יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ח · הלכה א
הנותן ביצים וכו'. ופירוש כפועל בטל רואין כמה אדם רוצה להתבטל ממלאכה כבדה ולעסוק במלאכה קלה כזו, מפני שאין טורח מרובה בגידול התרנגולים, ולפיכך לא כתב רבינו צריך להעלות שכרו בכל יום כפועל בטל כדכתב גבי רועה שיש שם טורח מרובה, אלא שמין לו כמה ראוי לו בשכרו כל זמן גידול התרנגולין ונותן לו.
ואם אמר לו וכו'. תמיה לי מילתא והרי הראש דבר גדול הוא ומה צריך האליה, ותו בכבשים האליה לבדה דבר גדול הוה, ובגמ' לא אמרו אלא ריש עגלא לפטומא, וי"ל דאו או קתני או ריש עגלא או אליה אם הוא כבש, יש מקומות שהאליה היא מרובה ויש מקומות שאינו [מרובה] כ"כ, וזנב העגל והעז לא נקרא אליה, ודבר מועט הוא, ומסתברא שאם יש לו בהמות אחרות סגי ליה בזנב העגל, דהא במותר שליש סגי ליה, והוא דבר מועט, דאפשר שיהיה שם מותר שליש או לא יהיה, ואפילו הכי הקלו רבנן, ולמותר שליש קרי רבינו דבר מועט.
ואם היה אריסו וכו'. דאמרי אינשי סתם אריסא למריה ארעא משתעבד.