אור ברסלב

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

האומנין שנשתתפו וכו'. כתב הראב"ד ורבותינו הורו שהאדם יכול להקנות את עצמו כקנין העבדים, ואין השגה על רבינו, שהוא מדבר בסתם שותפות, אבל אם פרשו שהם משתעבדים עצמם זה לזה מודה הוא שנעשו שותפין, וכן כתב בעל מגדל עוז ונכון הוא, ואפילו התנו על מציאה תנאם קיים, דכל אחד הוי כשכיר או פועל לחבירו, ומיהו משמע לי מדברי הראב"ד דאפי' לא פירשו שהם משתעבדים עצמם זה לזה נעשו שותפין כדי שישתעבדו זה לזה ונמצא חולק על רבינו.

אבל אם היו לוקחים הבגדים וכו'. פירוש אע"פ שכל אחד תופר לבדו ואורג לבדו הרי הם שותפים, אבל אם שניהם תופרין הבגד או אורגים ביחד אפי' אינם לוקחים בממון עצמם אלא שתופרין או אורגים בשכירות ביחד, לא שייך הכא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, שהרי כל אחד שכר מלאכתו הוא נוטל, וזה פשוט.

תוכן העניינים

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה