אור ברסלב

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

הסרסור שליח הוא. ואם הרויח הריוח למשלח ואם שנה והפסיד הפסיד לעצמו, וכי היכי דהוי שליח [למוכר] הכי נמי [הוי שליח ללוקח כיון] שנהגו שנוטל מהמוכר [והלוקח] אבל [במקום שנהגו] שנוטל שכר מאחד מהם אינו שליח אלא למי שנוטל השכר ממנו, ואם אין שם מנהג ידוע, שלחו המוכר הוי שליח למוכר, שלחו לוקח הוי שלוחו של לוקח.

נשבע הסרסור שבועת התורה וכו'. השיג הראב"ד אין כאן שבועת התורה וכו'. דעת רבינו שכיון שהזכיר לו בשעה שמסר לו החפץ סכום מעות על כרחך כשהוא תובע אינו תובע הבגד אלא המעות שאמר לו בתחלה והוא הודה במקצת חייב שבועת התורה, ודינו של הראב"ד משכחת לה כגון שאמר לו הילך חפץ זה ולא תמכרנו בחמשים, והלך זה [ומכרו בחמשים] בכי האי גונא נשבע שבועת היסת שהרי אינו תובע אותו ממון קצוב אלא החפץ שלו.

החפץ לבעלים וכו'. השיג עליו הראב"ד... שאפילו יודה הסרסור יאמר... הקונה שזה החפץ של ראובן... לפי שלא יצ... חפץ מחזקת...

ומחרים. כתקנת הגאונים.

תוכן העניינים

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה