אור ברסלב

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]

פרק ח · הלכה טו

הלכה יד

עבד שנשבה. שם פלוגתא דחכמים ורשב"ג ופלוגתא דאביי ורבא אי איירי מתני' לפני יאוש או אחר יאוש דאביי מוקי ליה לפני יאוש ורבא לאחר יאוש וקי"ל כר' יוחנן דאמר כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה ופסק כאביי משום דתלמודא פריך ואזיל לרבא ואמרינן בשלמא לאביי וכו' ואע"ג דרבא משני, אשנויי דחיקי לא סמכינן והיינו מה שכתב הראב"ד [זהו] כרשב"ג ואביי הילכך אם נתיאש ממנו רבו הפודה אותו לשם עבד ישתעבד בו. וא"ת כיון שנתיאש ממנו יצא לחירות ואיך ישתעבד בו זה שפדאו, וי"ל דלא אמרינן הכי אלא בזמן שנתיאש מן העבד והוא ברשות עצמו אבל עבד שהוא שבוי לא זכה בעצמו והפודהו לשם עבד הוי כאלו קנאו.

ואם פדאו לשם בן חורין וכו'. דכשם שמצוה לפדות בני חורין כך מצוה לפדות את העבדים.

ואם לא נתיאש. היינו מתני' וכרשב"ג דאמר בין כך ובין כך ישתעבד בו דכיון שלא נתיאש הרי הוא שלו וצריך שיתן דמי פדיונן ואם לא רצה ישתעבד בו הפודה דהוי כאילו מכרו לזה הפודה דלא מסתבר שיכופו את רבו ראשון לפדות אותו מיד זה שפדאו אע"ג דמצוה לפדות העבדים עבד זה כבר הוא פדוי.

ואם פדאו לשם בן חורין וכו'. מצוה קא עבד שחוזר העבד לרבו ראשון שהרי לא נתיאש ממנו.

תוכן העניינים

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה