ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
ערכין
[י"ג] פירוש חדש על אמרם כינור של מקדש של שבע נימין שנאמר שובע שמחות אל תקרא שובע אלא שבע ושל ימות המשיח של שמנה נימין שנאמר למנצח על השמינית ושל עוה"ב של עשרה נימין שנאמר עלי עשור ועלי נבל כו' ע"פ מה שפירשתי בפ' יהי חסדך ה' עלינו בתפלה למשה תהלים ל"ג ותו"ד ע"פ הגמ' ב"ב דף ע"ה דעתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה שנאמר כל הנקרא בשמי וכו' אך ההפרש שהוא ושמו אחד ואנחנו מקבלים ממנו וז"ש יהי חסדך היינו מחסדך ה' עלינו שיקרא שמך עלינו וא"ת שח"ו אנו רוצים לדמות לו כב"י לזה אמר כאשר יחלנו לך שאתה תקדש אותנו בזה עיי"ש בארוכה] ונקדים עוד דברי הש"א בפ' מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך כי לפועל הגילוי לא יצאה מחכמה רק מבינה והנה המקדש הוא שער השמים ומשם נברא לאדם הגוף מתחת והנשמה ממעל בהמ"ק של מעלה מקום עליית הנשמות בעוה"ז הוא קנין שהוא בינה ונמצא אחורי בינה הוא והבהמ"ק נקרא שדים והבן לכך של שבע עד בינה [כי אין אנו משיגים רק עד בינה] ושל ימות המשיח שאז ומלאה הארץ דעה שאז החכמה יתגלה של שמנה ושל עוה"ב שנתקדש בקדושת כתר של עשרה כנ"ל וגם בפשוט כי בעוה"ז אף מי שמקדש עצמו לא יתכן מתיקות הדביקות רק בז' התחתונות ולכך עושין ז' כריכות כי ג' כתרין (על) [של] אין הם תלת ראשין דלא אתיידע ובימות המשיח שיתגלה הדעת כאמור ומלאה הארץ דעה ואם אין דעת אין בינה של שמונה ושל עוה"ב דישראל עולים עד כתר כמבואר בספר הקנה של עשר ולכך קרי לי' נבל דכבר כלול מן [ל"ב] נתיבות של ספירות החכמה וחמשים שערים של ספירת הבינה והבן [וע' ישמח משה ריש בראשית]: