יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ד · הלכה יב
יש לאדם למכור וכו'. תניא לאמה מלמד שמוכרה לפסולים כגון חייבי לאוין משום דקדושין תופסין בחייבי לאוין, ומסתברא דלא אצטריכא להאי טעמא אלא כגון דלית בהו בן כשר הראוי ליעוד אבל אם אית להו בן כשר הראוי ליעוד כיון דאיכא חד צד מותר אפי' שהוא מחייבי כריתות אלא בא ללמדנו דלית בהו צד ייעוד מותר למוכרה להם דאמר קרא לאמה לרבות הפסולים.