ישועות יעקב עהת· רבי יעקב משולם אורנשטיין
פרשת ויגש
אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים. גמ' מס' מכות אמר רב נידוי על תנאי צריך התרה מנ"ל מיהודה שאמר וחטאתי כו' כל הימים והיו עצמותיו מגולגלים בארון וכו'. לכאורה הוי מצי למימר דהטעם דלא מהני תנאי בנידוי אצל יהודה משום דלא כפל לתנאי לומר שאם יביאהו לא יהיה נידוי. וכמדומה שהרגיש בזה הר"א מזרחי וכעת אין ספרו ח"י. ועוד הקשו התוס' אמאי לא התירו ליהודה את הנידוי. ונראה דהמרדכי כתב והובא בהגהות מוהרמא"י סי' של"ד ביו"ד דמי שמנדה א"ע בעוה"ב אין לו התרה ומייתי ראיה מיהודה וא"כ קשה מנ"ל דנידוי על תנאי צריך התרה דלמא שאני יהודה שנידה א"ע בעוה"ב וכדי ליישב הכל נראה לי דהרא"ש בתשו' כתב ליישב קושיות התוס' דאיך מהני תנאי בנזירות כיון דהמעשה א"א לקיים ע"י השליח וכ' הרא"ש דתנאי דנזירות כשלא נתקיים דעתו הוי כמו נדר ופתחו עמו דלא גרע מה שדבר בפיו שאינו נודר רק על אופן זה מיש לו פתח בעת נדרו דח"צ התרה לחכם דהוי התרה אף שלא התירו חכם בפירוש כיון דהפתח הי' בעת הנדר. וא"כ קשה בנידוי דיהודה נהי דאין כאן גדר משפטי התנאים מ"מ הוי כמו פתח לנידוי ומזה דייק דאף דבשאר נדרים כשיש תנאי א"צ התרה דנדרו שפתחו עמו א"צ התרה אבל בזה צריך התרת חכם דנידוי ענין חמור הוא. ואמנם עדיין קשה לפי המבואר בירושלמי חלוקת אמוראים אי בן נח שהדיר יש לו התרה ע"י חכם או לא ואי נימא דלא מהני התרה לבני נח וקודם מ"ת דין ב"נ יש להם להחמיר א"כ כיון דאינו מועיל שאלה ה"ה דאינו מועיל תנאי שאינו בגדר ומשפט התנאים והדק"ל. ונראה לי דבאמת דעת הש"ס הי' דכי לית לי' לר"מ מכלל הן אתה שומע לאו בממונא באיסורא אית לי' והיינו מטעם דבאיסורא כיון שהאדם יודע בעצמו שכוונתו הי' על תנאי זה מהני ידיעתו אבל בממון שהדבר תלוי בדעת הרבים וב"ד שלמטה דנין עליו אין אנו הולכין אחר דעתו רק מה שדבר בפיו. והנה אף דאנן קי"ל אף באיסורא בעינן ת"כ והתוס' במסכת שבועות מחלקין בין איסור חמור לאיסור שאינו חמור כ"כ. אמנם כ"ז באיסור שנוגע לדיני אדם אבל בעונש שמים הכל תלוי בלב דלא בעינן משפטי התנאים. ועתה יהודה שאמר וחטאתי לאבי כל הימים דהיינו בעוה"ב ולכך היו עצמותיו מגולגלים בארון. וקשה הא בעונש שמים לא בעינן משפטי התנאים ולמה נענש יהודה בעונש שמים. א"ו דנידוי על תנאי צריך התרה אף ביש בו משפטי התנאים לכך נענש יהודה ואמנם הא דלא התיר יהודה לעצמו את הנדר משום דנדר בעוה"ב ואין לו התרה ושפיר הוכיח המרדכי מיהודה דין זה דהנודר בעוה"ב אין לו התרה ודוק היטב: