ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
אגרת קודש
בעהי"ת העתק אגרת הק' ממוזללה"ה שמצאתי דאתי לידי שכתב לבנו יחידו הגה"ק זצללה"ה אחר חתונתו וזל"ק:
טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת נאמנים פצעי אוהב ונשיקות שונא נעתרות, שמע בני מוסר אביך, יתמוך דברי לבך, אל יליזו מעיניך, כתבם על לוח לבך, לדברי הקשיבה, לאמרי הט אזניך, רפאות תהי לשריך, ושקוי לעצמותיך, אם עד עתה קיימת, שמח בחור בילדותך, מעתה הגיע העת שתקיים זכור את בוראך בימי בחורתיך, ויראת ה' תהי' על פניך, ותורת ה' יומם ולילה יהגה חיכך, כי כל הבטל ממנה באחריתו על העבר קובל, כי זולתה הכל הבל, ותתרחק מן הבטלה עד קצה האחרון, ובאורייתא קדישא רמש וצפר קרא בגרון, ובכל עצמותיך תאמרנה ותשבית כעס וחרון, ואז תהי' תורתך זכורה, כמו שדרשו רז"ל ערוכה בכל ושמורה, בני ידידי הלא לך לדעת כי שני ינקות' הם מבחר החיי' וביטל שעה אחת בהן הוא מגדולי העונות מעוות אשר לא יוכל לתקון וחיסרון לא יוכל להמנות, כי תמול לעד לא ישוב, ושעה אחת בשני הבחרות כשנה שלימה בשני העמידה חשוב, למאי נפקא מינה לגרסא דינקותא הוא על לוח חרותה, גם כי יזקין לא יסיר ממנו כי מה מאוד דברי חז"ל נאמנים הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתיבה על נייר חדש, מהר לקלוט וקשה לאבד, על כן נעשה מלא וגדוש ונעשה כמעיין המתגבר ממקור מעייני חכמתו חידושין לחדש, ונשמע קולו בבואו אל הקודש, דרוש דרש, בני בני בתורה הקדושה קרא בגרונך, עד לא רחיים על צווארך, ועד לא טירודין דעלמא על קדלך, יראת השי"ת תהי' למולך, ומישיבת בתי כניסיות של יושבי קרנות, כמפני הארי תנוס, ועצור לשונך מלה"ר ושקר וליצנות, כי הם רצים לבאר שחת, ואת על נפשך תחוס, בני יחידי ידידי למען השי"ת, בלום פיך מדברי הבלים, ותתרחק כמטחוי קשת מן הטיילנים, אשר ימיהם בעשן כלים, ומכל שיחה בטילה פיך תשמור כאישון, כי החיים והמות ביד הלשון, ותמיד יהי' בין עיניך כטוטפות, מאמר החסיד בחובת הלבבות, שתהי' בעיניך הנעת האבר הכבד שבאבריך יותר [קל] מהנעת [הלשון], ואל יתר לו רק לצורך התורה או לצורך הכרחי בענייניך, ודע כי היום קצר והמלאכה מרובה, כי תוה"ק ארוכה מארץ מדה, ומיני ים רחבה, אב"א גמרא אב"א סברא, הא לגרסא והא לעיוני ולחזור על למודו כ"פ עד שתהי' כמונח בקופסא כי הלומד ואינו חוזר כמוליד וקובר, בני בני למען השי"ת תראה לקבוע שיעורין דאורייתא לגרס' בגמרא ותוספת והרא"ש עם חדושי זקנינו מהרש"א ז"ל ולחזור כ"פ וכן שיעור פוסק ללמוד ולחזור כ"פ ושיעור מקרא דהיינו תורה עם פרש"י ונביאים או כתובים סי' א' או ב' סימנים ושעה אחת ביום לעיין הטיב ביגיעה רבה עם כל עשתנותך ומחשבותך ורעיונך, כי שניהם כאחד טובים למגמר ולמסבר וגם מזה אל תנח ידך, ואם יהי' לך איזה חידושין תאמריהו בפני לומדים ואם יתיישר בעיניהם כתבהו ואל בינתך אל תשען כי אין אדם רואה חוב לעצמו בפרט כי אתה צעיר לימים והמה ישישים. ותרגיל עצמך לכתוב אחר גמר השיעורים בכל יום ותהי' צייתן לכל ותלמד מכל אדם כמו שאמרו רז"ל איזה חכם הלומד מכל אדם ובפרט שתציית מאוד מאוד לכבוד חמך וחמותך ותרגיל עצמך לכתוב בלי שיבושין וטעות כי שבשת' כיון דעל על. למען השי"ת תרחק עצמך מן הבטלה מאוד מאוד כי הלואי שיספיק כל הזמן לזכות בכתרה של תורה ואיזה זמן הוא נעשה נותר להוציא לבטלה ועוד ראוי לך לדעת הלא הזמן אשר האדם חי הוא מבחר הקנינים כי כל אשר לאדם יתן בעד נפשו ואם יקח אדם צרור כספו וישליך למצולות הנהר משתגע יקרא וא"כ יותר מזה הוא משתגע מי שמשליך קצת זמן מחייו לקיא צואה בלי מקום. ולמען השי"ת תרחיק עצמך מכת החניפים והצבועים ומדרך השקר לא יחרוך רמי' צידם רק תדרוך בדרך אמת כפיך כן לבך. ותהי' ירא שמים בסתר כבגלוי ותשכים בבוקר ותתפלל בכוונה בכוונה וברעותא דלבא ותרגיל עצמך במעט שינה מעט תנומות. וכל התחלות קשות. אבל הבא לטהר מסייעין לו וההרגל נעשה טבע ותרגיל עצמך לקרות בעת הפנאי קצת באיזה ספר מוסר בכל יום. והרחק עצמך מדרך תהפוכות כי מה לאנוש בדרכי ההבל. אם ירתק החבל. ע"כ ישוב וניחם עד נפשו לא תחבל וטרם בא רב החובל. הפקדון לקבל. וטרם לקבר יובל ותעתועיו ישליך באהב' טרם תרוץ גולת הזהב מה לשפחה [החומר] כי גברתה [הנשמה] בעיני' תקל, בזכרה יום בואה לפני סופר ושוקל. מה לעבד בעבודת רבו מואס, בזכרו יום שרבו כועס. ומשלם אל פניו להאבידו כפיס מעץ יעננו ואבן מקיר מעידו ע"כ בני יחידי מחמד עיני ולבי, נפשי קשירה בנפשך [כאלו הנני] עומד ומשתטח לפניך בוכה ומבכה משה כותב בדמע ומתחנן אליך שתעזוב דברי היצר ותדבק בדרכי היוצר ב"ה וב"ש. וכעת אין לך לחשוב מחשבה אחרת כלל וכלל רק בהבורא ית"ש ובתורתו הק' ואף בעסקך במפורסמות בצורכי גופך כווין תהי' פתוחין לך בעיליתך נגד אלהיך ובכל דרכך דעהו וכל מעשיך יהי' לש"ש. ולמען השם אף אם תלמד חו"מ או יו"ד מ"מ תלמד מעט בכל יום בש"ע א"ח על מנת לעשות למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו לחיי' כי כשמו כן הוא כי הוא אורח חיי' למעלה למשכיל. ולמען השי"ת תראה לחדש מדי שבת בשבתו חידושי תורה דהיינו ביום ועש"ק תלמד איזה ענין קטן בגמ' ותוס' ומהרש"א ותיגע בו מאוד לחדש בו ותכתוב לי מה שתחדש ותקיים בו מצות כיבוד אב על אופן המעילה והשלם שבשלמות כי אין לי נחת רוח ותענוג עולם כמו בשמעי מחידושי תורה היוצאים ממעייני חכמתך ואודות המקוה מותר אתה מן... מופטר אתה ממנו וכו' דק אעפ"י שאין כאן... לא תלך יותר מדאי רק בעת הצורך או לכבוד שבת ותתענג על רוב שלום. ושמח באשת נעורך. ויהי' מקורך ברוך. ויתן ה' האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל. והנה אהובי בני הלא ידעת אם לא שמעת כי אני יודע בעצמי באמת ובלב שלם שאינינו בנדר צדק והלואי שאהי' בגדר בינוני אך אעפי"כ השי"ת ברוב רחמיו שומע תפלת כל פה וקרוב ה' לכל קוראיו כתוב, והנה זה דרך כל ישראל להתפלל בימים הקדושים האלו עבור בניו ובנותיו וחתניו וכלותיו וב"ב וידוע ומפורסים שבכל התפלות מזכירין שם האם דוק' ויש בזה טעם עפ"י סוד כנודע לי"ח אף שאין לי עסק בנסתרות מ"מ ידוע לי ואני מאמין שדרכם בקודש דרך אמת על כן תכתוב לי שם אם זוגתך תחי' כדי שאדע להזכירה בתפילה למשה ובתפלה לעני בדעת ובמע"ט כמוני וזה עני קרא וה' שמע בני בני אל יהי' דברי אביך עליך למשא כי מרוב אהבה דברתי עד הנה חזור עליהן כ"פ ובני קח אמרי ומצותי תצפון אתך בעומק הלב ולא תקרא את דברי מן השפה ולחוץ בלא לב והי' זה שלום מאד"ש כנפשך וכנפש אביך המעתיר בעדך בכל הענינים. עכל"ק זלל"ה זי"ע ועכ"י.
ע"י המסדר האותיות העוסק במלאכת הקודש באמונה יוסף נ"י. ב"ר דוד צבי ז"ל.
וע"י בנו המסדר האותיות העוסק במלאכת הקודש באמונה הבחור יעקב יצחק ראזענצווייג נ"י.
סוף הספר