ישועות יעקב עהת· רבי יעקב משולם אורנשטיין
פרשת כי תצא
זכור את אשר עשה לך עמלק. במדרש כתיב זכור את אשר עשה לך עמלק וכתיב זכור את יום השבת שניהם שווין לא כן אלא משל לאחד שנתנו לו התמחוי הוא מזכיר פלוני אוהבי אחר שאכל וקינח ידו וסלקו ממנו התמחוי הוא מזכיר פלוני שונאי כך זכירת שבת לקדש ולכבד לאכול ולשתות ולשמוח וזכירת עמלק אחר דכתיב תמחה את זכר עמלק. נ"ל לפרש עפמ"ש במקום אחר על הא דאמרו חז"ל אלו שמרו ישראל שבת ראשונה לא היה אומה ולשון שולטת בהם דכתיב ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וכתיב אח"כ ויבא עמלק דבאמת שבת מורה על חידוש העולם והיינו כי ששת ימים עשה ה' את השמים וגו' וביום השביעי שבת וינפש וזהו שמירת שבת וזכירת שבת הוא לשמוח ביום השבת ולקרות עונג והיינו דבאמת בשבת משמש מזל שבתאי שהוא מורה שממון ועצבות רוח והרבה מאומות הקודמים לא היו מתעסקין והיו עצבים ובוכין ביום השבת. ואמנם ישראל שהם למעלה על המזל וכל מעשיהם בהשגחה כמו שדרשו חז"ל ויוצא אותו החוצה דהיינו למעלה מן המזלות ולכך כתיב זכור את יום השבת ולכך קאמר כי אלו שמרו ישראל והי' יום ע"י שהם למעלה מן המזל לא היה אומה ולשון כו' ומבואר בירושלמי דמגילה שעמלק בא בחיילות שנולדו ביום הזה ואין אדם נופל ביום גנוסיא שלו והיינו מפאת מערכה ואמנם ישראל הם למעלה מן המזל והיינו ע"י שמירת שבת אבל מאחר שחללו את השבת לכך ויבא עמלק והנה זכירת שבת וזכירת עמלק לכאורה דברים שווין הם שע"י זכירת שבת נתנכר שישראל למעלה מן המזל וע"י זכירת עמלק הוא ג"כ שהיה חושב כי ע"י המזל יוכל להרע לישראל וכמ"ש במדרש אשר קרך בדרך שהוקירך דהיינו כי ראשי האומות בקי"ס ידעו כי הם מתנהגים בהשגחה עליונה ועמלק רצה להראות כי הם נתנים תחת מערכת השמים ואמנם באמת זכירת עמלק הוא אחר שהקב"ה ימחה שמו או שמלך ישראל בעזרת ה' ימחה שמו יהרגו ויאבדו אז יכירו הכל כי על אשר חשב להראות העמים שישראל מתנהגים עפ"י המזל לכך מלחמה לה' בעמלק אבל כל זמן שלא נעשה נקמה בו אין זכירתו מועלת לקבוע כל בני אמונה זו שישראל נתונים למעלה מן מערכת השמים אבל זכירת שבת לכבדו במאכל ומשתה הוא נוהג בעת הזאת גם קודם מחיית עמלק והיינו זכירת האוהב דהיינו שבת בעת נתינת הקערה על השלחן וזכירת השונא אחר שכבר סלקו הקערה כמבואר יפה במדרש הנ"ל והבן לה היטב: