אור ברסלב

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]

פרק ג · הלכה יא

הלכה י

ראובן שבא בהרשאת שמעון וכו'. הדבר ברור דהכא איירי בשכפר אחר שנכתבה ההרשאה, דהא טעמא הוי משום דמחזי כשקרא והכא בשעה שכתב ההרשאה אכתי לא כפר, ומה שכתב הראב"ד וצריך אריכות בזה, לא ידעתי מה אריכות צריך, ואפשר שדעתו להשיג [על רבינו] שהיה לו להאריך ולפרש דאיירי שכפר [אחר] שנכתבה ההרשאה, ואני אומר שזה מפורש מתוך לשונו.

ויהיה הממון מונח בבי"ד וכו'. ואפי' רצה השליח לישבע על טענת לוי שהוא יודע בודאי שהוא שקר, מצי לוי למימר, שמעון מהימן לי ואנת לא מהימנת לי.

ואין מעכבין שבועתו של זה. מסתברא לי שאין הדברים אמורים אלא בזמן שהתובע בעיר אחרת שיש בדבר עיכוב, אבל אם התובע בעיר כדאי היא התקנה הקלה שישלחו אחריו ויבא ויחרים בפניו, שמא יודה ולא יוציא זה שם שמים לבטלה.

תוכן העניינים

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה