יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ה · הלכה א
פ"ק דקדושין עבד כנעני וכו'. שם במשנה עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה. ואיכא למידק שרבינו מנה ה' דברים ואנן לא תנן אלא שלשה וי"ל דבגמ' תנא אף בחליפין ותנא דמתני' מלתא דליתיה במטלטלין קתני מילתא דאיתא במטלטלין לא קתני והיינו דלא תני משיכה. אלא תנא תוספאה כיון דתני חליפין אמאי לא תני משיכה ומשני כי קתני מילתא דאיתא בין במטלטלי בין במקרקעי משיכה דאיתא במטלטלי ולא במקרקעי לא קתני, וא"ת אמאי לא משני דלא תני אלא דברים שכל העבדים נקנין בהם ועבד גדול אינו נקנה במשיכה אלא דוקא עבד קטן נקנה במשיכה כבהמה וי"ל כיון דמשכחת לה משיכה נמי בעבד גדול תקפו בחזקה והביאו אצלו הוה ליה למתנייה וקנין סודר היינו חליפין והיינו דנחית למניינא.
וקונה את עצמו בכסף וכו'. שם במשנה וחכמים אומרים בכסף ע"י עצמו ובשטר ע"י אחרים ובלבד שיהא הכסף משל אחרים. והא דלא תני תנא דידן ראשי אברים משום דסבר דצריך גט שחרור, והא תני יוצא בשטר, כך תירצו בתוס'. והא דמנה רבנו ראשי איברים דנהי דאכתי צריך גט שחרור מ"מ האי שטרא לחוד והאי שטרא לחוד זה לשון קניה וזה לשון שחרור.
ועבד קטן וכו' ונקנה. אף במשיכה קאמר, נקנה בקנין שאר העבדים ונקנה במשיכה כבהמה.