יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ג · הלכה יב
מה בין מוכר עצמו וכו'. כולהו שנויים בברייתא חוץ מנמכר לגוי וטעמא דתנא באיסורא לא איירי דאין אדם רשאי למכור עצמו לגוי אבל אם עבר ונמכר הרי הוא מכור.
מוכר[עצמו] אין מעניקין לו. דקרא דהענק תעניק לו במכרוהו בי"ד כתיב וכתיב לו מיעוט ולא למוכר עצמו וטעמא דמכרוהו בי"ד בגניבתו כשיוצא אין בידו כלום וחסה תורה עליו וציוותיה הענק תעניק לו אבל מוכר עצמו כיון שיכול למכור עצמו לשנים מרובות בזמן שיוצא אינו יוצא בידים ריקנות.