יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ז · הלכה ג
המשחרר שני עבדים וכו'. כשם שאין אדם מגרש שתי נשים בגט אחד דכתיב וכתב לה ולא לחברתה הכי נמי בעבדים והרי זה בכלל לשמה דשוו שחרורי עבדים לגיטי נשים דבעינן לשמה ולא לשמה ולשם חברתה.
לפיכך הכותב כל נכסיו וכו'. פרק השולח תניא האומר כל נכסי נתונים לפלוני ולפלוני עבדי אף עצמן לא קנו ועל (כן) [כרחך] האי האומר הכותב הוא דאין עבד יוצא לחירות באמירה וזהו שכתב רבינו לפיכך הכותב.
ואם כתב שני שטרות וכו'. שם תניא הכותב נכסיו לשני עבדיו קנו ומשחררין זה את זה ובגמ' רמינן להו אהדדי ומתרצינן לא קשיא כאן בשטר אחד כאן בשתי שטרות.
אבל אם כתב חצי נכסיו וכו'. הכי אמרינן בגמ' ואם אמר חצי חצי אף בשני שטרות לא קנו וטעמא כדפריש רבינו.