי כן שמו נאה לו כי כלי"ל תפאר"ת בראשו נתת לו עטרת תפארת לעמוסי בטן [ד'] איכה אבל משה [ה'] קהלת מור ולבונה [בנימ' משה] [ו'] אסתר עסיס רמני [כי כן מצאתי כתוב בהכת"י בראש הקונטרס על אסתר וחשבתי דרכי והוא עולה בגימ' משה בן צבי] [ז'] אגדות ופלפולים יין הרקח [כי כן מביא בספרו אסתר קפ"י ד' פ"ט ובחיבורי יין הרקח הארכתי בזה וחבל על דאבדין הספה"ק הלזה מאתנו ע"כ אל יאבד שמו וזכרו לדור דורים והוא בגימ' משה ז"ל] [ח'] על התפלות ופיוטים וזמירות לשבת שיח ספונים [עם הב"ת בגימ' משה בן צבי חנה עם הד"ת] [ט'] דכרי כבושין ודרושים לחודש אלול וימי הרצון תוכחת חיים אמירה נעימה [כי כן מצאתי כתוב בראש איזה קונטרס מהכת"י] [י'] לקוטים ורמזים וטעמים אבקת רכל [בגימ' משה בן רבי צבי זל"ה] ובזה נשלמה העשרה עשרה בשקל הקודש ושמשו החכמים ויגילו הנבונים בדברי פי חכם חן ימצא דכרי חידודים ושנונים, למוצא דעת נכונים שפתותיו שושנים מעורר ישינים מתרדמת הזמנים, זכותו יגן על מעוטי עמים, ימליץ טוב בעדינו בשמי מרומים, להשיב נדחי ישראל ויבנה ביתו כמו רמים. יראו עינינו וישמח לבינו.

ומטעם הכמוס עמדי לא רציתי בעצמי להיות מדפיס ועולה על משכ"ח הדפוס ע"כ מסרתי זכות ההדפסה לידידי ותיק וחסיד הרבני המופלג כמו"ה מאיר שטעסל נ"י מפה"ק [ואחרי עבור עשר שנים הרשות נתונה לכל מדפיסי בנ"י להדפיס הסה"ק עוד הפעם כרצונם ואך ביופי והידור ובלי שום שינוי וגרעון] ואחר כי הוצאות הדפוס רבו למעלה נתחלק הספר לשני חלקים חלק האחד על נ"כ וחמש מגילות הנדפס כעת וחלק השני יחזיק בתוכו יתר הארבעה ספרים הנאמרים לעיל, ובעהי"ת יודפס בקרוב וה' יעזרינו ע"ד כבוד שמו שיתגדל ויתקדש כמהרה דידן. כנפש המעתיר ומחכה לישועה קרובה לבוא, עבד נרצ"ה לעבדי ה' נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד, כו"ח ביום הלולא רבא דמרן כ"ק מוזללה"ה הגה"ק המחבר זי"ע ב' לסדר אלה הדברי"ם אשר דבר משה כ"ה תמוז תרס"ה לפ"ק. הק' משה דוד טייטלבוים חופ"ק מאדיאר לאפאש והגלילות יצ"ו.

תהלה למשה

שיל"ת

זכר עשה לנפלאותיו

אמחז"ל דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, ופי' אאזמ"ו הגה"ק זללה"ה בסה"ק ייטב פנים ח"ש מאמר יפה לעינים אות ב' ותו"ד כי מתחלה בימי אבותינו הי' עין רואה נסים ונפלאות גלוי לכל העמים וירא ישראל את היד הגדולה אח"כ הי' רק אוזן שומעת אבותינו ספרו לנו פועל פעלת בימיהם ואח"כ ההשגחה מסותרת מציץ מן החרכים ורק מעשיך בספר נכתבים מה שאנו קוראים בספרים מה שאירע דור ודור והקב"ה מצילנו ע"ש דברים מתוקים לחיך אוכל יטעם, ולאשר בדורות האלו צץ המינות והאפקורסת, מלעיגים על דחז"ל ואינם מאמינים מה שלא ראו עיניהם, אין מחסה ומנוס מהם בלתי להסתופף בצל הצדיקים, אשר עין בעין נראה ענן ה' ויראתו חופף עליהם צדיק גוזר והקב"ה מקיים ע"ש בארוכה [ועיין בס' ישמח משה פרשת תבא דף קכ"ז ע"ג עה"פ ובאת אל הכהן] ועיין בספר הק' ייטב פנים ח"ר מאמר אבני זכרון אות י"א שמביא שמה באמצע הדרוש מעשה נפלאה מזקינו האי סבא קדישא זללה"ה עם מורו הקדוש מלובלין זי"ע מועתק לקמן ומסיים שם וז"ל קדשו והנה עלה בלבי לספר כאן המעשה כולו אם שלא הוצרכתי לכ"ז לגוף הדרוש כי בלבבי אשיחה ליטע האמונה בלב עם ה' לדעת כי צדיקים רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם ברוח הקודש משיגים מחשבה הצפונה בלב וכמ"ש הרמב"ם ז"ל באגרת תימן וז"ל ולפיכך אחב"י חייבים אתם לחזק קצתם לקצתם ולזרז הגדולים לקטנים והיחידים להמון ולהרים קולכם באמונה עיי"ש באורך עכ"ל שם והנה בעוה"ר בדורינו האחרון המצא תמצא כמה וכמה אנשים חכמים בעיניהם משכילים הנסכלים מבקרי מומן וכל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו כאשר רואים בספר או שומעים מספרים נפלאות, גדולים מעשה צדיקים, אז יפטירו בשפה יניעו ראש ולועג ילעגו למו והתברכו בלבבם לאמר כי אך הבל המה מעשה תעתועים, בחשבם למה אין אתנו יודע עד מה הלא תורה אחת לכלנו ואם כן למה יגרע שם אבינו. אם לא כי כמוני כמוהם לא יראו ולא ידעו דבר היוצא מגדר הטבעי, תדעו אחיי כי כאשר לא יוכל לצייר הסומא שלא ראה מאורות מימיו ההבדל במראה השחור ללבן וכדומה, וכמו שלא יבין האפרוח שלא נפתחו עיניו שביבי נצוצי אור החמה, כי בהיר הוא בשחקים, כן רחוקים אנשים כאלה מהרגשת רגש קודש אשר ירגישון הקדושים מאור תורה לשמה תורת אמת תורת ה' תמימה להדבק במקורה מקור מים חיים [עיין בספר ישמח משה פרשת בראשית ד"ה ויכל אלקים ד' ט"ז ע"ב מה שמפרש תורת ה' תמימה משיבת נפש עיי"ש דברים נחמדים ומטרת הדברים יסובו לאמרי קדוש ה' הבעש"ט בדברי קדשו המובא בסה"ק יכין ובועז פ"ב מהגאון הגדול בדורו בעל ס' שו"ת מאיר נתיבים וזל"ק וכאשר הזהירו אותי לזה מוריי הגדולים בתורה ובחסידות ובתוכם ידידי הרב החסיד מופת הדור מו"ה ישראל בעש"ט זצללה"ה כוונה רצוי' בלימוד לשמה לדבק א"ע בקדושה וטהרה עם האותיות בכח ופועל בדיבור ומחשבה לקשר חלק מנרנח"י בקדושת נר מצוה ותורה אור אותיות המחכימים ומשפיעים שפע אורות וחיות אמיתיות נצחיות, וכשזכה להבין ולהתדבק בהאותיות הקדושים יוכל להבין מתוך האותיות ממש אפילו עתידות ולכן נקראת התורה מאירת עינים שמאירה עיני המתדבק בהם בקדושה ובטהרה כמו האותיות של אורים ותומים, ומילדותי מיום שהכרתי בדביקות האהבה עם מורי הרב מו"ה ישראל תנצב"ה הנ"ל ידעתי נאמנה שזה היה הנהגותיו בקדושה ובטהרה ברוב חסידות ופרישות וחכמתו צדיק באמונתו יחי' דמטמרין גלי' לי' כבוד ה' הסתר דבר עכל"ק והמשכיל יבין] והמה אך המה אשר כלתה נפשם לחזות בנועם ה' נעימות ימין עוז חביון עוזו לא ישיחו דעתם הקדושה לשיח שום שיחה בלתי כאשר נאה דורש בלבבו את ה' ואת נוהו ועיין בהקדמות מוזללה"ה לסה"ק ייטב לב עה"ת מה שמפרש מאמר חז"ל אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו וכו' עפ"י דברי המפורשים ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל [הי' נראה להם] כאלו ויאמר דוד כאלו הי' אמירה בעלמא וכו' ע"כ אמר יבקשו מפיהו ר"ל אפילו במה ששח שיחה בעלמא יבקשו באותה שיחה תורה מפיהו ובודאי ימצאהו כי מלאך ה' צבאות הוא כלומר כמו שמלאך מתלבש א"ע בלבוש גשמי בבואו לעוה"ז כ"כ מי שמדבר בדעת ובהשכל מלביש בענין זה דבר רוחני דברי תורה וי"ש עיי"ש וכמאמר דוד המלך ע"ה אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני עד אמצא מקום לה' וכנאמר קול קורא במדב"ר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסלה לאלקינו וכאשר פי' מוזללה"ה אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו רצונו בדרכי עצמו אוכל ושותה וישן ולבו דבק בה' ועיין בישמח משה פרשת ראה בהפטורה ישעי' כ"ד עיי"ש פי' מתוק עה"פ וכל בניך לימודי ה' ותבין עד היכן הדברים מגיעים אשר אנשים כאלה קדושים המה לאלהיהם ולהם נפתחו שערי אורה אור הגנוז רואים ולא בעיני בשר שומעים ולא באוזן הגשמי. ע"כ אמרתי אבוא עם הספר וסיפור מגדולת מר זקיני איש אלהים קדוש מרן משה טייטלבוים זללה"ה דרכו והילוכו בקודש ואשר קרהו הנודע לי מעט מן המעט, למען ידעו דור אחרון מגדולת הצדיקים ההולכים בתורת ה' עד היכן כחם מגיע לראות ולשמוע באור הגנוז לצדיקים כל רז לא אניס להו, לחזק ידים הרפות ולאמץ ברכים כושלות, להשקות עדרי צאן קדשים מנהרי נחלי אמונה ידלם איש תבונה וכאשר שמעתי ממוזללה"ה כי פעם אחת בהיותו אבד"ק סטראפקוב בא להסתופף בצל הקודש האי סבא קדישא ומדרכו בקודש אשר קרוב לחצות הלילה בא מחדרו אשר התבודד שמה בעת תפלתו ולימודו [וכאשר יסופר להלן] לבית החיצון ואז הי' מדרכו לספר לאחד מיו"ח או אפילו להשמש דברים נפלאים אשר לא שמעם אוזן מעולם. ואז בעת בוא אאזמ"ו זללה"ה ישב זקינו אתו כמה שעות אחר חצות הלילה וספר לו כמה וכמה ענינים נוראים ובמשך הדברים הקיצה אשתו זקנתי הרבנית הצדיקית ז"ל והתרעמה לאמור כאשר בא אלינו נכדינו הבן יקיר לנו לבקרך בהיכלך תרבה לדבר אתו כל הלילה מבלי יכיל להנפש ולהניח מעט מיגיע הדרך, וכששמע דברי' צחק ואמר אין חכמה לאשה וכו' תאמין לי כי מלאכים ושרפים יתאספו לשמוע דיבורי ושיחי, וגמר הסיפור ותיכף אמר לו הנך יגע מנסיעתך לך הנפש מעט וכאשר קם ללכת וליוהו עד הפתח ואמר לו בני בני למה אני מספר לך כ"ז למען תדע כי מה שאומרים אשר צדיקים יודעים שומעים ורואים ויש אינם מאמינים ושואלים למה אנחנו אינם רואים ושומעים, ידעתי כי אתה יודע כי אינני אומר לך שקר ח"ו תדע כי אמת הוא וכנים הדברים כי גם אנכי שומע הכרוזים אשר יכריזו בכל פעם בהשמים [ועיין בזוהר שמות דף וא"ו ע"ב] ולפעמים אני שומע כל הכרוז ויודע ומבין הדברים ולפעמים אשמע רק קול דברים ואיני מבין הכרוז וגם עתה אני שומע כרוז יוצא ולאשר אדע כי אתה מאמין לדברי ואין אב מנחיל שקר לבנו ע"כ אספר לך שתדע כי רואים ושומעים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת עכל"ק ובזה נפטר מאתו לשלום לחדרו... וכן הי' מדרכו של אאזמ"ו זללה"ה לספר בכ"ע נפלאות וזקינו ורבו הקדוש ובפרט בליל האמצעי מהימים טובים וכל כוונתו הי' אך לחזק האמונה בהצדיקים אשר זה הוא העיקר מעמד ומצב ב"י בדור הזה. ע"כ אמרתי למען השביע נפש שוקקה ולמען יעמדו הדברים ימים רבים וזכרם לא יסוף מזרעינו וז"ז עד בג"צ ללמוד מהם דרכי ה' ואמונתו ית"ש, ישמע חכם ויוסיף לקח דעת ותבונה... התחלתי לסדר הדברים לחרוט בעט ברזל ועופרת למען יהי' לנו למשמרת ומזכרת והצעתי דברי לפני כ"ק אאמ"ו הגה"צ מו"ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט"א ממלא מקום אביו הגה"צ מו"ה שמואל זצללה"ה האבד"ק גארליץ וכעת אבד"ק וועלאווא אשר ידעתי כי הרבה קבל מאביו זללה"ה ובפרט מזקינו אבי אביו הגה"ק מו"ה אלעזר ניסן זצללה"ה אבד"ק דראהביטש אשר על ברכיו נתגדל, ומדודו וחותנו [אבי אמי הרבנית הצדיקת א"ח מ' הענדל ת'] כ"ק אאזמ"ו הגה"ק מרן ייט"ב זצללה"ה אבד"ק סיגוט בעל המחבר ס' ייטב לב וכו' אשר מפיהם דלה דלה כל הדברים מפה לאוזן שומעת ויכתב בספר זכרון לפניו תולדות האדם הגדול בענקים קדוש ה' מאוה"ג האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו יוכרו לעין הקורא את אשר מפי יצא לעט"י לתת לפניכם אחי ורעי תשביע בצחצחות נפשכם ויעלו הדברים שורש למעלה ופרי למטה להטות לבבכם ליראה את ה' כל הימים עדי תאיר אור שבעת הימים כאשר חכתה נפשי הנבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד הצעיר באלפי ישאל כו"ח פה מ. לאפאש ג' לסדר אל מול פני המנורה תרנ"ח הק' משה דוד טייטלבוים חופ"ק הנ"ל.

האדם הגדול הזה נולד בק"ק פרעמסלא בשנת ה' אלפים וחמש מאות ותשעה עשר ליצירה לאביו הרב מו"ה צבי הירש ז"ל ולאשתו הצדיקת מ' חנה אחות הגאון מו"ה יהודא הלוי זצללה"ה אבי הגאון בעל דרישת ארי על אה"ע המובא להלן, ובעת אשר דבר בקדשו מאת אמו ע"ה אמר עלי' שהיתה ממש בעלת רוה"ק וספר איך שפעם אחת בעש"ק נתנה לילדי' לכל אחד חלה קטנה לאכול מאשר נאפה לכבוד שבת והיא היתה עומדת ומכינה תבשילים לצרכי שבת ופתאום כאשר הילדים אכלו רצתה לאחד מהילדים ולקחה מידו החלה ושברתה ולקחה מתוכה מחט. ואמר שראה אותה כמה פעמים לאחר פטירתה ואמנם זה כביר אשר לא ראה אותה כי לפי השערתו נתעלתה בעולם העליון גבוה מאוד ומטעם זה אין רצונה לירד לעולם השפל הזה. ובעת עודנו נער ורך בשנים הי' עילוי גדול בהפלגה עד להפליא, ואביו הרב מו"ה צבי ז"ל הי' עוסק במסחר ופ"א נסע לק"ק בראד על שב"ק ובסעודה שלישית הלך לשמוע חידושי תורה מהרב הקדוש המפורסים מו"ה יחיאל מיכל מ"מ מזלאטשיב זצללה"ה שהי' ג"כ בבראד על ש"ק ובאמצע הדרוש פתח ואמר ברוח קדשו נמצאים אנשים אשר אין די לפניהם במה שחוננם ה' בבן אשר תאיר ארץ מכבודו ועוד מתרעמים בלבם למה לא חוננם גם בפרנסה בהרוחה והבין כי כוונת הרה"ק עליו בדיבור ההוא יען כי כן חשב אז בלבבו, והרה"ק כיון למחשבתו.

ובעת עודנו יניק ורך משה קבל תורה מאת דודו הרב הצדיק הגאוה"ק מו"ה יוסף זצ"ל אבד"ק קאלבסוב ונפלאות שמע מפיו בעת העלה על זכרונו הטהור לדבר מאת דודו ורבו הקדוש הנ"ל ואף גם בעת שבא בימים הכיר בו מורו ורבו הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם אספקלריא המאירה רבינו יעקב יצחק מלובלין זצללה"ה את שביבי ניצוצי דת אש אשר קירן אור פני משה מאשר קיבל תורה מרבו הקדוש הנ"ל ופעם אחת בהיותו בק"ק לובלין ואמר רבינו הקדוש מלובלין כי לא נכון בהעתים הללו ללמוד שער היחוד בס' הקדוש חובת הלבבות ואם אמנם כי המחבר הקדוש עשה השער ההוא לזכות את הרבים אולם אך לדורו נעשה אמנם בדורות הללו שנתמעטו הלבבות ולאו כל מוחא סביל להבין סברות דקות כאלה ולקשר נימה בנימה להבין הדברים לאמיתן יהי' הנזק יותר מן התועלת ע"כ יותר יקבל שכר על הפרישה מן הדרישה ע"כ תוד"ק וע"ז השיב משה רבינו ז"ל כי הוא למד השער היחוד בעת היותו צעיר לימים ובעהי"ת נהנה מאורו והי' לו לתועלת ע"י לימודו השער הנ"ל וע"ז השיב לו רבו הקדוש בזה הלשון על כ"מ אין חידוש יען למד אצל דודו ורבו הרב מ' יוסף אבד"ק קאלבסוב כל התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל ושתל בלבו אמונה חזקה יתד שלא תמוט וכל רוחות שבעולם לא יזיזו אותו ממקומו עץ שתול על פלגי מים ע"כ אין מהתימה שיכול אח"ז ללמוד שער היחוד מה שאין כן לזולתו! ובהגהותיו על יו"ד שנדפסו בווילנא ובלבוב זה לא כביר מביא את רבו הנ"ל בסי' שמ"א! ואך אחת אספרה מאת אשר שמעתי כד הוינא טליא בבית אבי אבא הגאה"ק מו"ה אלעזר ניסן זצלל"ה שספר אשר שמע מאביו זלל"ה בהיותו בבית דודו ורבו הקדוש הנ"ל פעם אחת במצוש"ק בא השמש לבית הרב דודו ורבו הנ"ל ואמר לו השמש כמתמי' מה זאת שראיתי היום לעת אמירת נעריצך נכתב על הפרוכת באותיות של אש וזאת אינני זוכר היטב אם אמר שראה שם הוי' או אותיות כתר והשמש הנ"ל הי' איש פשוט והרב לא השיב לו כלל ואך כאשר יצא מלפניו אמר לתלמידו זקיני מאוה"ג ז"ל תדע כי השמש הזה שוב לא יאריך ימים כי הוא ענין גילוי שכינה וכתיב כי לא יראנו האדם וחי וכן הוי עכ"ל ואתה פה עמוד עמדי בין והתבונן מה בין דורות הראשונים... אח"כ לקח תורה מפי בן דודו הגאון המובהק המקובל המפורסים בדורו מו"ה ארי' ליב הלוי זצללה"ה אבד"ק סטריזאב בעהמ"ח ספר דרישת ארי על אה"ע הנקרא אבן פינה כאשר כתב שם בהסכמתו לספר הנ"ל וז"ל שם נהירנא כד הוינא טליא יצקתי מים על ידו ושימשתי אותו בישיבה שיש בה סמיכה סמוכין לאורייתא ה"ה מורי ורבי ש"ב בן דודי הרב הגאון האמתי מו"ה ארי' ליב הלוי זצללה"ה בן לאותו צדיק זה דודי ה"ה הרב הגאון מו"ה יהודא הלוי זצ"ל וכו' עכ"ל וכנראה שהגאון רבו הנ"ל הי' תופס ישיבה והרביץ תורה ברבים וכאשר כלם שבחו והודו לשמו בהסכמתם ה"ה הגאון המפורסים מו"ה מרדכי זצ"ל אבד"ק לבוב והגאון קדוש ה' מו"ה לוי יצחק מבארדיטשוב זצללה"ה והגאון אבד"ק קאלימייא וג"כ נראה מהשיר אשר שר משה על רבו ודודו הגאון זצללה"ה, ומביא חידושי תורה משמו בהפתיחה לספרו ישמח משה וכפי הנראה קבל ממנו גם רזין דאורייתא וכאשר יבין המשכיל בהסכמתו שם וכן כתב הגאון המובהק מו"ה יוסף שאול נאטענזאהן אבד"ק לבוב בהסכמתו לס' שו"ת השיב משה וז"ל שם אבותינו ספרו לנו אשר בעת הי' פה בגאליציען הי' בקי בע"פ ערך שמנה מאות עלים מש"ס ערוכים ושמורים על פיו הקדוש, הוא הי' תלמוד הגאון הקדוש בעהמ"ח ס' דרישת ארי על אה"ע וכפי הראות ממנו למד נגלה ונסתר כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות והגאון הנ"ל כל רז לא אניס לי' ומשה קבל תורה וקבלה מעשיות מהגאון הצדיק הלז ונוראות שמעתי עליו בעת היותו באוהל שמו הטוב הולך וגדול ונהרו אליו רבים וכן שלימים לשמוע תורה מפיו וגם רבים אשר שאלו מאתו תורה וכו' עכ"ל:

על מקומו שואף וזרח הוא שם בעיר פרעמיסלא ונפל חבלו בנעימים והתחתן עם בת המנוח הרבני הנגיד המפורסים מו"ה ניסן ז"ל [בתואר הזה יתארהו בחתימתו בתשובתו שו"ת השיב משה בחלק אהע"ז סי' ס"ה] ולקח את בתו הצדיקת מרת חי' שרה ז"ל לו לאשה ובן י"ג שנים הי' כשנשאה וכאשר אבותינו ספרו לנו לא נגע בה עד היותו כבר שיתסר [ועי' במס' קדושין דף כ"ט ע"ב] והי' קדוש מרחם כאשר פ"א בר"ה בעת אשר דרש דרש משה בבהכ"נ באוהעל באמצע הדרוש ענה ואמר הלא תקבלו לדברי היוצאים מקירות לבבי כי בן שמנים שנה אנכי היום ואוכל להתפאר במדתו של יאע"ה שלא פגמתי מעולם במדה זו יסוד צדיק [ועיין תיקוני זוהר תיקון כ"ב] האיש הזה עוד בימי עלומיו החל רוה"ק לפעמו וזכה למראות אלקים בחזיונות הלילה כאשר ספר כי בעודנו צעיר לימים בלכתו לבהכ"נ להתפלל בער"ה תפלת מנחה ראה את קהלת ישראל היראים זוחלים ורועדים מיום הדין הקדוש והנורא. וחשב הוא בלבבו הטהור כי הוא אינו מפחד מיום הדין כי בכל השנה התמיד בלימודו ולא מצא בעצמו חטא ועון ובלילה בעת השינה חלם כי הוליכו אותו לפני הב"ד של מעלה והציעו לפניו תורתו ותפילותיו ומעשיו מעללי איש ופקודת"ו הן שמים לא זכו בעיניו ובמלאכיו ישים תהלה עד אשר שפך כמים לבו ותשב אנוש עד דכא ובהקיצו משנתו כפל הפסוק בתוך פיו אל תרבו תדברו גבוה גבוה יצא עתק מפיכם כי אל דעות ה' ולו נתכנו עלילות, ובעת היותו כבר שיבסר למד עם תלמידים דקשישי' מני' כאשר תראה בתשובתו חלק אה"ע סי' ס"ה אות ג' מה שהעתיק בתשובתו קונטרס גדול ממה שרשם אצלו בהיותו בר שיבסר שכתב שם והקשה לי אחד מתלמידים וכו' והשבתי לו וכו' חזר אותו תלמיד ואמר רבי הרשיני לומר עוד דבר אחד מה דקשה לי ע"ד הש"ך הנ"ל ואפרש שיחתי ואמרתי בני פתח פיך ויאמרו דבריך שאל בני שאל ועליך נאמר תלמיד המחכים את רבו ויתקיים בי ומתלמידי יותר מכולם ובפרט אף שתלמידי אתה בחכמה גדול אתה ממני בשנים. ואלו לפעמים ימים ידברו כי טו"ב אני בשנים וידיד ה' אשר לא הי' כמוהו כל דין שדן קודם י"ח שנים החזיר לבעליו ואם לויתן הועלה בחכה מה יעשה דגי רקק ושילשל קטן כמוני ע"כ ספר דבריך ויען ויאמר וכו' וסיים שם וז"ל עכ"ל על קלף ההוא והי' גנוז באמתחתי בין שאר כתבי וחידושי ת"ל מן יום ההוא והלאה והנה אף שהי' עלי טל ילדות נראים הדברים נכוחים בעזהי"ת עכל"ק והתשובה השיב להשואל בעת היותו כבן כ"ח שנים כמו שכתב שם בתחלת תשובתו והוא תשובה ארוכה מאוד, וכאשר נראה שבעוד הי' צעיר לימים הי' גם אז כל גדולי דורו מריצים שאלותיהם אליו וכאשר בתשובתו שם סי' ס' ששאל אותו הגאון המפורסים [זקיני מצד אמי ז"ל] מו"ה מנחם מענדל אבד"ק ליסקא [נקרא לינסק] והוא שלח התשובה הנ"ל בתוך תשובת גאוני דורו שהשיבו לו על ענין הזה לגיסו הגאון המובהק מ' משולם ז"ל אבדק"ק טיסמניץ ופרעשבורג [אשר שניהם היו חתניו של הגאון המובהק מוהר"י הורוויטץ מהאמבורג ז"ל] והשיב לו על התשובה ההוא משה אמת ותורתו אמת וכאשר נדפס שם בסוף התשובה אשר הדברים שמע אדמו"ח ז"ל מפה קדשו והשאלה ההוא שאל ז' הגאון מוהר"מ מענדיל ז"ל גם לפני הגאון הנודע ה"ה בתשובותיו נוב"ת חלק אהע"ז סי' י"ט.

ואל יפלא בעיניך א"כ כאשר רוב גדולי דורו השכימו לפתחו לשאול בדבר ה' זו הלכה והשיב משה לכל שואל א"כ מדוע לא נמצא כ"א כרך כזה נדפס מתשובותיו היקרים תדע נאמנה כי מאת ה' היתה זאת וכמבואר במדרש רבה סדר תזריע פ' ט"ו ובילקוט במקומו עה"פ לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה (איוב כ"ח) לעשות לרוח משקל כל נביא ונביא ניתן רוח הקודש לכל אחד כפי כחו ומים תכן במדה אלו דברי תורה שכל אדם נוטל תורה במדה ואין מים אלא תורה וכו' ד"א לעשות לרוח משקל א"ר אפי' רוה"ק ששורה על הנביאים אינו שורה אלא במשקל יש מתנבא ספר אחד ויש מתנבא שני ספרים וכו'. ובאמונה כי לא נדפס אף חלק אחד מחמשית מאשר נשאר בכתי"ק חידושים על הש"ס ורמב"ם וש"ע ושו"ת [וכאשר מביא בספרו ישמח משה כ"פ חידושים על מס' הש"ס ועל הש"ע] מלבד דרושים על אגדה הרבה מאוד והכל בדרך נפלא ועומק העיון כאשר יראה בספריו הקדושים אשר נדפסו ואך אין להעלות עלי גליון כל מה שעבר עלי כתבי קודש האלה וזכרתי ימים מקדם עוד היותי סמוך על שולחן המלך אדוני דודי מו"ח הגאה"ק זללה"ה בק"ק סיגוט כאשר דברנו למה לא ידפיס השו"ת ממר זקינו הגאון הקדוש זצללה"ה גנח מכאב לבו הטהור ואמר מה אעשה כי בושה הוא בעיני להדפיס כרך קטן מתשובות הנמצאים בידי מסודרים אשר עוד נסדרו בק"ק שינאווע ע"י זקיני המחבר הקדוש בעצמו אשר אינם כ"א כערך עשרים שו"ת ומה יאמרו הבריות מגאון גדול מפורסים כמותו לא נדפס כ"א כרך קטן מתשובותיו ולסדר יתר התשובות הנמצאים בתוך כתביו אשר נתערבו ונתפזרו אנה ואנה באין סדר בתוך ג' תיבות גדולים אין בכחי וגם אין הזמן מספיק לי בעת הזאת כי אנכי טרוד בחבילי טרדין כאשר ידעתם כה דבר בקדשו בכ"ע אשר העלה בזכרונו הטהור לדבר מהכתבים הנ"ל עד אשר נתתי אל לבי ובחמלת ה' עלי וזכות זקיני המחבר שעמדה לי והרבה יגיעות יגעתי לערך שנה עד שזכיתי ונלקטו ונסדרו על ידי ובהשגחת אדומו"ח, הכרך הנדפס בשם שו"ת השיב משה שהם ערך ק"ז תשובות ולא יאומן כי יסופר את גודל היגיעות שהי' לנו שהי' כמה תשובות נכתבים על עשרים גליונות קטנים נמחקים ומטושטשים אחת הנה ואחת הנה עד אשר לקטתים וסדרתים בסדר ראוי וכאשר כתב אדומ"ח זלה"ה בהקדמתו שם, ולא אכחד כי לולא שנלאתי אז מגודל העבודה הי' באפשרי ללקט עוד איזה תשובות אך צעיר לימים הייתי ולא הבנתי גודל המצוה וגם לא ידעתי אם תאכלם העש עד אשר לדאבון נפשי בלו ונאבדו ולא נשאר בידינו רק המעט מן המעט והיודע את קורותיו ותהלוכותיו רואה בחוש כי מן השמים עזרוהו ושמרו אותו כנאמר רגלי חסידיו ישמור וכמאמר הבא לטהר מסייעין אותו וכאשר נראה מסדר זמנים חותנו הרב מו"ה ניסן ז"ל נפטר בעת היות חתנו ז"ל כבן כ"ב שנים לכל היותר וכאשר תראה להלן אשר בשנת תקמ"ג נתגלה אליו בחלום וכנראה מתוך הענין שהי' אז כבר נפטר איזה זמן ויען שחותנו הי' מחזיקו על שלחנו וכל מחסוריו עליו ע"כ לאחר פטירתו פעם אחת באמצע לימודו בקדושה וטהרה נפל במחשבתו מאחר שחותנו ז"ל הלך לעולמו ואין מי שיחזיקנו והוא בעצמו לא יעסוק במסחר וקנין כי לא יתבטל מעבודתו והמעט אשר יש לו מעזבון חותנו אם יתן לאיש אחד שיעסוק במו"מ לא יספיק סך כזה לפרנסת שניהם ובאם הי' לו שלושים אלף הי' מספיק לפרנסת שניהם והי' בידו ליתן לשותף שיעסוק במו"מ עבורו ואז הי' יכול לעבוד את ה' כאשר עם לבבו כן עלה במחשבה לפניו ואח"ז הי' מתנמנם על הספר וכמעט נים ולא נים וראה היכל אחד ושם בהיכל יושב איש צעיר לימים על הכסא בראש ועל הפתח עמד איש גדול הקומה והראה לו באצבע ואמר בזה"ל ר' יצחק לוריא ותיכף הלך להאר"י הקדוש ז"ל ואמר לו האר"י בזה"ל יונגער מאנן ווען מען האט שוין שלושים אלף שוב אין צריכים לעזרת השי"ת, והאיש גדול הקומה שעמד על הפתח הי' הר"ח וויטאל זללה"ה, ותיכף התיישב בדעתו הלא נאמנו מאוד דברי האר"י ז"ל והלא הוא באמת חסרון הבטחון ומעת הזאת שוב לא הרהר בענינים כאלה ושם ה' מבטחו.

גם פ"א בלומדו בעזרת נשים בביהכ"נ בההתבודדת שלא יבלבלו אותו כי התמדתו הי' עד להפליא באו איזהו נשים לבהכ"נ לעזרת אנשים ופתחו האה"ק ובכו בקול גדול וצעקו וחננו לשוכן רומה על חולה מסוכן ר"ל לבקש רחמים בעדו וקולם בלבל אותו מאוד מלימודו והרהר בלבו הנשים הללו ידמו כי קולם בוקע רקיעים ולא ידעו כי יבלבלו אותי מתורתי אשר אין שוה להם, ותיכף שמע קול מן השמים קול אומר קרא עצת עני תבישו כי ה' מחסיהו, וד"ל כי קרוב ה' לנשברי לב ואת שועתם ישמע ויושיעם ומזה תראה איך הי' מושגח בהשגחה פרטיות בכל פסיעה ובכל תנועה מעת היותו עוד רך בשנים לבל יפול ממדריגתו וכאשר אמר בעצמו לעת זקנתו אשר זה פעם הרביעית שהוא בזה העולם ויודע באיזה דור הי' בכל פעם ואף גם הי' בכל פעם מהאנשים המפורסמים בעולם ואך לא רצה לגלות מי הי' ואמר שסכנה הי' להוריד נשמה גדולה כזו לעולם התחתון אך ב"ה כאשר עלתה עלתה ובלשון אשכנז עס איזט איין דער וועגעניש אזוי איין נשמה ארונטער צי לאזין נאר אז עס איז געראטין איז געראטין.

חזיונותיו וחלומותיו הי' נפלאים ואמר כי חלומותיו המה כענין נבואה וכמה פעמים דרש דרש משה בחלומו דברים חריפים ושנונים הלא המה בכתובים בספר ישמח משה ובחיבור זה בכמה מקומות מה שנתגלה לו בחלום [ועיין בישמח משה פ' תולדות ד"ה עוד נ"ל א"כ למה זה אנכי ופ' בהר שם בהג"ה ד"ה אמר המסדר וכו' ופ' בלק ד"ה הן עם וכו' ושם ד"ה איעצך אשר יעשה העם הזה וכו' ובפ' משפטים בהג"ה ד"ה אמר המסדר עיי"ש ועוד בכמה מקומות ובס' ויקרא ד"ה אדם כי יקריב וכו' וז"ל שם באמצע הדרוש עפ"י שנגלה לי בחלום בענין הג"ע של התנאים עכלה"ק ושמעתי פירוש הדברים ממוזללה"ה כי בחלומו הוליכו אותו להראות לו הגן עדן ובא לבית גדול יפה ונאה ובתוכו עמד שלחן קטן שקורין (שטענדיר) ואצלו עמד זקן אחד ולמד ואמר לו המוליך אותו כי זהו העומד ולומד הוא אחד מהתנאים בעלי המשנה שאל האי סבא קדישא להמוליכו הזה הוא גן עדן של התנא הלא כזה ישנו גם בעוה"ז והשיב לו האם תדמה כי התנא הלזה הוא בגן עדן. הגן עדן הוא בתוכו ובלבבו! והמשכיל יבין השגת האמת בזה ועיין בישמח משה פ' בראשית ד"ה בהקדם לפרש הפסוקים שיה"ש והמ"י]:

בעת היותו בן כ"ד שנים בא אליו בחלומו חותנו הרב מו"ה ניסן ז"ל וכאשר נמצא רשם בכתב יד קדשו וז"ל לזכרון בליל מו"ש אחר חצות הלילה אור ליום א' פ' ואתחנן ה' לחודש מנחם אב תקמ"ג לפ"ק בנפול תרדימה על אנשים ראיתי בחלום חותני מו"ה ניסן ז"ל ואמרתי לו מאחר ששוב אין מענישין אותך שאתה הולך בחירות מה אתה עושה בכאן והשיב לו בשפה רפה משוט בארץ ומתהלך בה ואמרתי לו למה לא תגיד לי ואם אתה צריך לדבר הלא אדם חי אנכי ויכולני לתקן קצת בעזרת הבורא יתברך ואמר לי ראוי לך להבין. והבנתי מדבריו ששוב אין עונשין אך ורק שלמנוחתו ולמקומו לא הגיע ואמרתי לו האם חשבו למר בתוך הזכיות מה שגדל אותי ונשא אותי כאומן את היונק ואמץ בכל כחו שיביאנו לתלמוד תורה ואמר לי כלל לא ותמהתי מאוד מה זה ואמר לי אמת שיש זכיות שלי עדיין צרורים בשקים אוצרות והון רב ולא ידעתי עדיין מה הם ועדיין לא לקחו אותם כלל לחשוב כמה שכר מגיע לי עליהם ודבר זה הוא עגמת נפש יותר גדול שהמתים מקנאים אותי ואומרים לי שאני עושר גדול ואין כל מאומה בידי ועוד דברתי עמו דברים הרבה אשר לא ניתנו לכתוב עכ"ל בכתי"ק ושם באותו נייר כתב בכתי"ק וז"ל ביום ר"ח אב קדמ"ת לפ"ק בבוקר ואני בחלומי ואלי דבר יגונב אם כל ימיו עשה עבירה ונשתקע בה ובאחרונה כשעשאה נתחרט והלך ונובל ובוכה בכי' רבה בחרטה ועזיבה לגמרי שלא יעשה עוד, מוחל לו, ואף שאם עשה רק פעם אחת העבירה לא די לו בזה אלא צריך תשובת המשקל שיסבול צער כנגד הנאה שהי' לו הכא עדיף טפי דהתם כיון שלא נשתקע בה לא הוי הפרישה לו צער כיון שלא הורגל בה לכך צריך לצער אחר משא"כ זה שרגיל בה מאוד א"כ הפרישה בעצמה הוא לו צער גדול בכל עת שיצרו תוקפו לעשות המורגל אין לך תשובת המשקל גדול מזה שהוא זובח יצרו בכל פעם ומחשב לו הצער כנגד הנאה ועל כזה נאמר כולו הפך לבן טהור הוא וש"ת א"כ יחטא האדם בכיון הרבה כדי שלא יצטרך תשובה לזה אמז"ל האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה שאם עשה עמ"כ לא יועיל לו וה"פ האומר אחטא והדר אחטא כדי שיהי' לו תשובה בנקל אין מספיקין וכו' וכן אמרו לי על איש אחד שהי' כנ"ל ע"כ החלום וב"ה כי חפץ חסד הוא עכ"ל בכתי"ק. כאשר אבותינו ספרו לנו בעוד היותו בק"ק פרעמיסלא ולפי סדר הזמנים הי' אז כבן כ"ג שנים לכל היותר בא אליו הרב המקובל הקדוש אלקי מו"ה יצחק אייזיק הלוי שוחט מכפר זורוויטץ סמוך חצי מיל לפרעמיסלא בעהמ"ח ספר הקדוש רזא מהימנא ואותיות דר' יצחק וספר יסוד יצחק על ה' מילה בדרך פרד"ס אשר הי' הצנע לכת מאוד ולא ידע איש את גבורתו כמה רב גוברי' ושם בהסכמת על הספר רזא מהימנא מהגאון מו"ה משולם הכהן אבדק"ק זוראוונא ואבדק"ק לבוב העיד עליו בשם אחיו הגאון המקובל אלקי מופה"ד מו"ה אייזיק הכהן אבד"ק קארץ ואסטראה בעל הספר הנורא ברית כהונת עולם איך שראה העלים מכתי"ק המחבר רזא מהימנא והעיד שרוח ה' נוססה בו וכן העיד הגאון המפורסים ר' זלמן מרגליות מבראד ששמע מנאמן אהוביו איך שעל כל נעלם הי' בוכה ומתחנן עד שיאירו עיניו ויבין את זאת וכן העיד שם בשם מורו הגאה"ק בעל בכ"ע הנ"ל ששיבח מאוד את קדושת הכתבים האלה, והנה השו"ב הזה הי' הצנע לכת מאוד ובשעת שחיטה הי' דמעותיו נושרות מבין ריסי עיניו עכ"ל שם בהסכמה ופעם אחת בא אל זקיני ז"ל ואמר שרצונו ללמוד עמו סתרי תורה והוא הי' ממאן בזה והטעם שלא רצה ללמוד מאתו בעת ההוא נעלם מאתנו. אך זאת ידענו שזה אחד משלשה דברים שאמר שמעולם מתחרט עליהם וזאת אחת מהם [והשנית הוא שבעת שנתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק שינאווע ורבינו הקדוש בעל נועם אלימלך הי' בליזענסק אשר לא רחוק הוא משינאווע ופעם אחת אמר לפני תלמידיו הקדושים בתוך דיבורי קודש אשר דבר אתם כי נשמת הרב משינאווע היא גדולה ויקרה מאוד ונפשו אותה מאוד לראות אתו פא"פ אך מה יעשה כי הרב משינאווע אינו רוצה לבוא אליו והוא אינו יכול לנסוע אליו כן דבר בקדשו ויהי כשמעם את הדברים מפי רבם הקדוש זצללה"ה (וכפי הנראה הי' עוד צעיר לימים והי' זה בתוך שנה או שנתים אחר ביאתו לשינאווע כי בשנת תקמ"ג מצאנו שהי' עוד בפרעמיסלא בעת הסתלקות של הרב הקדוש בעל רזא מהימנא כנ"ל והרב הקדוש בעל נועם אלימלך עלה השמימה בשנת תנצב"ה שהוא תקמ"ז לפ"ק והוא כערך ארבעה שנים בין זה לזה ובעת ההוא הי' עוד דרך החסידות דרך הקודש מהבעש"ט זללה"ה עוד מוזר לכת הפירושים ועוד לא ראה את תלמידיו ות"ת כי הי' לא כביר מפטירת הבעש"ט כי רבינו הבעש"ט עלה השמימה בשנת תק"כ] עשו חסידי ליזענסק שדרו בשינאווע השתדלות למען יטו את לבבו הקדוש לנסוע אל רבם הקדוש יען הבינו כי לא דבר קטן הוא אשר רבם משתוקק לראות אותו פא"פ עד אשר פ"א כשנסע רבינו מליזענסק לכפר אחד על בר"מ השתדלו שגם הוא יסע להתראות עם רבם הקדוש ושמע אליהם ונסע ואך כי בדרך הליכתו פגע בו ת"ח אחד אשר הי' מתנגד גדול על החסידים ושאל אותו אנה פניו מועדת ללכת והשיב לו להרה"ק מליזענסק והת"ח הזה התפלא מאוד על הנסיעה ההוא והתחיל להתוכח אתו היתכן וכי זה כבוד התורה אשר כ"ת שמו מפורסים מאוד לגאון גדול בישראל יסע לרב חסיד אשר למעלתו עשר ידות בתורה על החסיד הלזה ומה יאמרו הבריות ח"ו בזה יחולל כבוד התורה ולומדי' וכדומה הרבה דברים אשר לא ניתנו להעלות על הכתב עד אשר מעשה שטן הצליח ודבריו אלה הטו את לבבו הטהור וחזר לאחוריו מאמצע הדרך ונסע לביתו ושוב לא ראה את רבינו הקדוש וכאשר נראה לא הי' ימים רבים אשר רבינו זצ"ל קטר בחד קטירא לחיי עלמין. וגם ע"ז התחרט כל ימיו והשלישי הכי נכבד והוא דבר נפלא אמנם אמר האי סבא קדישא בעת שסיפר לבניו ויו"ח כי לא יגלו זאת] והנה כפי הנראה הי' לו להרב הקדוש בעל רזא מהימנא חלישות דעת מזה על מה שלא רצה לקבל מאתו רזא דרזין טמירין דטמירין אשר רצה להשפיע עליו ולתת מהודו עליו כי כל משפיע צריך למקבל כידוע ע"כ בעת הסתלקותו מזה העולם חלה פני העומדים עליו שישימו בקברו כתביו הקדושים אשר נכתבים על הספר כאשר כתב בהקדמת הספר ר"מ מהמלבה"ד ואני הכותב שמעתי אשר אמר המחבר הקדוש שבאם שלא נחשבו הכתבים שלו בזה העולם יקחם לו לעצמו לעולם האמת ואז בעת ההוא לאשר כנראה התחרט זקיני הקדוש זלה"ה אשר לא רצה ללמוד מאתו ע"כ טרח ויגע עד אשר אסף איש טהור כמה אנשים היודעים ובקיאים במלאכת הכתיבה וימהרו לעשות מלאכתם בעט סופר מהיר להעתיק כל הכתבים מאת המחבר הקדוש ושמו ההעתקה בקברו וגוף הכתבים נשארו וניתנו ליהנות מאורו וכמ"ש שם בהקדמה וז"ל וכמה יגיעות יגע אחד המיוחד שבעדה ה"ה הרב הגדול החריף נגיד וקצין האברך מו"ה משה בן מו"ה ניסן [ט"ס בן מ' ניסן כי הוא הי' חתן ר' ניסן וצ"ל בן מו"ה צבי זצ"ל] כעת הוא יושב על כסא הוראה בק"ק שינאווע עד אשר אסף וקבץ כל המאמרים יחדיו וגנזם במקום טהרה עכ"ל שם. בשנת קדמ"ת או תקמ"ה נתקבל לאב"ד ור"מ בק"ק שינאווע במקומו של הגאון הקדוש רבי ר' שמעלקי זלה"ה אשר משם נתקבל לניקלשפורג והנה שם בעיר ההוא הוסיף טהרה וקדושה על קדושתו והי' לומד שם תורה בשקידה נפלאה והתמדת ורב לימודו אין להעריך ולא יכול דעת אנושי להבין איך הי' בחיק בר אינש ללמוד ולהבין ולזכור כ"כ כפי אשר מצאנו ראינו בפנקס קטן אשר בו נרשם ונכתב בכתי"ק אשר כתב לו וקבע לו חוק בתחלת השנה מדי שנה השיעורין כסדרן אשר ילמוד בכל יום ויום ולילה ללילה יחוה דעת תנ"כ עם כו"כ מפורשים ומדרש וילקוט ש"ס למיגמר ולמסבר רמב"ם וטור וש"ע ספרי שו"ת וספרי חקירה מו"ל עקרים ועקידה וכדומה זוהר וס' קבלה כמה וכמה אשר לפ"ד אך לומר בפה כמו שיאמר איש המוני תהלים במרוצת לשונו קשה לצייר שיוכל איש לכלכל דברים רבים כאלה ביום אחד [ועי' בסוף הספר מה שהעתקתי מכי"ק כי ישיר בשיר המעלות בדרך שיר קביעת זמנו בשיעורין כסדרן ד"ה דפח"ח] ועכ"ז הי' עיניו פקוחות על כל תהלוכות העיר והקהלה בכלל ובפרט כאשר נמצא עוד היום בק"ק שינאווע כמה תקנות טובות שתקן וכתב משה ספרא רבא דישראל בדברים מתוקים דברי פי חכם חן וכן נמצא בפנקס הנ"ל שרשם לו למזכרת הרבה והרבה דברים אשר ישים עין השגחתו עליהם להיות צופה ומזהיר לב"י אשר קבל משה ע"ע את הדרך ילך בו והמעשה אשר יעשה לנהל את צאן מרעיתו בקהל עדתו [והכתב יושר דברי אמת נדפס בס' ישמח משה בראש ס' ויקרא] זכה וזיכה את הרבים לא הניח דבר קטן ודבר גדול אשר לא שם משה לפני ב"י וע"ז אחז"ל ותורתן מתי נעשית וכו' ותורתן מתברכת! וכ"ז מתוך דוחק ועוני כי הוא עיר קטנה ואף כי לא הי' מטופל בבנים בעת ההוא עכ"ז לא הספיקו לו לחם חקו ואך הסתפק במועט וקיים התורה מעוני וקבל הכל באהבה ותקטן עוד זאת בעיניו את אשר סבל עוני ולחץ עוד הוסיף להרבות עוד בסיגופים והי' יושב בתענית כמה ימים רצופים והכל עשה יפה בעתו בחכמה ודעת והצנע לכת ואמנם זקנתי היא אשתו הרבנית הצדקת ז"ל היא האשה חכמת לב בראותה כי תש כחו מאוד לסבת התעניתים התחילה להפצירו לבל יוסיף עוד להתענות כ"כ ולא נתן לבו לדברי' ויהי' כדברה אליו יום ויום ולא שמע אלי' עשתה בהשכל למען תמנע אותו מהתענית לאשר ידעה כי רוב מעשיו ועבודתו העלם יעלים מבני אדם ודרכו נסתרה מהם וקיים מאוד הצנע לכת עם ה"א אי לזאת פי' פתחה בחכמה ואמרה לכל איש אשר בא לפתח אהל משה לבקש דבר ה' הניחו לו להרב כי הוא יושב היום בתענית ותש כחו מאוד לדבר עם אנשים כן עשתה בחפץ כוונתה ביודעה כי לא יחפוץ שיתפרסמו מעשיו הקדושים ובזה תכריחהו למנוע מזה וכחפץ לבבה הצליחה וחדל מהתעניתים כי לא רצה לסבול אשר יתפרסם מעשיו הקדושים ואמר בעצמו לעת זקנתו כי גמלתהו טוב ולא רע ח"ו אשר עשתה זאת ומחזיק לה טובה יען הכח הזה מנערותו עומד לו בזקנתו לעבוד את ה' ולו הי' ממעט עוד יותר בסיגופים בילדותו הי' גופו יותר חזק וממוזג בעת ההוא לעבודתו ית"ש ועל כיו"ב נאמר צופי' הליכות ביתה ממרחק תביא לחמה, וכמה פעמים אמר שהיא שעמדה והיתה לו לעזר לא מעט לעבודתו הקדושה אשר בא למלאות מקום הגאון הקדוש ר"ר שמעלקא מנק"ב מקומו ממש מקום ששרה בו קדושת הצדיק הקדוש הזה מקום שעבד אותו צדיק את ה' ביראה ואהבה ובשמחה במס"נ ממש אשר מקום זה קנה קדושה לעצמו וכאשר ספר אדומו"ח ז"ל בשם זקינו ז"ל איך שהתפלל בחדר שהתפלל בו הר"ר שמעלקא ופתאום פעם אחת בליל ש"ק זכה והרגיש בעצמו יראת ה' גדולה עד מאוד עד מלא שבוע זו ואמר שכפי השערתו לא היתה מדריגת היראה זו שלו כי אם שיורי קדושה שנשאר שם מעבודת הלוי הקדוש מוהר"ש ושוב בליל ש"ק שאחריו הרגיש בעצמו אהבת ה' אהבה נפלאה מאוד אשר כמעט נפשו יצאה מגודל התהלהבות באהבתו ית"ש ג"כ עד מלא שבוע זו וידע בנפשו שלא מכחו הוא כ"א מציאה מצא שיורי טהרה מקדושת הק' הנ"ל מביאו אדומ"ח ז"ל בספרו ייטב פנים ח"ר מאמר קידושין אות ל"ד עיי"ש. ואדוני אבא מארי הגה"צ מו"ה שמואל ט"ב ז"ל אבדפה"ק גארליטץ סיפר ששמע מפיו הקדוש ז"ל איך שפעם אחת נסע לאחת מהכפרים הסמוכים לשינאווע לצורך איזה ענין ולא הי' מקום נקי ומופנה אצל הבעה"ב להתפלל בו והראה לו הבעה"ב שיש לו גורן נקי בחצירו ועמד בגורן והתפלל שם ואח"ז שאל את בעה"ב אם כבר התפלל מי בהגורן הזה כי הרגיש שם קדושת המקום ונזכר הבעה"ב שרבינו הקדוש בעל נועם אלימלך התפלל ג"כ פ"א בהגורן הזה. ועיין בצל"ח ברכות דף וא"ו ע"ב ד"ה הי חסיד הי עניו מה שפירש מאמרם כל הקובע מקום לתפלתו א"א בעזרו כי קדושת המקום מה שקנה המקום קדושה לעצמו מסייע לו לתפלתו עיי"ש דבריו כי נעמו. ועיין בייטב לב פ' תולדות ד"ה ראה ריח בני אות ז'. וכן שמעתי מאדמו"ח זללה"ה כי לעת זקנתו של זקיני הקדוש באוהעל וכבר נמצאו שם אנשי קלי הדעת מגולחי זקן ההולכים לרוח הזמן באין תורה ויראה והדיוט קופץ בראש והי' מראשי הקהלה ובאו לפני כ"ק ושאלו מאתו מדוע רבינו מתבודד ומתפלל בכ"ע בחדרו ובהיכלו ולמה לא יאבה רבינו להתפלל אתנו בביהכ"נ הלא רבינו הוא הרב ואב"ד דקהלתינו ואנחנו משלמין לרבינו משכורתו ולמה יעזוב אותנו ולא יעשה הדברים השייכים לרב ואב"ד ואדמו"ח עמד שם בעת ההוא וחשב בדעתו כי בוודאי ישלחם ויגרשם מביתו בחרי אף כי בעת ההוא נהרו אליו מכל פנות והצדקה שחילק בעצמו בכל שבוע ושבוע לעניי העיר בקביעות עלה כפלים ממשכורתו מקופת הקהל מלבד הצדקות וגמ"ח שעשה לכמה בע"ב שירדו מנכסיהם ובפרט שהי' לעת זקנתו זקן ושבע ימים ואמנם הוא ברוב צדקתו וענותנותו השיב להם במענה רך ואמר שמעוני אחי הלא אחז"ל אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה וידוע אשר כל איש יכול להגיע למדריגה זו לעשות לו מקום ד"א של הלכה ולקבוע לו במקום ההוא מקום לתפלתו ושוב קנה המקום הזה קדושה לעצמו כמו קדושת בהכ"נ ובהמ"ד ואמז"ל שעתידין ב"כ וב"מ שבחו"ל שיקבעו בא"י וב"ה כי אני קבעתי בחדרי מקום ד' אמות של הלכה אשר הוא בחינת א"י שלי. והן עתה אתם רוצים לגרשוני מארץ ישראל שלי לעת זקנתי והאנשים האלו אשר לא ידעו ולא יבינו וטח עיניהם מראות להבין ולהשכיל אמרי קדוש כאלו עכ"ז פחדו ורעדו מהדר קדושתו והלכו מאתו בפחי נפש, וכנראה מדרכו הי' מעולם להתבודד לחשוב עם קונהו לעבוד עבודת ה' עין לא ראתה אלקים זולתך.

וספר כי בפעם אחת בליל יוהכ"פ אחר כל נדרי בא לחדרו להתבודד שמה כדרכו וראה את הרב הקדוש ר' ר' שמעלקא בהקיץ והבין יען כי עשה כמעשיו שדרש ברבים כדרכו של אותו צדיק וקדוש לעורר העם לתשובה ע"כ נתגלה אליו [והרואה בספרי הדרשות לימים נוראים הנדפסים מהקדוש ר"ר שמעלקא יודע ומכיר שזו הדרך ממש שהלך בו רבינו האי סבא קדישא זלל"ה] ואמר פ"א כי יש לו כל המדרגות של הר' ר' שמעלקא רק זאת חסר לו מה שמוהר"ש הי' בעל מנגן להפליא והוא לא הי' בעל מנגן וכן אמר כמה פעמים כמה וכמה צדיקים אשר בעולם העליון רואה אותם בהקיץ בחדרו ובפרט בעת ההקפות בש"ת ואך בפרטות אמר על רבינו הנועם אלימלך אשר לא ראה אותו כי אם פעם אחת בעת ההקפות ומבין הטעם שיש לו תרעומות עליו על שמנע בחייו מלבוא אצלו [ופ"א ספר כי בעת אשר דרש דרש משה בז' אדר כנהוג בבהכ"נ שהספיד לגאון וצדיק אחד שנפטר ובאמצע הדרוש כאשר עצם עיניו להתיישב מעט ראה עמוד גדול וגבוה ומשה רבינו עומד וסומך את ידו עליו ואצל העמוד עמד אדם קטן הגאון שהספידו והחזיק א"ע בהעמוד הנ"ל והבין גדולת הצדיק הנפטר שזכה לחזק א"ע בהעמוד שהחזיק משה רבינו ע"ה וד"ל].

בשנת תקמ"ו או תקמ"ז בחודש תמוז ילד יולד לו בן ניתן לו וקרא שמו בישראל אלעזר ניסן הוא בנו יחידו מר זקיני אבי אבא הגאון הקדוש המפורסים לאיש מופת מו"ה אלעזר ניסן זצ"ל אבדק"ק סיגוט [ועוד היום נמצא מכתב קודש מכת"י אביו הקדוש שכתב לאקרו"ט דק' סיגוט מרבה לספר ולהלל את בנו הגאון ולהפליא בשבחו כעל אחד מהראשונים בחריפותו ובקיאותו וצדקתו וקדושתו] ואח"כ נתקבל לאבד"ק דראהאביטש ושם מנו"כ [ושמעתי שביום הולדו ראה בחלום ענין גדול וגם דברי הגמ' ביצה ט"ו ע"ב מעשה בר' אליעזר שהי' יושב ודורש כל היום כלו ועל הדבר הזה נקרא אלעזר ושם ניסן ע"ש חותנו הרב ואך אתפלא כי שם בש"ס הוא אליעזר ביו"ד והוא נקרא בשם אלעזר ואך כפי סדר יחוסו הי' לו אב זקן וקדוש נקרא מו"ה אלעזר זצ"ל] הוא הי' קדוש מרחם אמו ושמעתי מפיו הקדוש אשר פ"א בהיותו נער קטן שלחו אביו זצ"ל לקנות דבר מה והלך בשמחה רבה ורקד בכל הדרך מגודל שמחתו כי זכה לקיים כיבוד אב וכאשר למד בחדרו רק חומש ותהלים דקדק בלימודו בפסוק זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים וגו' שתיבת יום מיותר לכאורה ופי' על פי שנאמר וישלח ישראל למ"א אעברה נא בארצך וכתיב וימאן אדום נתן את ישראל עבור בגבולו ויט ישראל מעליו וא"כ אם הי' מניח אדום לעבור ישראל דרך ארצם הי' ממהרים לבוא לא"י ולא הי' באים לכל הדברים אשר הי' ע"י עיכובם במדבר וע"י עכבו הדרך יותר וזש"ה זכור ה' וכו' את יום ירושלים אותו יום שעכבו ישראל על ידם כן פי' בעודו יניק ושמעתי מפיו הקדוש שאמר שהי' לו שמחה עצומה אשר אין להעריך גודל שמחתו שזכה לחדש דברי תורה וכן הביא מר אביו ז"ל בספרו תפלה למשה על תהלים קמ"ט אות ב' בזה הלשון הנה אמר בני היניק כ' אלעזר ניסן שיחי' וכן מביא עוד בחיבור זה חידושי תורה בשם בנו היניק במסכת כתובות דף כ"ט ועוד בכמה מקומות:

בעת היותו כבן שמונה שנים בלילה הראשונה של חג הסוכות ואביו וגם גיסו הגאון קדוש ה' אור עולם מו"ה ארי' ליביש ליפשיטץ אבד"ק ווישניצא אשר הי' בעת ההוא סמוך על שולחן חותנו מר זקיני ישבו בהסוכה אצל השלחן והילד שעשועים הנ"ל התנמנם מעט על השלחן כדרך הילדים וכאשר הקיץ מתנומתו ופתח את עיניו ראה על האדרת שהי' תלוי בסוכה לנוי סוכה [שקורין קאברין] שהי' כתוב באותיות גדולות מזוהבת כעין של אש תיבות מגן אברהם ותיכף שאל מי כתב כאן תיבות מגן אברהם וגיסו הרה"ק הנ"ל שאלו אי' כתב מגן אברהם והשיבו הכי לא תראה את אשר כתב כאן והראה לו באצבע התיבות הנ"ל ואביו הקדוש הי' יושב ודומם כן שמעתי מפיו הקדוש. בעת היותו כבן תשע שנים חלה חולי גדול והי' מסוכן מאוד ומעצמו מובן גודל צערו של אביו הקדוש בראותו הבן יקיר לו ויחיד הוא לאביו ולאמו אין לו כי אם עוד בת אחת [וכאשר שמענו שהתנצל לפני מורו הרב הקדוש מלובלין שאין לו כי אם בן ובת והשיב לו טוב מעט בכוונה] אשר הוא בסכנה עצומה כ"כ בודאי שפך לבו אל ה' לעורר רחמים עליו ובראותו ח"ו סכנת מות מרחפת ע"פ הנער לקח שני אנשים כשרים ושלח לליזענסק על הציון של רבינו הקדוש הנועם אלימלך ואמר להשלוחים כאשר תבואו לחצר בית החיים תאמרו אשר אנחנו מנדרים פרוטה לצדקה בעד הנשמה אשר תלך ותגיד לנשמת הרב ר' אלימלך כי באנו על הציון שלו להתפלל לה' ואז ירוצו כל הנשמות הנמצאים שם בעת ההוא להגיד ולהודיע להרב הקדוש (כי לא בכל עת שורה נפשו ש"א על קברו כידוע] ושם בעולם האמת דבר יקר הוא אצל נשמת המתים אשר יכולים להשתכר פרוטה שנותנים לתועלת נשמתם ע"כ כל אחד ירצה להקדים למען יזכה הוא במצות הפרוטה ואח"כ תלכו על קברו להתפלל בעד בני וגם תשגיחו במכוון על המורה שעות באיזה שעה שתהיו שמה כה אמר להם וכן עשו ופתאום הקיץ בנו הילד אשר הוא שוכב על ערשו כמתעלף בחדר הסמוך לחדרו שקורין [זייטין שטיבל] וקרא אבי אבי וכאשר בא אליו אמר לו מעתה אקים מחליי בעזהי"ת ואהי' מעתה בבריאות השלימות ושאלו מאין ידעת זאת בני והשיב לו שבזו הרגע היה אצלי איש יהודי וצייר תוארו ותמונתו כתמונת הקדוש הר' אלימלך ז"ל ובירך אותי והבטיח לי שאהיה מעתה בריא אולם ותיכף הביט אביו הקדוש על המורה שעות ואח"ז כאשר באו השלוחים אל ביתו ראה שהי' במכוון אותו שעה שהיו על הציון וכמדומני ששמעתי מזקיני זצ"ל שזוכר עוד את כל זה. ויגדל האיש הלוך וגדול ונתקבל לאב"ד בעיר סיגוט והקאמידאט ובעת נסעו לשבת על כסא הרבנית נסע אתו עמו גם אביו הקדוש זצללה"ה ותרעש הארץ ונתקבצו אלפים מישראל שנסעו אתו ללותו ואשר באו לקראתו כאשר זקנים יספרו לנו לא היה קיבוץ כזה מעולם ובכל מקום בואם לבשו בגדי שבת ויו"ט והאי סבא קדישא בכה מאוד ע"ז הכבוד אשר ב"י היקרים יטריחו את עצמם כ"כ לכבדו ולנשאו ואך אנוש אנוש הוא ואוי לו למי שהעולם מטעין בו בו אז פיו פתח בחכמה בנו הקדוש ואמר לו אבי הכבוד הזה אשר יטריחו ב"י וישתדלו לעשות לא לך הוא רק לתורתך אשר ידעו כי הנך תלמיד חכם גדול גאון מובהק ומייגע א"ע בתורת ה' אז נח דעתו ואמר נחמתני בני נחמתני וענה ואמר פי' הפסוק בתהלים ט"ז לכן שמח לבי ויגל כבודי וכו' והדברים האלו נדפסים בחיבורו הקדוש תפלה למשה על תהלים שם אופן ב' וג' עיי"ש ומובא בספר ייטב לב פ' שמות ד"ה ונ"ל בהקדים! ומסיגוט נתקבל לדראהביטש, ודרכו והליכו בקודש הי' נשגב ונעלם מבני אדם וכאשר ראיתי לעת זקנתו היה סדר היום שלו עד שעה ב' אחר חצות הי' מלובש בטלית ותפלין של ר"ת ואח"ז בשעה ג' או ד' אכל סעודתו ותפלת המנחה הי' מתפלל גם כן בתפלין של ר"ת בלא טלית ומעריב היה מתפלל כשתי שעות אחר צאת הכוכבים ומחמת כאב עיניו בזקנותו לא הביט בספרים כי אם לפרקים ונראה שהיה רגיל על לשונו כמה וכמה דפים בש"ס ובזוהר ועוד כמה ענינים כאלה, שכלו היה חריף ומחודד מאוד מאוד ואמרו עליו חכמי לבוב שהיה מכירין אותו שמוחו כמו אחד מן הראשונים וזכרונו היה גדול ותקיף אשר אין דומה לו כאשר אנכי ידעתי להעיד אשר אף קודם הדרשה שדרש בבהכנ"ס בשבתות דרגלא לא עיין כמעט בשום ספר ואך לפרקים ראיתי שצווה ליתן לו ספר אחד או שנים והביט כמו חצי שעה מקודם ולא יותר ועל כל זה היה המשך הדרוש יותר מב' שעות רצופים ובכל שבת בסעודה השלישית אמר הרבה דברי תורה דברים מתוקים ונפלאים ושמעתי אשר כ"פ אמר דף אחד מס' זוהר ככתבו וכלשונו ממש אשר זה כביר לא ראו שלקח מספרי הזוהר בידו, וכ"פ ראיתיו יושב כמו ג' או ד' שעות בימי הקיץ אחר הסעודה ולא דבר עם שום אדם וידו על מצחו ופניו הי' כלפיד אש מעמיק במחשבתו בדביקות נפלא, ועוד היום מספרים מקדושתו ותורתו נפלאות לא נפל דבר מכל אשר דבר בקדשו הוא אמר ויהי ונתקיים בו ותגזור אומר ויקם לך ופעם אחת רצה אביו הקדוש למסור לו החכמה מהקמיעות אשר ידוע ומפורסים מהנפלאות שנעשו ע"י הקמיעות הללו אך מגודל ענות צדקו לא רצה לקבלם ואח"כ אמר אביו הקדוש בעצמו קודם פטירתו שכל מי אשר יצטרך דבר ילך לבנו כי הכח שיש לי בהקמיעות יש לבני בפיו הקדוש שכל אשר גוזר הקב"ה מקיים הוא גבה לבו בדרכי ה' והשכיל מאוד בדרכיו ומי יכיל לספר צדקתו וחסידתו חכמתו וקדושתו היה הפלא ופלא אף בעת שאיפת שניפטאבאק ראו והכירו כי כל תנועותיו אך ביחודים לא לקח בשום פעם הטאבאק תיכף כאשר פתח את השאכטיל כי אם כחמשה או ששה פעמים קחהו בין אצבעותיו והניח וכן עשה כמה פעמים עד אשר לקחו להחוטם ופעם אחת אמר כי טב"ק ר"ת קדוש ברוב טובך ובליל ש"ק בין כסא לעשור שלמחרתו הי' עי"כ בשנת תרט"ו כשעה אחת קודם עלות נשמתו הטהורה השמימה הי' יושב על מטתו וראינו איך הי' לוקח הטאבאק בידו וכדרך התנהגותו בעת שהי' בריא אולם כן נהג אז ולא ניכר שום השתנות אם שהי' גוסס והי' לפלא בעיני העומדים שראו את הדביקות הנפלא הזה ואמר לי ת"ח אחד חסיד מפורסים שעמד שם בשעת ההסתלקות אשר בכל עת שראה לקיחת הטאבאק לידו אל חוטמו הי' מרעיד ומשתומם בראותו גודל הדביקות והתלהבות לעת כזאת. אהבת ישראל היה תקוע בלבו כ"כ אשר בגודל ענותנותו אמר בפיו הקדוש אשר במדה הזאת בכחו להתפאר שיש לו אהבת ישראל באמת וכן נכתב על מצבת קבורתו, בשבת שלפני ר"ה בשנת תרי"ד שמונה ימים קודם פטירתו הלכו איזה ת"ח יראי ה' מסוימים לקבץ נדבות לצורך פדיון שבוים אשר הי' נחוץ בעת הזאת ובאו אל ביתו ובעת ההוא החל החולה אשר חלה וראיתי אשר זלגו עיניו דמעות ואמר מה אעשה אחינו עוסקים במצות פדיון שבוים וכחי אין אתי להיות להם לעזר לזכות במצוה הגדולה הזאת כדרכי, אף גם זאת הוא לא נחה דעתו הקדושה שרבים ינהרו אליו ואף אם באו אליו הקרובים או הרחוקים שלחם מעל פניו, וספר לי ת"ח אחד איך שפעם אחת נסע אליו הוא ואחוזת מרעהו מסיגוט לדראהביטש [כמדומני על ימים אחרונים דחג הסוכות] וכאשר באו אל ביתו התרעם מאוד על אשר באו ואמר להם הלא תדעו כי אין חפצי בכמו אלה וכ"ז כי הי' הצנע לכת מאוד בדרכים נשגבים ולא רצה שיתפרסם שמו בעולם לאיש מופת, וגם לא כתב בשום פעם חידושי תורה, ונראה כי מלבד הכאב עינים שהי' קשה לו מלאכת הכתיבה היה לו טעמים הכמוסים ע"ז ואך לו נדפסה תשובה אחת בשו"ת השיב משה בחיו"ד סי' ב"ן אשר כתב לאביו הגה"ק והוא מה שהשיב לו לא מצאנו ובנו אדמו"ח מביאו בספריו הקדושים ייט"ל וייטב פנים כמה פעמים חידושי תורתו מה ששמע בעצמו מפיו הקדוש ומהם מה ששמע אומרים בשמו והמה דברים יקרים וחריפים ולפעמים כתב מפי אבא מארי הגה"צ מו"ה אלעזר ניסן זצ"ל שמעתי ולפעמים כתב ומשם אבא מארי וכו' שמעתי.

ואל יפלא על אשר כתב אבא מארי ולא כתב אבא מורי יען שבעוד היותו כבן שנים עשר שנים שלחו אביו לאביו הזקן האי סבא קדישא זצ"ל ללמוד תורה מפיו הקדוש ועל ברכיו של אותו זקן נתגדל והי' תלמידו המובהק וחבבו מאוד כבבת עינו וכמעט רגע לא סר השגחתו ממנו וכמעט כל מה שקבל משה מרבותיו מסרה לנכדו החביב לו וכל רז לא אניס לי' [ושמעתי ממוזללה"ה אשר פ"א היו מסובין בסעודת שבת האי סבא קדישא ובנו הגה"ק שבא לקבל פני אביו ונכדו הוא מוזללה"ה ודרש דרש משה כדרכו אח"כ כבד לבנו שגם הוא ידרוש ואחרי שדרש בנו צוה הזקן לנכדו היניק שגם הוא ידרוש אם כי היה צעיר לימים למען יקוים במו לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך וכו' ואמרו בתוספת ב"ב דף נ"ט ה"מ ברואים זה את זה ואמר כי כוונת התוספת ברואים זא"ז בד"ת וענה ואמר מוזללה"ה ופירש הפסוק ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אותי אלקים גם את זרעך ולו נדפסה הפי' ההוא בספרו ייטב לב פרש' ויחי וזה שמסוים שם ובילדותי אמרתי פי' זה לפני מוזללה"ה וקלסי' ועיין ייטב לב פרש' ראה ד"ה לא תעשון כן וכו'] ואותו זקן אשר לו עינים פקוחות צופה למרחוק לא זז מחבבו כי ראה וידע אשר הוד שמשו תאיר פני תבל ומלואה וכאשר שמעתי מפי אמו הוא זקנתי הרבנית הצדיקת המפורסמת מ' רוזא בלימא ע"ה אשר בעת היותו כבן ד' שנים והי' להם עוד בת אחת קטנה בשמה חנה ראכל ע"ה ובעת ההוא עוד לא נולד אבא מארי זצ"ל ושלחה על ידי איש אחד שנסע להרה"ק ללובלין פתקא שקורין קוויטל להקדוש הנ"ל וכאשר קרא את שמו יקותיאל יהודה אמר בל"א עס שיינט עס שיינט וכאשר קרא את שם הבת אמר בל"א נעביך נעביך. [ועתה הבט וראה כי לא בעיני בשר יחזו הצדיקים הקדושים האלה וכאשר פתר כן הי' אחר כמה וכמה שנים. אדמו"ח ז"ל זרח והאיר ע"פ תבל באור תורתו וצדקתו אשר לאורו הלכו אלפים מישראל ותאיר ארץ מכבודו, תל תלפיות שהכל פונים אליו הן בדבר ה' זו הלכה הן להושע בתפלתו והי' עמוד העולם ונשמע קולו למרחקים ואחרי דבריו הקדושים לא ישנו זכה וזיכה את הרבים הרביץ תורה בישראל והעמיד תלמידים לאלפים תלמידי חכמים ויראי השם כל רואיהם יכירום כי המה מתלמידי' הקדושים ולא נוכל להעריך על הגליון גודל אהבתו בהשגחה רבה על התלמידים שיגדלו ויהיו לאנשים בתורה ויראה ללמדם דרך ה' שיזכו לעצמם וישתדלו לזכות את הרבים ללמוד וללמד והי' להם לאב רחמן ונשאם על כנפיו כאשר ישא האומן את היונק והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדוש"ה וטהר"ה והשתדל למצוא עזר"ם סמוך לפרקם כמה וכמה אלפים הוציא על תלמידיו להיות צדיק מושיע להם בכל צרכם והי' פתחו פתוח בכל עת לתלמידיו ואף לקטן שבהם אשר הי' לו דבר הן בלימודו הן בשאר צרכיו ובא אליו כבן לאביו וכמעט רגע לא הסיר דעתו מהם ויקר ודרש בכל עת אחרי התנהגות תלמידיו בביתם בינם לבין עצמם ופ"א אמר לתלמידיו באמצע לימודו האם תדמו כי לא אדע מה מעשיכם אף בהסתר אשר אין עין בו"ד רואה הלא פניכם תענה ותאמר אף הרהורי לבבכם, כי הוא חרוט על צורתכם, וקורא אני מעלליכם מעל פניכם, וסוד ה' ליריאיו אך אקוה כי תורתי תאיר לכם מחשבת הלילה ולילה כיום יאיר בנר מצוה ותורה אור וכל התלמידים כשמעם דברי קדשו אחזם רעדה ופלצות יבעתוהו אשר כבשו כלם פניהם בקרקע מגודל הבושת מפני רבם הקדוש אשר דבריו חוצב להבות אש וכחצים שנונים ירדו חדרי לבבם ותיכף ומיד התחיל להבינו בהם בפנים שוחקות וצהלו פניו, אשר שמחו וגילו ברעדה תלמידיו היקרים, תקצר היריעה מהכיל אם אמרתי אספרה עד כמה הנהיג בחכמה עצומה בהשכל ודעת טהורה את בית מדרשו עם תלמידיו היקרים וכאשר בזה התפאר בעצמו יומים לפני מותו כאשר פקד שלא יתוארו על מצבת אבן קבורתו שום תואר גאון וקדוש וצדיק ענה ואמר הלא ידעתם כי מעודי אני אוהב אמת ולא יכולתי לסבול השקר ע"כ הנני מצוה לכם שלא יתארו עלי שום תואר כנ"ל רק זה תכתבו כאשר אומר "הרב המפורסים" [כי ת"ל אני מפורסים בכל המדינות ודברי נשמעים בכל מקום אשר דברי מגיעים אם הי' באיזה עיר וקהלה מחלוקה וכדומה אם כי כתבו כמה וכמה גדולים להשקיט הריב והמחלוקה ולא עלתה בידם ת"ל כאשר אנכי כתבתי קמה הסערה לדממה ואחרי דברי לא ישנו בידעם כי דברי כנים ואמיתיים כי מעולם לא היה לי שום כוונה אחרת רק למען אהבת האמת והשלום לכבודו ית"ש ולא נשאתי פני איש!] "נודע בשערים" [שערים המצוינים בהלכה] "העמיד תלמידים הגונים וישרים" כי[ לא אבוש עם תלמידי ב"ה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב כלם אהובים כלם ברורים וישרים "השאיר אחריו ברכה חיבורים יקרים" [כי ת"ל אתפאר עם חיבורי היקרים אקוה כי רבים יאותו לאורם והי' למאורות בלבותם] "כש"ת וכו' עכ"ל ומלבד אשר נהרו אליו רבים וכן שלמים גדולים וצדיקים מכל עבר ופנה לקבל ברכתו ועצתו כאשר ישאל איש בדבר אלקים ולשמוע מוסריו הנעימים פה מפיק מרגליות ורבים השיב מעון ונתקיים בו מאה"כ (איוב וא"ו) מה נמרצו אמרי יושר ומה יוכיח הוכח מכם ועיין בייטב לב פרש' מטות. ועיין בזוהר אחרי דף ע"ו ע"א האי צדיקא זכאה ואשתדל באורייתא יממא ולילה קב"ה משיך עליו חד חוטא דחסד ואתרשים לי' באפוי ומההוא רשימא דחלי עילאי ותתאי. ועליו נוכל לומר מה שמצינו מאמרם ז"ל מרגליות טובה היתה תלוי' בצוארו של אברהם אבינו ע"ה כל חולה [הנפש כאשר מבואר בארוכה בישמח משה פרש' וירא ד"ה והוא יושב פתח האהל כחם היום] מיד נתרפא כן כל אשר זכה לקבל פני קדשו יעיד ויגיד כי בהביטו בפני קדשו נתמלא לבבו שמחה ורשפי אהבה התנוצץ בקרבו ומקרני הוד פניו הזריח רוח טהרה, וניצוצי תשובה הכו על תלמי לבבות בני אדם. אף גם הוא לא בסתר דבר בקדשו פעם אחת ביום הו"ר בעת הקפות בבהכ"נ בעת שהי' הדבר חולי רע ר"ל ענה ואמר בעת שאמר בהושענא נפש מבהלה שכל מי שירגיש בעצמו החולי ר"ל או פחד ובהלה ר"ל יצייר לעצמו את תואר צורתו ושב ורפא לו ותניח רוחו בקרבו וכן אמר לכמה אנשים חולים ר"ל שיציירו לעצמם תואר פניו והשם ישלח דברו וירפאם בין והתבונן שנתקיים דברי קדוש ה' עליו הוא אמר ויהי חכמת אדם תאיר פניו. וכל מעשיו ותהלוכותיו הי' בשמחה ובצהלות פנים ובהשכל ובחכמה יתירה ובהצנע מאוד וכמה מהתלמידים ספרו אשר זכו לשמשו והיו ישינים בחדרו שישב שם ובא כמה פעמים עם נרו בידו להאיר נגד עיני הישן לנסותו אם הוא ישן למען הסתר מאתו מעשיו בלילה כאשר ערך תפלתו בחצות הלילה בבכיה עצומה וכדומה [וכאשר סדרתי ס' ייטב פנים חלק ראשון והגעתי למאמר קדושין לליל ג' דסוכות אות כ"ד מה שמפרש שם וישא יעקב רגליו וגו' וירא והנה באר בשדה עיי"ש דברים מתוקים אמרתי למוזללה"ה בזה הפירוש ציירת בציור את תכונתך ודרכך מכל וכל וחכם מה הוא אומר והשיבני בפנים צוחקות כן צריך להיות והמ"י], וכל צדיקי דורו הללו ושבחו אותו למאוד והי' יקר בעיניהם מאוד ואם כי הי' צעיר לימים עכ"ז באו אתו גדולי הצדיקים בקשרי שידוכין עם יו"ח היקרים יחי' והרה"ק מוהר"א מראפשיץ אמר עליו כי הי' גוף טהור והמ"י והן אחרי כי הלך לאור באור החיים גדולים צדיקים יותר ודבריו הקדושים חיים וקיימים אתנו שהשאיר אחריו ברכה ספריו הקדושים ה"ה ספר הקדוש הנחמד כליל בפרד"ס אשכו"ל הכופר הכי נקרא ייטב לב חיבור גדול ורחב ידים על התורה. ס' יקר מפז ייטב פנים שני חלקים על כל מועדי השנה הלכה ואגדה, וס' רב טוב עה"ת, ושו"ת אבני צדק ע"ד חש"ע להלכה ולמעשה ואם כי הרבה הריצו שאלותיהם וספקותיהם לפני שלחנו עכ"ז הרבה מה שהשיב לא העתיק בפנקס התשובות וגם ממה שנעתק בפנקס הרבה מהם צוה שלא להדפיסם ורשם בכתי"ק שלא להדפיס [והרבה מהם ידעתי טעמו ונימוקו והרבה אשר דרכו נעלמה מאתי וכאשר זכיתי לסדר השו"ת אבני צדק אתו עמו בחורף האחרון מימי חייו וכאשר גמרנו בסידור תשובה אחת ארוכה בפלפול צח ועמד להניח מעט והלך בביתו אנה ואנה כדרכו בקודש בכל פעם אשר עמקו מחשבותיו אמר לי בזה הלשון ב"ה כי עם מוחי ושכלי וחושי לא אבוש מהנו"ב ואך בעוה"ר מימי נעורי לא נחתי ולא שלותי ולא שקטתי ע"כ לא יכולתי בכל עת לפלפל ולסלסל בתורתינו הקדושה כאשר עם לבבי וב"ה הנני שמח בחלקי בתוה"ק אשר ת"ל רבים וצדיקים וגדולים יהגו באמרותי ודברי המה להם להועיל ולהדריכם בדרך סלולה אל יעזבנו ואל יטשנו. וכן הי' לו חיבור גדול בחריפות הפלא ופלא על כל מסכת גיטין אשר למד עם תלמידיו שיעורין כסדרן ומסרו ליד בנו דודי הגה"צ מו"ה משה יוסף ט"ב אב"ד דק"ק אוהעל זצללה"ה בעת שהי' אבד"ק זבארוב כי למד אז מס' גיטין וכאשר הי' שם השריפה הגדולה ר"ל נשרף גם חיבורו היקר! מה מאוד בכה והתאונן על איבוד אבן יקרה כזאת, וכאשר מסר לי כל כתביו קודם פטירתו שאלתיו אחר כי קבצתי מעט מחיבורו על גיטין מהתלמידים שהי' בידם העתק מחיבורו על איזה פרקים אם אדפיס זה המעט והשבני אחרי כי לא זכיתי שיצא כלו כליל בהדרו שוא"ת עדיף, ועוד יש בידי איזה כ"ק בחריפות על איזה סוגי' הש"ס וכדומה!].

וכן לא חטא המטרה הרב הקדוש מלובלין זצללה"ה באחותו הנ"ל כאשר אמר ז כי כאשר נתגדלה והיתה לאיש ה"ה ר' ישראל כהן ראפפארט הוא הגאון המפורסים שהי' אח"כ אב"ד דק"ק טארני בעל המחבר שו"ת מוהרי"ך ובנים לא הי' לה ונשרפה ר"ל ע"פ אבי' ואמה בקיצר ימים תנצב"ה! וכאשר בא מועד להשיא אשה לנכדו החביב הנ"ל נתגלה בחלום להאי סבא קדישא כי זיווג נכדו הוא אצל הרב מטאלטשאווא וכן עשה והשיאו לזיווגו ההגון לו היא הרבנית הצדיקת המשכלת אשת חיל מ' רחל ע"ה בת הרב הגה"צ מו"ה משה דוד אשכנזי זצללה"ה אב"ד דק"ק טאלטשאווא בן הגאון הקדוש מו"ה אשר אנשיל אבד"ק ראזדל ולבסוף ימיו נתקבל לראב"ד דק"ק לבוב ושם מנח"כ והי' מארבעה רבני גדולי מנהיגי המדינה ד' ארצות בימי מלכות פולין ונחתמו כלם על הסכמת סידור האר"י ז"ל שהדפיס ר' אשר מרגליות ז"ל בק"ק לבוב בפעם הראשון ונכד להגאון המפורסים בדורו מו"ה מרדכי שנקרא ר' מרדכי ראש מדינה מטיסמניץ [ועיין בס' סמיכת משה בהקדמה] וכאשר שמעתי מפי אדמו"ת ז"ל ביום מלאת לחותנו שבעים שנה בא לחצרות בית חתנו הוא אדמו"ח ז"ל שהי' בעת ההוא אב"ד דק"ק אוהעל שמילא מקום אביו הזקן זצ"ל [בטרם שהוכרח לעזוב את העיר ע"י אנשי בליעל שהלשינו עליו בערכאות כידוע] ואמר לו תדע בני שהיום מלאו לי שבעים שנה תלי"ת ומעולם קבלתי ע"ע שאם יזיכינו ה' למלאות השבעים עלי לעשות מצוה אשר לא עשיתי עוד מעולם ועתה הנני מסתפק אם להדפיס ספרי אשר יגעתי בחם או לנסוע לאה"ק והשיב לו אדמו"ח אשר למען השלמת הנפש הוא יותר נכון לנסוע לארץ הקדושה אשר קדושת המקום מסייע לעבודת ה' (כי הוא ידע רוב קדושתו וצדקתו אשר שם יעלה ויבוא להשלמת נפשו ביתר שאת ויתר עז] וכן עשה ע"פ הסכמתו ונסע לא"י ועלתה לו בשתים אשר בבואו שמה נתקבל לאב"ד דק"ק צפת וזכה לשמש ברבנות במקום ששימש מרן הבית יוסף זצללה"ה בכתר הרבנית ואף גם שם הדפיס שתי ספריו והוא ספר תולדות אדם בדרך פלפול על כמה מסכתות בהסכמת גאוני דורו החוות דעת והישועות יעקב וס' באר שבע בדרך אגדה עה"ת ואדומו"ח ז"ל הביא משמו ח"ת בסוף ספרו ייטב לב ועיין בתשובותיו אבני צדק לגיסו הגאון מוהרי"א חלק אה"ע סוף סי' נ"ו. ויחי באה"ק שלשה עשר שנים ובשנת תרט"ז ח"י לחודש תמוז אחרי שבו ביום ישב בביתו על כסא של אליהו הנביא ז"ל לסנדק גוע ויאסף אל עמו בשיבה טובה זקן ושבע ימים בן שמנים ושלש שנים לזכר עולם יהיה צדיק ומחמת זה הטעם שנתגדל בבית זקינו הקדוש כתב אדמו"ח על זקינו מורי ועל אביו כתב אבא מארי זצ"ל. ויותר מזה שזקינו מוהרא"נ זצללה"ה הקדיש עתותיו בקדושה נפלאה! עוד שלח ה' עזרו מקודש וזכה לעזר היא האשה אשר נתן ה' עמדו ה"ה הרבנית הצדיקת המפורסמת לאשה חכמת לב מ' רוזא בלימא ע"ה בת הרב הגאון מו"ה אהרן זצ"ל אב"ד דק"ק חאדרוב היא היתה אשה חכמת לב מאוד מאוד כל ספרי תנ"ך היה רגיל על לשונה כל כתבי' היה בשפת לשון הקודש צח ונעים אשר הקוראים היו משתוממים בראותם מליצותי' נפלאים ברעיונות נשגבים והיתה בקיאה בכל אגדות הש"ס ומדרשים, וגם המפורשי אגדות הש"ס כמו מהרש"א והרי"ף וכדומה לא נעלם מאתה, וכמה פעמים ראיתי כאשר דברו הת"ח או הדיינים ב"ד של זקיני זצ"ל ממאמרי חז"ל באגדות הש"ס ונעלם מהם לפי שעה מקומה אי' אמרו זל"ז בואו ונשאלה את הרבנית והיא השיבה תיכף אנה נמצא מאמר הזה במקום פלוני גם כמה דברים ממפורשי התורה כמו אלשיך וכדומה היה רשום בזכרונה וכמה דינים בש"ע ובפרט או"ח היתה יודעת על בורי' והיתה לבעלה הקדוש למחסה לו לבל יבלבלו מחשבותיו הקדושים בכמה ענינים אשר לא ניתן לכתוב. גודל צדקת פזרונה אין לשער ותעש בחפץ כפיה לזון כמה יתומים מהם אשר נתנה למינקת וכמה צדקות שנגבה על ידי' וברוב חכמתה עמדה לה שנגבית ע"י כמה צדקות שעלו לכמה אלפים כסף לצורך בנין בהכ"נ הגדולה אשר בעיר דראהביטש ונוסף עכ"ז יראתה הקודמת אין להעלות עלי הגליון והכל בחכמה נפלאה מאוד ואמרו לי ת"ח מופלגים אשר היו מהנכנסים ויוצאים בביתם אשר לפי שכלם ודעתם כמה מאות שנים לא הי' זיווג קדוש כזה.

בליל ש"ק שבת תשובה בשנת תרט"ו בראותה לדאבון נפשה אשר בעלה הקדוש הנהו מסוכן מאוד וסכנת מות מרחפת עליו לא סרה התכשיטין מעלי' בעת הלכה על מטתה להנפש מעט בחשבה אם תסיר התכשיטין ואז כאשר יהי' מה שיהיה שוב לא יהיה נכון להלבישם. ותקם בעוד לילה בעת יציאת נשמתו הטהורה השמימה והתכשיטין על ראשה וכל הלילה ההוא ויום השבת לא אמרה דבר ואף דמע לא תדמע עינה מגודל קדושת שבת ואכלה סעודת להרים בחדר האחרת כדרכה בכל שבת לא חסרה דבר ואף גם סעודה שלישית אכלה עמי בשלחן אחד ושתתה כוס יין כדרכה בכל שבת ורק אחר צאת הכוכבים בעת הדליקו הנרות והניחו גוף הקדוש על גבי קרקע אז הסירה התכשיטין מעלי' ונכנסה לחדר שבעלה הקדוש מונח שם לספדו ולבכותו ודמעתה על לחי' ופי' פתחה בחכמה וענתה ואמרה עד כה הי' בעלי אומר בכל עיו"כ קודם כל נדרי פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתיך [וכן הי' דרכו בקודש לאחר שסיים הדרשה בעיו"כ פיו פתח להוכיח לכל העם שיפייסו כל אחד מה שפגם באותיות התורה הקדושה ואמר הפסוק הנ"ל] ועתה גם כן ליל עי"כ ונאמר בעוונותינו פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי וזלגו עיני' דמעות מאין הפוגות מי יוכל לשער ולספר נהרי נחלי דמעות שירדו מהמון אנשים ונשים מהקהלה הקדושה והגדולה עיר דראהביטש אשר שמעו קול דברי' הקדושים היורדים חדרי בטן. בערב יו"כ שחרית עת הובילו לקבורה שמעתי אשר קודם הליכתה ללות את בעלה הגה"ק היתה אומרת להמשרתת זכור אל תשכח כי עיו"כ היום וצריכין להכין סעודה כמו על יו"ט, ב' או ג' תבשילין. ואתה תן דעתך כאשר אשה הולכת ללות בעלה גאון קדוש כזה יעלה על לבה בעת כזאת לבל תשכח מלקיים מאמר חז"ל כל האוכל בתשיעי כאלו מתענה עשירי ותשיעי מזה תוכל לשפוט כי בצדק נוכל לומר עלי' אשה חכמת לב. לא ארכו הימים כי בשנה שאחריו ביום ג' דעשי"ת תרט"ז שהוא בתוך שנה לאחר פטירת בעלה הקדוש בשנת מלאת לה שבעים שנה עלתה נשמתה הטהורה השמימה בגן עדן מנוחתה! והנה יצאנו מענין לענין ועתה נשובה לענין ראשון לבל נחטיא המטרה לדבר מהאי סבא קדישא זלל"ה, אם כי הי' עבודתו בקדושה וטהרה וזכה למראות אלקים בהקיץ ובחזיונות הלילה עכ"ז דרכי הבעש"ט ותלמידיו הקדושים מוזר הי' לו ולא רצה לגשת פתח ביתם זולת מאת אשר רצה לנסוע להתראות עם רבינו הקדוש מליזענסק וחזר מאמצע הדרך כאשר נכתב למעלה:

ואמנם שמעתי מפה קדשו של אדמו"ח ז"ל כי בעיר שינאווי הי' בעת ההוא בית קטן סמוך לבהכ"נ ושם הי' מתפללים החסידים ונקרא בשם קלויז החסידים. ובכל שנה בימים נוראים כמו בער"ה או בעיו"כ כשהי' הולך לבהכ"נ הי' חומד ומתאוה בלבו לילך שמה ולהתפלל אתם ביחד ואם כי לא עשה כן אך הלך כדרכו בקודש לבהכ"נ הגדולה לשפוך שיחו ותפלתו עכ"פ חמדת לבבו הי' ללכת הקלויז. ותמה על עצמו הלא ידוע כי כל איש יהודי כקטן כגדול אשר יראת ה' נוגע אף בקצה לבבו מפשפש במעשיו וכלם זוחלים ורועדים בימי הדין ורוצים בתשובה ויכספו לעשות רק טוב ואם כן הוא האמת כי דרכם דרכי החסידות לא טובים המה בעיני אלקים ואדם. מדוע ולמה בעת הכוש"ר הלזה הוא חומד ומתאוה להתחבר עמהם, אדרבה כפי אשר ישער בדעתו גם לבו מלא תשובה והי' מן הראוי שבימים הקדושים האלה יעלה בלבו להוסיף תרעומות על תרעומתו על החסידים האלה, ונהפוך הוא שבימים הקדושים האלה אשר לבב איש ירא וחרד לדבר ה' יעלה על לבבו אהבתו עליהם [ועיין בישמח משה פ' בלק דף ע"א ע"ב בד"ה נקדים עוד לפרש הפסוק משלי כ"ז ויונעם לך] ומזה שפט בדעתו הקדושה אשר אנשים האלה שלימים המה וטובים ומרוצים בעיני ה' ואמנם הוא לא רצה בכ"ז להתחבר עמהם לאשר דרכם נסתרה מאתו מחמת כמה דברים אשר לא הוטב בעיניו, עד אשר זיכהו השי"ת והשיא את בתו היחידה הרבנית הצדיקת מ' חנה ע"ה להרב החסיד מו"ה ארי' ליביש ליפשיטץ זצללה"ה [הוא הגאון החריף עצום המפורסים לקדוש ה' שהי' אח"כ אבד"ק קרעשוב בפולין ואח"ז מילא מקום חותנו בק"ק שינאווי ואח"ז נתקבל לאבד"ק ווישניצא ולבסוף ימיו תקע אהלו אוהל של תורה בק"ק בריגל ושם חלקת מחוקק ספון בעהמ"ח ספר ארי שבחבורה על כתובות וס' שו"ת ארי' דבי עילאי ורוב צדיקי דורו המפורסמים השכימו לפתחו ורבים מישראל נהרו אליו לקחת ברכתו ולשמוע לקח טוב מפיו הקדוש פום ממלל רברבין ולבו כלב ארי'. ומובא כ"פ בס' ייטב לב בחידושי תורה אשר שמע מפיו הקדוש] ובתו הנ"ל היתה לזיווג שני כי אשתו הראשונה היתה בת נגיד ורצתה שיעסוק במסחר וקנין והוא לא רצה לבטל מעבודתו הקדושה ולא נתן אוזן קשבת לדברי' ומיאנה בו וגרשה. ונשא בתו הנ"ל ובעת עמדו תחת החופה באתה אליו זקנתו שהיתה בעלמא דקשוט ואמרה לו אל תדמה בדעתך שזה הוא זיווג השני רק הוא זיוויגך הראשון. ואחרי החופה סיפר זאת לז' הרבנית והיא ספרה לאבי' הקדוש זצללה"ה וכתב זאת לזכרון בין רשמי הזכרונות שלו בשם חתנו זצללה"ה. וחתנו הנ"ל כבר הי' בעת ההוא מתלמידי הרה"ק מו"ה יעקב יצחק מלובלין זצוק"ל. וכאשר בא חתנו אל ביתו והי' סמוך על שלחנו בלי תפונה אשר לא פעם ולא שתים התוכחו חתן וחותן בענינים האלה, וכבר כתבתי כי כבר הי' נגמר בדעתו כי המה יריאים ושלימים ואולם לאשר עוד היו נבוכים עשתנותיו הקדושים מבלי מצוא דרך סלולה בדבר הזה עד אשר נצחו וגבר עליו הארי שבחבורה חתנו הקדוש ושמע לקולו לנסוע להרב רבינו הקדוש מלובלין, ולמען חיבת הקודש למען דעת הנסיעה הזאת אעתיק לך מה שכ' אדמו"ח זצללה"ה בספרו ייטב פנים ח"ר מאמר אבני זכרון אות י"א וח"ש מאמר יפה לעינים אות ח"י וז"ל שם קומי רוני בלילה וגו' למען דעת כל עמי הארץ מעלת הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה וכי הופיע רוה"ק עליהם להבין ולהשכיל מצפוני לבות בני אדם הטמיר ונעלם מעין כל אמרתי טוב לחקוק בספר את אשר שמעתי בזה הפירוש מפי קדשו של מוזלה"ה, ספר לי כי בעת עמד על המחקר להבין דרכי החסידים והוטב בעיניו עלה בלבו קושי' אחד אשר מדרכי החסידים לשמוח תמיד והלא מבואר בש"ע ראוי לכל ירא שמים שיהי' מיצר ודואג על חורבן בהמ"ק [וא"כ למה הם רוב ימיהם בגילה ושמחה] והי' בנסעו לקבל פני רבו הקדוש מו"ה יעקב יצחק זללה"ה מלובלין עלה בלבו להתחנן אל ה' הבוחן לבות אנא ה' אתה יודע מחשבותי ועומק לבבי כי רצוני לבל יקשה בעיני דבר! הי' נא עמדי וקומה בעזרתי אשר בבואי אל הצדיק הקדוש יתרץ לי קושי' הנזכרת כי כבר אמרו חכמים הבא לטהר מסייעין אותו, לא אמרו מסייע לשון יחיד דהי' משמע שהשי"ת לבדו מסייע כי אם מסייעין לשון רבים ע"כ גם אותו הצדיק יסייע לי להעמידני על האמת כך הי' עומד בתפלה וחישב עם קונהו [ובזה"ל אמר לי אם כי כבר נשמע מהענין בין העולם אבל לא כלו כי אינם יודעים שהרהרתי בלבי דקדוק מאמרם מסייעין לשון רבים כמו שאני מספר] ואמר הכותב אני אמלא את דבריו כי מצאתי תנא דמסייע לי' בפי' זה של מסייעין הוא רשב"י בתיקו"ז תיקון שתין ותשע ההוא אמר בזה"ל זכאה חולקנא דעלאין ותתאין באסמכותא לסייע לי' האי דאוקמוהו מארי דמתני' דב"נ דאשתדל בפולחנא דמארי' דכל בריין דעלמין אינון בסייעתא דילי' כמה דאוקמוהו כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה כו' עכ"ל] והי' כבואו אל הצדיק הק' זצללה"ה תיכף שאל אותו מדוע פניכם כחושים היום הן אמת שכתב בש"ע ראוי לכל יר"ש שיהי' מיצר ודואג על חורבן ביהמ"ק, אבל כבר אמר החכם צהלתו בפניו ואבלו בלבו הן תאמינו לי כי אנחנו אומרים תיקון חצות בבכי' והספד ועם כ"ז הכל בשמחה וכך למדני רבינו הקדוש ר' ר' שמעלקא מניקלשבורג עפ"י משל למלך שנשבה למרחקים ועמד לפוש אצל אחד מאוהביו וכראותו אותו בשבי' הלך ובכה מאין הפוגות ועם כל זה שמח כי המלך הוא מתאכסן אצלו והנמשל מובן כי השכינה עמנו ואם כי לא הי' מהראוי לגלות הדבר הזה כדכתיב הצנע לכת עם ה"א אבל כבר אמרו חז"ל הבא לטהר מסייעין אותו לא אמר מסייע אלא מסייעין וצריכין גם אנחנו לסייע עכ"ד פי קדשו של רבינו מלובלין אל מוזללה"ה ואמר לי מוזלה"ה זשה"כ קומי רוני בלילה בלשון רינה שהוא משותף לבכי כמשמעו ולשמחה מלשון קול רינה וישועה וכו' והטעם לזה כי הוא נוכח פני ה' וכמשל הנאמר ששכינה עמנו נגדינו עכ"ד מוזללה"ה ואני עשיתי סמוכין לדבריו ממה שנאמר שישו אתה משוש כל המתאבלים עלי' לשון הוה אלא רק שישו לאשר אתם אתה משוש כל המתאבלים עלי' אפילו בעת שאתם מתאבלים עלי' בזמן הגלות אתה ועמה ע"כ שישו כאמור ועי' מ"ש עוד בזה בס' ייטב לב ח"ש פ' תבוא עכלה"ק! מובן כי כמים קרים על נפש עיפה כן שפתותיו הקדושים נטפו מור לכבות גחלת רשפי לבבו ונתפעל מאוד בשמעו הדברים האלה יוצאים מפה קדוש בקדושה וטהרה מעומק לב טהור אשר לא ידע איש את גבורתו בדבריו הקדושים כ"א לו לבדו נגלה צפוני מחשבות לבו אשר חשב במחשבתו עלי דרך נסיעתו ומן אז והלאה התחבר לצדיקי דורו תלמידי הבעש"ט כאשר יבואר להלן:

תוכן העניינים

ישמח משה על נך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה